ביום רביעי הקרוב יתחתן אייל ברקוביץ עם בחירת לבו, טלי. בין מאות המשתתפים יהיה גם נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר. אחרי מה שקרה אתמול בקריית-אליעזר, אייל מצפה בוודאי לצ`ק שמן מהבוס. הנצחון על מכבי ת"א החזיר את חיפה למקום הראשון ויכניס כנראה לקופתה הרבה כסף, מהמשחקים שהיא תארח בסיבוב השלישי. זה היה מיפגן וירטואוזי של קבוצה , שניצחה את שובר השוויון הזה, בגדול ועל האפס. ה- 0:5 של מכבי חיפה אתמול, השאיר סימן שאלה גדול לגבי ההגדרה "שתי הגדולות" של הכדורגל הישראלי ב- 1994 . נכון לעכשיו יש רק קבוצה אחת כזו, מכבי חיפה, שזכתה כאן בכל : הובלה, כסף, יוקרה , כבוד. מכבי ת"א לא עמדה במבחן הקשה ביותר שלה השנה. לא עמדה ? ביטוי עדין מדי. זה היה כשלון מוחץ והמשחק הגרוע ביותר של ת"א העונה. לרוע מזלה , זה קרה דווקא ביום בו תפסה יריבתה את היום הגדול ביותר. מזכיר לכם את ברצלונה וריאל מדריד מהליגה הספרדית ? לא כך מתכוננים למשחק על מיליון דולר, מכבי. ההבדלים בין הקבוצות היו גדולים, גדולים מדי. הן כשחקן מול שחקן, והן כקבוצה מול קבוצה, לחיפה היתה עדיפות עצומה. ההבדל הגדול היה בקישור. כל ניסיון התקרבות של קשרי מכבי ת"א לרחבה של רפי כהן, נבלם ע"י הקישור הדפנסיבי של חיפה. למעשה היה קשה להבחין בחלוקה הדפנסיבית והאופנסיבית בקישור החיפני, כולם עשו הכל, בעיקר במחצית הראשונה. ברקוביץ` ניצח על הקונצרט הנפלא ביחד עם ראובן עטר, שהציג אתמול את משחקו הטוב ביותר העונה. הוא נלחם על כל כדור ועשה שמות בהגנת ת"א. מרקו בלבול היה ההפתעה הטובה של ההגנה החיפנית. בשקט ובאלגנטיות הוא הצליח לנקות את השטח, כשת"א בכל זאת הצליחה להגיע לכיוון הרחבה של רפי כהן. חיפה ניצחה עם כדורגל פשוט ותכליתי. שחקניה המתינו מעט לפני הרחבה שלהם לתל-אביבים, וניצלו בצורה כמעט מושלמת את היציאה השקופה של היריב להתקפות. המתכון החיפני היה קבוע. חטיפת כדור ע"י הקשרים, ויציאה למתפרצת מהירה. כמו שהקישור של חיפה ניצח את המשחק, כך הפסיד אותו הקישור של מכבי. קלינגר פשוט נעלם לכל אורך המשחק. איציק זוהר לא הצליח בשום פעולה , וגם כדורי העונשין שלו, מטווחים של 18-25 מ` פגעו בחומה או יצאו החוצה. במצבי לחץ יש לו בעיה, ואתמול היא באה לביטוי. לקראת הסיום הוחלף זוהר במאיר מליקה. גם אבי נמני נעלם. מי שניסה והצליח בכל זאת להגיע לעמדות תקיפה היה סיריל מקנאקי, אבל בינו לבין מנהיגות בקבוצה הדרך ארוכה , מה גם שלקראת הסיום הוא נחלש מאד. מכבי תל אביב הפסידה את המשחק ברגע שאיפשרה לברקוביץ מרחב תימרון חופשי לחלוטין. אייל טייל בחצי המגרש של ת"א כמו בטיילת של צ`יץ`. כל מה שנשאר לו, לכשרון הגדול הזה, הוא לסיים בבעיטה לשער כמו בדקה ה- 9 או למסור לחלוץ בתנועת עומק, כמו בשערים של מזרחי וגצקו. מכבי ת"א הירשתה לעצמה לוקסוס גדול מדי בהתייחסות לאייל, והלוקסוס הזה עלה לה ביוקר, אולי מיליון דולר. חיפה , מודעת היטב לנקודת התורפה של מכבי ת"א באגף הימני, יצאה לרוב ההתקפות שלה מהצד הזה. עופר וילנצ`יק, המחליף של אבי כהן הפצוע, נראה אומלל מול עטר וגלאם, ולעתים גם חזן, שפרצו במהירות באגף שלו, פעם אחר פעם. המגן הצעיר נשאר ברוב הפעמים בודד במערכה , ולא קיבל סיוע מחבריו בקישור. בהמשך תקפה חיפה גם מהאגף השני ומצאה שם מגן הססן ואיטי אחר, יעקב הילל. מרכז ההגנה של מכבי היה חדיר מאוד. למעשה - כל השערים של חיפה באו מהמרכז. המחצית הראשונה היתה "רצחנית" מבחינת חיפה. אלון חרזי ניצמד לאלי דריקס וניטרל אותו לחלוטין, להוציא פעם אחת, בדקה ה- 18 , כשדריקס הקדים אותו בכדור גובה והוריד לזוהר. איציק המשיך בכדור חזק למרכז השער. רפי כהן הדף. הפתיחה היתה זהירה, אבל השער המוקדם בדקה ה- 9 פתח אותו לחלוטין. שניות ספורות אחרי שדריקס המשיך החוצה כדור רוחב טוב של וילנצ`יק, יצאה חיפה למתפרצת. ברקוביץ פרץ מהמרכז, עטר חיכה משמאל, האווירון מימין. אייל החליט ללכת לבד, משך את שלח ימינה ובעט בשינוי כיוון, מ- 17 מ`, לפינה הימנית של אובארוב, 0:1. הקישור התל-אביבי המשיך לצלוע. מגיני חיפה, בעיקר בלבול, היו מוכנים מבעוד מועד לכדורי העומק, שמכבי התעקשה לשלוח שוב ושוב לעבר דריקס. כל חטיפה הולידה מתפרצת מסוכנת מהעבר השני. כך עלתה חיפה כבר בדקה ה- 22 ל- 0:2. קנדאורוב שלח פנימה לכיוון ברקוביץ, שעמד על קו ה- 16. אייל פתח רגליים, "ליטף" את הכדור והשאיר את מזרחי חופשי מול אובארוב. האווירון לא מחטיא ממצבים כאלה, 0:2. בשלב הזה אפשר היה להריח את הכיוון, אבל גם האופטימיסטים הגדולים מבין אלפי אוהדי חיפה, שמילאו את היציעים כבר שעתיים וחצי לפני המשחק, לא היו מוכנים לתסריט הזה. שמונה דקות בלבד אחרי השער של ברקוביץ, הגיע השער הגדול של המשחק. עטר קיבל כדור באגף השמאלי, חתך למרכז והסתבך עם פולוקארוב ושוהם, שעצרו אותו. עטר ופולוקארוב נפלו לדשא, אך עטר הספיק לקום. הוא חדר לרחבה בין פולוקארוב ושוהם, ומ- 12 מ` נעץ כדור אדיר בין החיבורים של אובארוב - 0:3. שלושה שערים משלוש בעיטות של חיפה למסגרת. כבר בשלב הזה, כשאפילו החיפנים מופתעים קצת מההתפתחויות, הם החלו לשחק "משולשים" בחלק המגרש שלהם, כשהקהל מעודד בקריאות "אולה". חיפה הגיעה לעוד שני מצבים נוספים עד ההפסקה , שלא נוצלו. הרגיעה היחסית נמשכה בתחילת המחצית השניה. גרנט חיכה מעט לפני שהכניס את סביליה במקום שוהם החלש, אבל החילוף פעל בכיוון ההפוך. במקום שהכנסתו של חלוץ שני תגביר את הלחץ על ההגנה השקטה של חיפה, פתח החילוף את מרכז המגרש לברקוביץ ולקנדאורוב, ואחרי רגיעה שארכה חצי שעה, באו שני שני השערים הנוספים. בדקה ה- 72 נכנס מליקה במקום זוהר, הכישלון הגדול של המשחק הזה. שפיגל הכניס באותה דקה, מעט מאוחר, את איבן גצקו. זה, בנגיעה הראשונה שלו, קיבל כדור עומק נפלא במרכז הרחבה מברקוביץ` ושלח אותו בין רגליו של אובארוב לרשת - 0:4 . איזה חודש עובר על גצקו ! עברו עוד שבע דקות וקנדאורוב שלח כדור עומק נוסף, שהציג שוב הגנה תל-אביבית אומללה. משה גלאם פרץ מול אובארוב והבקיע את החמישי. אובארוב, עם חמישייה ראשונה בארץ, לא ידע איפה לקבור את עצמו. יצחק בן-יצחק היה קרוב בהרבה לרמה של חיפה מאשר לזו של תל-אביב, ושלט במשחק עם החלטות נכונות. גם כשבלבול והילל היו מעורבים בתקרית משיכת חולצות, הוא ידע להרגיע והסתפק מאוחר יותר בשני צהובים בלבד. משום מה החליט בן-יצחק לסיים את המשחק חצי דקה לפני תום 90 הדקות. אולי מתוך רחמים? ( "ידיעות אחרונות") הרכב מכבי תל אביב : אלכסנדר אובארוב, עופר וילנצ`יק, אלכסנדר פולוקארוב, אמיר שלח, יעקב הילל, ניר קלינגר, איציק זוהר (הוחלף ע"י מאיר מליקה בדקה 73), נועם שוהם (הוחלף ע"י ניר סביליה בדקה 50), אבי נמני, סיריל מקנאקי, אלי דריקס. * מארכיונו של

5 - 0