עדיין לא סופי, כי בקופה נותרו 9 נקודות אבל כאשר מנצחים את היריבה הגדולה בכל שלושת המפגשים, סימן שהאליפות מתקרבת בצעדים גדולים. וזה מה שעשתה חיפה. היא הגיעה לנתניה, הלכה על כל הקופה וזכתה בה. נתניה פתחה בטירוף, תקפה יותר אך כל הכדורים נעצרו על ידי אנטמן בקלות והוא הצליח לשמור על רשת נקיה במשך 1009 דקות רצופות. אפילו שיאו של יחזקאל גרשוני מליגה א` בשנת 1966 (951 דקות), הפך להיסטוריה. כבר בדקה השלישית "עפו לשמיים" אלפי חיפנים. גבי פקר משך בידיו את עופר מזרחי והכדור הונח במרחק 18 מ` משער נתניה. מרילי, עדיין בלי שער בבעיטה חופשית בעונה זו, אבל הפעם ברגל שמאל, עקף את החומה הצהובה ושלח כדור בחצי גובה לרשת - 0:1 לחיפה. בהמשך נתניה ניסתה להגיב, חיפה להגדיל וכשהאוהדים שרקו כדי להזכיר לשיינר שהגיעה שעת נעילה. דני עציוני איבד כדור לעופר מזרחי שראה את ארמלי פורץ מול בלדב, מסר לו וזאהי עשה 0:2 ויאללה לחגיגות. זה היה שערו ה- 100 של הכובש בליגה ובגביע. אפילו מעצרו של מאמן השוערים, חיים לוין, שהסתבך עם סדרנים ושוטרים בגלל שרצה להיות עם העולזים בחדר ההלבשה, לא העיב על השמחה הגדולה. "טראומת גילי לנדאו" משנת 1986 כאשר אליפות שלישית רצופה `נגנבה` ממכבי חיפה, חלפה ועברה מהעולם. הרכב נתניה: יעקב בלדב, שמעון מנחם (הוחלף ע"י פול דייוויס בדקה 72), מרדכי חלפון, חיים בר, גבי פקר (הוחלף ע"י נתי עזריה בדקה 66), גואטה, בני לם, דני עציוני, רונן גבאי, יגאל מנחם, רוני לוי.

0 - 2