יצחק שום, מאמן מכבי חיפה, ביקש/התחנן לדחות את משחק הליגה מול מכבי תל אביב בגלל חשש ששחקניו יפלו מהרגליים. קשה לדעת אם שום צדק, כי במגרש פגשה קבוצתו את אחת הקבוצות החלשות בתקופה הנוכחית, מכבי תל אביב. אלמלא יכולת וירטואוזית של שוער תל אביב, לירן שטראובר, שהציל מספר גדול של שערים, היינו חוזים בעוד משחק מהתקופה בה מאמנם, ניר קלינגר, היה בצד הירוק של המתרס והיריב ספג חמישיות בצרורות. אין ספק ש- 0:1 ה"קטן" שמכבי חיפה השיגה בבלומפילד (שם לא הפסידה למכבי תל אביב 16 שנים ברציפות) מטעה ומציג תוצאה שכל קשר בינה לבין הנעשה במגרש מקרי בהחלט. זמן רב לא נערך משחק כל כך חד-צדדי בין שתי הקבוצות וללא ספק, ההתלהבות החיפנית ויכולתה לשלוט בצורה מוחלטת בקצב המשחק מוכיחים ש"ביקור המולדת" של מכבי חיפה בליגה הסתיים בהצלחה, גם אם למאמן שום יש סיבה לדאגה מהחמצות מסמרות השיער של חניכיו. כמו נגד אולימפיאקוס, גם הפעם חוליית הקישור של חיפה הפגינה עליונות מוחלטת על המקבילה הצהובה. ז`וטאוטאס ובאדיר היו מצוינים, פראליה ככה-ככה וג`ובאני רוסו, אם כל הכדורים ש"בישל" היו חודרים לרשתו של שטראובר, היה כבר היום זוכה בתואר "מלך הבישולים", 31 מחזורים לסיום הליגה. הגנת חיפה לא נאלצה להתאמץ מול האין התקפה של מכבי תל אביב. ז`אנו, אג`יפור, בנאדו ש"חיסל" גם הפעם את פרוחננקובס וקייסי לא איפשרו לאיש מחלוצי וקשרי תל אביב להתקרב לשערם. זאת הסיבה שהשוער דודו אוואט הצליח לנוח 90 דקות, לאחר ששני כדורים נורו לשערו, וגם הם נבעטו מרחוק. בהתקפה היו עיני הכל מופנות לעברו של יעקובו איגביני, גיבור ניצחון אמצע השבוע ואת מה שהוא עשה היום להגנה החזקה בדרך כלל של מחזיקת הגביע, גדי ברומר וטל בן-חיים לא ישכחו עד למשחק הבא. היום לא היה לאיגביני את המזל הדרוש. או שהכדורים נהדפו בידי שטראובר או שפגעו בקורה. לשומריו לא נותר אלא להשתמש במשחק קשוח, לעתים קשוח מדי. הם פגעו ב"יהלום השחור" שוב ושוב, ספג מכות על ימין ושמאל ועורר מהומות גדולות ברחבה. ומי אם לא ג`ובאני רוסו צריך לצאת מאושר מהמשחק הזה ? עדיין לא שכחו לו את החמצת הפנדל בגמר הגביע שאיפשר לת"א לזכות בו, וכמו אז, גם הפעם חיפה שלטה ללא עוררין, החמיצה ושילמה ביוקר. היום שאלת העונש כלל לא עמדה על הפרק.

איגביני אותת לבן-חיים ואמר שישכח את החיים הקלים שהיו לו עד היום. הוא שלח בדקה החמישית כדור ברגל שמאל שאיים על השער, אבל חמק לחוץ. בדקה ה- 11 באדיר הסיט ימינה לרוסו, רץ לרחבה וקיבל כדור ממנו אותו בעט לחוץ. כעבור דקה התרוממו אוהדי חיפה ושאגו "שער". רוסו, כן שוב הוא, הגביה, יעקובו התרומם גבוה מעל בן-חיים ונגח לרשת החשופה. שטראובר לא זז, הכדור "רץ" לרשת אבל בדרך נתקע בקורה, ניתז לגופו של שטראובר המופתע שהגיב המהירות לפני שהכדור עובר את הקו. רגע של חרדה (14) כאשר אבישי ז`אנו הכניס כדור פנטסטי לעברו של יעקובו, שטראובר קרא את המהלך ויצא עם רגל מושטת. בסיום המפגש נותרו השניים שרועים ונזקקו לטיפול רפואי. רק בדקה ה- 30 הצליח ברוך דגו לבעוט כדור ממרחק 20 מ`, אוואט זינק והדף ואג`יפור הרחיק מאזור הסכנה. איגביני "חתך" את ההגנה הצהובה, סחב על כתפיו חצי הגנה וכשהגיע מול שטראובר והתכונן לבעוט, גלש גדי ברומר והציל שער בטוח. ברונו ראיס (34) שלח כדור חד ושטוח שהסתובב סמוך לשער חיפה וחמק לחוץ. ואז עוד מבצע נהדר של שגרירת ישראל באירופה. יניב קטן שגמא קילומטרים רבים מסר לרוסו, זה הרים ראש וראה את יעקובו מתמקם, נוגח במדויק את הכדור שקיבל ושטראובר בזינוק נפלא הציל לקרן. גם פראליה רצה להשתתף במטווח. הוא עמד על סף הבקעת שער נדיר, כמו שרק הוא יודע. רוסו ראה אותו חופשי, הגביה "קטנה" וחברו הקרואטי שלח טיל מהאוויר שטס מעל המשקוף. מבצע גדול. אם אתם לא קוראים על מבצעים בשטח החיפני זה מפני שלא היו. חיפה התנחלה בשטחה של תל אביב ולא הרפתה. כך בדקה ה- 43 הכינו רוסו ופראליה כדור ליניב קטן שמאגף שמאל בעט החוצה.

פסטיבל חיפה העלה את המופע המוצלח שלו בדקה ה- 44 במבצע אותו מלמדים בבית ספר לכדורגל. ז`וטאוטאס מסר לקטן ששלח את המגן קייסי "על עיוור" אל קו הרוחב. אדו החזיר כדור רוחב, רוסו ניצב ריק והמשיך לרגליו של שטראובר ולרשת- 0:1 לחיפה. נותרו עוד מספר שניות לסיום ולרוסו התעורר התיאבון אלא שאת בעיטתו הציל השוער גבה הקומה ש"התאמן" לקראת מופע היחיד שלו במחצית השניה. מי שחשב שחיפה התעייפה מהקצב שהכתיבה בניקוסיה וציפה שתל אביב תשלוט ללא מיצרים במחצית השניה, עדיין לא קולט את עוצמתה של אלופת השנתיים האחרונות. כבר בפתיחה (46) רוסו שלח את איגביני שחמק משומרו בפעם המי יודע כמה, שטראובר יצא נכון והציל. הצמד הזה היה בכותרות גם בדקה ה- 77 ושוב, אחרי כדרור מסחרר של הניגרי ובעיטה, הצליח שוער הנבחרת למנוע ממנו שער ודאי. גיירמו ישראלביץ, שהחליף את יניב קטן החל להפעיל מנועים. הוא קיבל כדור מז`וטאוטאס ומסר ללא השתהות ליעקובו שבעט ומי הציל ? גיבור המשחק, דווקא מהצד המפסיד. דקות הסיום עמדו בסימן המתנה של שחקני תל אביב שהמשחק יסתיים, למרות שפיגרו בתוצאה. רוסו לפראליה (86) ושטראובר הודף, כעבור דקה מיכאל זנדברג מגיע למצב שחלוצים חולמים עליו כל השבוע, בועט בימין ושוב השוער במקום. הכדור הורחק והגיע אל קייסי שהבחין בשוער מחוץ לשער, הקשית מעליו והכדור נחת על גג השער. ואם לא די באלה, באה הדקה ה- 91 ועמה עוד החמצה. זנדברג הגביה, לשם שינוי, רוסו בעימות ישיר מול שטראובר וגם הפעם שום כלום. נשאר 0:1 ירוק. למי שיש סבלנות וחשק, גלגלו את סרט הגמר ותגיעו לדקת הסיום. שם תראו אותו מצב שהסתיים באותה החמצה. הפעם רוסו יכול לחייך, כי הוא כבר החזיר את החוב אבוד. מי בכלל רוצה לזכור את מאי 2002 כאשר ספטמבר כל כך מתוק ? הרכב מכבי תל אביב: לירן שטראובר, אבי סטרול, גדי ברומר, טל בן-חיים, מאוריסיו ארוס, ברונו ראיס, טל בנין, אבי נמני ( הוחלף ע"י גל פיליאן בדקה 80), רודריגו גולדברג (הוחלף ע"י אלי ביטון בדקה 49), ברוך דגו (הוחלף ע"י ראובן עובד בדקה 66), אנדריאס פרוחנקובס.

0 - 1