כמה זה היה חסר, שער ניצחון קטן בשביל שהחגיגה תהיה מושלמת. אז בחיפה גילו אתמול שהשחקנים של גרנט הם בכלל לא פראיירים, אבל מי צריך פראיירים כשהיריבה שלך היא מכבי, החמישיה, נתניה. ובעוד נמשך הוויכוח ההיסטורי : מי טובה יותר, חיפה של שרף או של אמציה, באו שחקני בית"ר ת"א והוכיחו שבית"ר של שום טובה בהרבה מנתניה של שייע. יש אליפות. נכון, יהיה זה עוול לקחת מהירוקים שמץ מהקרדיט לאליפות הזו. סוף כל סוף, גם אם נתניה היתה מנצחת, האליפות היתה נשארת בחיפה. חוץ מזה, כולנו זוכרים מי היה בנקודת זינוק טובה יותר עם פתיחת משחקי הפליי-אוף. והיום, 90 דקות לפני הסוף, מה שחשוב היא השורה התחתונה של הפליי-אוף העליון. אז אתמול הם זייפו קצת, ירוקי אמציה. הם זייפו, לדעתי, בעיקר בגלל שהחגיגות החלו מוקדם מדי, הרבה לפני שריקת הפתיחה. כשאתה עולה למגרש עם קצב הסינתסייזר של תזמורת "קסם" , קצת קשה לשחק כדורגל מחושב. אחרי הכל, קרית-אליעזר היא לא משטח ריקודים של דיסקוטק וראובן עטר אינו ג`ון טראוולטה. הלהקה הקסומה זימרה בכיף את שיר האליפות, והתפאורה ביציעים נראתה כמו הפנינג המוני. לפני שפרוסט שרק לפתיחה, היתה לך הרגשה שעוד רגע הקהל נכנס למשטח הדשא היפיפה ופותח בפולחן המנגל. פ"ת וגרנט שיבשו קצת את התכניות. קודם כל, הם עשו זאת בעזרת צבע המדים. פ"ת עלתה למגרש עם תלבושת ירוק-לבן, ומיד שמעתי אוהד בטירוף שישב שורה מתחתי, כשהוא מקטר : " מה זה כל הירוק הזה. לך תדע לטובת מי אתה". כשהצופים כבר התרגלו וידעו להפריד איזה ירוק למי, התברר להם שהירוקים מפ"ת מאד נוקשים וסוגרים טוב בהגנה. הם משחקים טקטית נכון מאד, ויש להם מדי פעם התקפות מתפרצות מסוכנות. הירוקים המקומיים לא כל-כך ידעו איך אוכלים את זה. קלינגר אמנם הכניס למשחק את שוער פ"ת מלול, כבר בדקה הראשונה, אבל לאט לאט סגרו ניר אלון ושות` את הרחבה שלהם והחיפני מתחתי המשיך ליבב : " וואללה, לא נותנים לשחק אלה". בדקה ה- 30, כשבנתניה עוד היה רק 1:0 לבית"ר ת"א, היה גם מבצע משולב של בסון את לוין, כשאנטמן הצליח רק בקושי להדוף לקרן. שלא לדבר על ההחמצה של בסון מקו השער, בדקה ה- 45, כמעשה מגן גדול. אחרי המחצית המיותרת לחלוטין מבחינת האלופים, חל שיפור מה ב- 45 הדקות האחרונות שלהם כמועמדים לתואר. דקה 54 וכל הירוקים מקפצים לכיוון כיפת הזהב. ארמלי החל במהלך משמאל, הגבהה מדוייקת לרחבה, ועופר מזרחי מדייק בנגיחה לפינה, 0:1 לחיפה. חמש דקות של אופוריה לא מפריעות לבסון לפרוץ מימין, להעביר כדור רוחב, ולאפשר לניר לוין להכניע את אנטמן מקרוב - 1:1. חיפה רצתה לנצח. אפילו יותר מדי. עובדה זו אפשרה לעוז איליה לנגוח למשקוף (70), ולזאהי ארמלי להיעזר בידו כדי לכבוש את ה- 1:2 המיוחל.פרוסט היה קרוב ופסל. ככלל, זה היה משחק חלש למדי. אבל כשיש אליפות, מה זה איכפת לאמציה ? ובקשר לשאלה: איזו חיפה טובה יותר ? אין פה בכלל שאלה לדעתי. לחיפה של שרף היו שחקנים הרבה יותר טובים, נמרצים יותר ודורסים יותר. אז למי מגיעות כל המחמאות ? לאמציה. ( עמיר פלג - "חדשות") הרכב הפועל פתח תקווה: גולן מלול, בני קוזושווילי, איתן בודניוק, ניר אלון, גוד לוי, גיא לוי, נועם קייסי, יוסי שושני, אלי מחפוד (הוחלף ע"י עוז איליה בדקה 59), מני בסון, ניר לוין.

1 - 1