ויקטור צ`אנוב ניסה להרים את שלמה שרף על הכתפיים. נו, באמת, איך אפשר לשאת משקל כזה ? נפל לו מהידיים, המאמן של הדאבליסטית. ראובן עטר פשט חולצה והחל בחגיגה, עוד לפני שכבוד הנשיא, חיים הרצוג, העניק לקפטן איתן אהרוני את הגביע. אחר-כך רצו הירוקים לעבר היציע שלהם, זה שעשה את כל הדרך מחיפה, והציגו בפניו את החפץ היקר אותו החמיצו ב- 3 גמרים רצופים. לא הפעם. דאבל ראשון בכדורגל הישראלי מאז נתניה של 1978 . ומן העבר השני, המחנה הלבן, מחנה הדפוקים. פתח-תקווה בלי תקווה, הגיעו לבאר, ונשארו צמאים. 3 ימים עסקו בשיחזורים של מה היה קורה לו אישר בשבת חיים ליפקוביץ את שני השערים של יוסי שושני. רק התחיל המשחק אמש, וכבר מהלומה אדירה - גיא גת בחוץ. 10 נגד 11 , כשלפנינו עוד 88 או 118 דקות. זו רק הדקה השנייה. ההרחקה, סיפור שהשפיע על המשחק כולו, ועוד נחזור אליו, היתה ההתחלה של הבאד-לאק הפתח-תקוואי. כי היה המשך, ועוד איזה : עד הדקה ה- 25 נרשמו 3 קורות (!) בשערו המכושף של ויקטור צ`אנוב, פעמיים? שושני, ואחר כך יוסי לוי. בשכונה היו אומרים, כי על כל 3 קרנות מגיע "פנדל", אז מני בסון החליט : על 3 קורות - מגיע שער. והוא עשה זאת, כדי להוריד להפסקה את פ"ת עם יתרון 0:1 . מישהו ביציע אמר, קצת בהגזמה, שאייל ברקוביץ גדול מהחיים. במושגים של אתמול, הקטן הזה היה הגדול במשחק. כבר במחצית הראשונה עשה הבחור החמקמק ממושב רגבה בצפון כמה מיבצעים יוצאים מהכלל. אבל שערו של רפי כהן נותר חתום. אחר-כך הצטרפו ראובן עטר וטל בנין להצגה. עם רגע נכון של מוישל`ה אייזנברג. פ"ת עבדה כל-כך קשה בשביל שער אחד, חיפה החזירה כאילו בקלילות - שלושה. הלך להם עד הסוף. כמובן שהיה זה בהשפעת ההרחקה של גת. מה שהספיק למחצית הראשונה, לא הספיק לכל המשחק. האם צדק עובדיה בן-יצחק בהרחקה ? לפי החוקה, כן. גיא גת "נכנס" בגסות באייל (כן, אייל גם "הוציא" שחקן). אבל יש גם היבט אחר: ההגיון. אף אחד לא היה כועס עליו לו הסתפק בכרטיס-צהוב, עם אזהרה חמורה בעל פה. התוצאה: מה שאמור היה להרתיע מפני משחק אלים, חימם עוד יותר. פ"ת, שהיתה בטירוף עוד מהמשחק בשבת, כמעט ירדה מהמגרש. מוגזם, לא ספורטיבי, אבל זה מה שקרה כאשר הדם עלה להם לראש. עובדיה, בנסיון לשמור על המשחק מפני פיצוץ נוסף, היה עדין בהמשך כלפי נועם קייסי וניר לוין, שפגעו בתיקולים חריפים ב? ברקוביץ, ורפי אוסמו. בשבת, בפתח-תקווה, היה מני בסון על הספסל ודני ניראון שיחק. אתמול העדיף אברהם גרנט את בסון המהיר. הוא קיבל מהמחליף שער יוצא מהכלל. בשבת ויתר שלמה שרף על מוישל`ה אייזנברג, לטובת שחקן-חוד אחר. אמש החזיר אייזנברג, אתלט מהיר, בשער ה- 1:2 שסגר עניין.

אוי, פ"ת. להתחיל את המשחק עם 10 שחקנים, ועם היסטריה על הקווים. ואם מישהו ידע לחזור למשחק מהר, מגיעה לו מילה טובה. מני בסון סידר לשושני אסיסט כבר בדקה ה- 8 , אבל שושני שלח לקורה. אחרי 20 דקות, מסר חזן, שעשה עבודה מצויינת בשלבים האלה, בתפקידו המקורי כבונה וגם כמגן "במקום" גת, לשושני. וזה, איזה יופי של בעיטה - לקורה. אבל אתם יודעים עוד איזה הבדל קיים בין התארים של חיפה לגביע הטוטו בלבד של פ"ת ? הבאד-לאק של שושני. או שפוסלים לו שערים, כמו בשבת, או שהכדורים שלו נתקעים בקורה, כמו אמש. אחר כך, 25 , כישף צ`אנוב שוב את השער, כשהבעיטה של יוסי לוי פגעה במשקוף ונהדפה. אבל מני בסון (36) עשה צדק, כשהפציץ מ- 18 מ`, לאחר איבוד כדור של אלון חרזי. הפעם אפילו המזל של צ`אנוב, שלא היה במיטבו במחצית הראשונה, לא עזר. כמו במהלך העונה, גם אמש, הובילה פ"ת רק במחצית המרחק. לאחר ההפסקה עזב ה"רץ המושך" של פ"ת, ההתלהבות העצומה שחיפתה על חיסרון שחקן, את המסלול. חיפה באה מאחור. בדקה ה- 51 השתחרר עטר בשמאל, מסר לאיתי מרדכי, וקיבל בחזרה. רפי כהן יודע מה קורה כאשר משאירים את עטר לבד. 1:1 . אחר כך, 60, נשלח מוישל`ה אייזנברג לחוד, הוא "חתך" את איתן בודניוק, שכל כך רצה את התואר הזה, ונתן את האות לפתרון הקבוצה המנצחת. גרנט שלח למערכה את דני ניראון ועוז איליה, במקום מני בסון ואלון חזן העייפים. אבל אז, היה כבר בנין, שהתחיל הפעם חלש יחסית, בהילוך גבוה. בדקה ה- 86 הוא שלח את ראובן עטר, שבזריזות האופיינית לו, השאיר את בודניוק מאחור. רפי כהן הדף. ומי בא ? אייל. רק זה, שער אישי, היה חסר לו להשלמת ערב גדול. הדרן של ברקוביץ. ( "ידיעות אחרונות") הרכב הפועל פתח-תקווה: רפי כהן, בני קוזושווילי, איתן בודניוק, אבינועם קייסי, גיא גת, אלון חזן (הוחלף ע"י עוז איליה בדקה 80), יוסי שושני, קרלוס אולראן, יוסי לוי, מני בסון (הוחלף ע"י דני ניראון בדקה 73), ניר לוין.

3 - 1