סרט טוב או ספר רב מכר מצטיינים לרוב בזכות הסיום המרתק, הלא צפוי, הממתין לצופה או לקורא. כשהדברים נקבעים מההתחלה, ספק אם מישהו יטריח עצמו להשקיע ולו מעט מזמנו כדי להביט בתבשיל שהוקדח עבורו. גם אלברט היצ`קוק, גדול במאי סרטי המתח לא היה מתבייש במאורעות הכדורגל שהתרחשו ארבע שנים לאחר קום המדינה. לכאורה, הסתיימה הליגה כרגיל. מכבי תל אביב הוכתרה כאלופה, בית"ר תל אביב והפועל בלפוריה אמרו "שלום" ללאומית. במציאות נזקקו למותחן נוסח היצ`קוק. אווירת החשדנות בה התנהל הכדורגל בארצנו תבעה קורבן וכמו במספר פעמים בעבר, מישהו החליט לפשפש ולחטט במשחקיה של מכבי חיפה. חיטט ומצא כי משחקה הביתי נגד מכבי פתח-תקווה שהסתיים בניצחון חיפני סנסציוני 2:3 לא היה כשר ולפיכך, יש לבטלו ולשחקו מחדש כדי לקבוע את היורדת השניה. עסקני מכבי חיפה שנדהמו מהחלטה חסרת הגיון זו, ידעו לספר כי לא שיקולים ספורטיביים הנחו את ההתאחדות. לדבריהם, קרבתם של אנשי בית"ר לצלחת היא שגרמה לקיום המשחק החוזר. עדות לכך מצאו במועדי המשחקים.ה"מקורי" נערך ב- 26 בדצמבר 1953 כאשר הליגה הסתיימה ב- 6 במרץ 1954. בשלושת החודשים בין שני המשחקים איש לא "חשד" במעשים בלתי כשרים בין שתי הקבוצות המסונפות למרכז מכבי. רק בסיום הליגה הבינו כי הסיכוי היחידי להשאיר את התל-אביביים הוא בקבלת ההחלטה המדהימה. מדוע "נבחרה" מכבי חיפה כשעיר לעזעזאל ? מבט לטבלת הליגה מגלה לאלתר כי ביטול הניצחון החיפני מציב את בית"ר בעמדה עדיפה. לשתי הקבוצות היה מספר נקודות זהה (17) כאשר בית"ר נהנית מיחס שערים עדיף - 42:23 לעומת 50:22 של חיפה. הבית"רים האמינו כי מכבי פתח-תקווה "תיהרג" על המגרש ולא תאפשר לחיפנים לשחזר את ניצחונם או לסחוט תוצאת תיקו שהייתה מספקת רצונם. שימו לב לקומדיה של טעויות נוסח הימים ההם. המשחק החוזר נערך כעבור 9 (!!) חודשים מסיום הליגה הרשמית ולפני פתיחתה של עונת 1954/55. כאן כבר שלפו המכבים מחיפה צפורניים. הם עמדו על זכותם להופיע בהרכב שניצח בדצמבר 1953 ומבוקשם ניתן להם. כך לדוגמא, אברהם טוריקה, שחקן הרכש ממכבי תל אביב, הספיק לעזוב את חיפה, אבל בהתאם לאישור שקבוצתו קיבלה, שב לחיפה רק כדי להשתתף במשחק החוזר שריכז סביבו את כל המי ומי בכדורגל בתחילת שנות ה- 50. המשחק התקיים בכפר סבא (אפילו את הביתיות נטלו מחיפה) לעיני 2500 צופים ובשיפוטו של הבינלאומי שבדרך, אהרן ורנר. בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי הגיע רובו של קהל הצופים עם דעה מוקדמת לגבי תוצאת הסיום. גם משקיפים רבים שהציבה ההתאחדות בכל פינה במגרש קטן הממדים התקשו להבחין אם משהו לא כשורה. אוהדי בית"ר ניסו להיתלות בכל החמצה פתח-תקוואית, כאילו נעשתה במתכוון. החיפנים עלו במרץ למגרש ולא היה צורך לדרבנם. הם היו תוקפניים וקצרו את הפירות. הטובים במשחק היו השוער אריה שולץ והקיצונים, ג`וני הרדי וישעיהו הלד שעשו ככל העולה על רוחם. כבר בדקה הראשונה הייתה למלעיזים עדנה: הלד קיבל מסירה מהרדי, פרץ ובעט מתחת לבטנו של שוער פתח תקווה, קופמן - 0:1 לחיפה. בדקה ה- 17 עלז מחנה ?בית"ר תל אביב. שרף בעט נהדר מקצה רחבת ה- 16 והישווה את התוצאה. השער הזרים מרץ לחבריו שפתחו בלחץ רצוף על שער חיפה שעמד בפרץ בזכות משחקם המסור של השוער והבלם, טיבי כהן. בהמשך התאזן המשחק ושלוש דקות מסיום המחצית העלה הרדי את חיפה ליתרון 1:2. ה"אורחים" הורידו להגנה את טורקניץ המסוכן ולהלד והרדי שהוסיפו כל אחד שער למאזנם כבר הייתה סיבה למסיבה. הדרמה הסתיימה בקול ענות חלושה. אפילו היצ`קוק היה מפהק למראה שכזה? הרכב מכבי פתח תקווה: קופמן, לבה, לוצקי, רובינזון, זילברשטיין, בוארון, גרינשטיין, אמנון כרמלי, שרף, טורקניץ, לבקוביץ.

4 - 1