חיים הכט היה מרוצה עד הגג. הוא יכול היה למצוא בשורות בני סכנין לא צדיק אחד, לא שניים וגם לא שלושה. ארבעה, חיימק`ה, ארבעה !! ואלו הם: אבי דנן, נידאל שלאטה, חאלד חלילה ונדאל חוג`יראת. הם לא יירשמו בדפי זהב, כפי שצדיקים ראויים, הם עלולים לקבל מנה אחת אפיים מאמנם, אייל לחמן, על שהפנו עורף לחבריהם ולא ספגו כרטיסים אדומים או צהובים מידו של הבינלאומי, אלון יפת. אכן, גיבור המשחק היה המאמן אייל לחמן. הוא יכול לדקלם באוזני כל מי שמוכן להקשיב, שקבוצתו משחקת בצורה טקטית, אגרסיבית ומתוכננת. על שני הסעיפים האחרונים יש קבלות בשטח.

ביציאה מהמגרש פגשתי מכר סכנינאי, אוהד של מכבי חיפה שהפך , מכורח הנסיבות, את עורו ל"אדום". ניסיתי לברוח ממבטו אבל הוא לא הרפה. לפני 15 שנים הבטיח שיבוא יום וסכנין ומכבי חיפה ישחקו באותה ליגה. להודות על האמת, קצת נכנסתי ללחץ. חשבתי שהוא מתכוון לליגה הלאומית. מסתבר שיש נביא בעירו. היום הוא הצטער על ההבטחה. " חביבי, לא בשביל זה רציתי שנשחק זה מול זה. איבדנו גם נקודות, גם כבוד והכי חשוב, הפסדנו הזדמנות שאנחנו יודעים לשחק כדורגל. אין במה כמו מכבי חיפה כדי להוכיח זאת". כמה שהוא צדק. חבל שלחמן לא שמע. עד עתה, לא ברור לי מה רצה ה"שחמטאי" לחמן להשיג, דווקא כאשר קבוצתו רחוקה מאוד ממאבקי הצמרת והתחתית. כל הכבוד למאמן שיצא מהנפטלין, שהצליח להבטיח את מקומה של העולה כבר באמצע העונה. משבעת פלאי העולם. מה לזה ולכדורגל "על באמת "? כלום.

סכנין לא צריכה להתנצל על שרצתה לגנוב נקודה מהמוליכה. גם בסיבוב הקודם שיחקה בהגנה ובלמה, תומר אליהו "סייע" לה במלאכת ההסברה, כשכבש את שער הניצחון לזכות חיפה. היום הייתה לאדומים-לבנים הזדמנות נהדרת להשיל מעליהם את אדרת הקבוצה הכאסחנית ולהוכיח שהיא אלופה רק במספר העבירות ששחקניה מבצעים. לא לקחו אותה, אפילו לא הרימו את האתגר. לא הגנה, לא קישור ועל התקפה, אומרים הכי מהירה בליגה, הס מלדבר. רק בונקר ומשחק קשוח שעלה להם בשני כרטיסים אדומים ועוד 8 צהובים. ובכל זאת, חניכיו של לחמן הצליחו לגרור גם את חיפה לפסטיבל הכרטיסים. כבר הרבה זמן לא זכור מתי ספגו החיפנים 6 כרטיסים צהובים במשחק בו שלטו לאורך כל 90 הדקות.

זאת גם הסיבה שהיום קשה מאוד לשפוט את משחקה של חיפה ולבדוק אם היא מתקדמת, מעבר להצצה המרנינה בטבלת הליגה. החיפנים באו במטרה מוצהרת לנצח. ראיתם עוד קבוצה בליגה הזאת שבאה לנצח ? אם תמצאו, צלצלו בלי בושה. והיה קשה, קשה. בניגוד לפעמים הקודמות מול קבוצות נסוגות, במחצית השניה חיפה שיחקה נכון. בראשונה שחקניה הרבו להגביה כדורים סתמיים שנתקלו בראשו הקרח של הבלם המצוין, ארנסט אטצ`י. את השינוי ראינו ב- 45 הדקות האחרונות. האגפים הופעלו נכון אלא שיכולת הביצוע לא הייתה מי יודע מה ולכן השער שריחף באוויר בושש לבוא. לכולם היה ברור שאם ייכבש שער, זה רק לרשתו של שגיא שטראוס. מסכן, ניר דוידוביץ. את הכדור היחיד אליו נאלץ להתרומם הוא קיבל שלוש דקות מהסיום. בכל שאר חלקי המשחק הוא קפא מקור, דילג כדי להתחמם וחבל ששכח להביא אמגזית כדי להכין לעצמו כוס קפה. היה לו מספיק זמן פנוי. במרכז ההגנה הולך ומתפתח צמד בלמים נוקשה ואלגנטי. ה"אריקים", אג`יפור ובנאדו לא עבדו קשה מדי, כי חלוצי סכנין, רפי כהן וליאור אסולין, היו עסוקים בעזרה מאסיבית להגנתם המתבצרת. בכל זאת, ניתן היה לראות כיצד אג`יפור מטפל היטב בכדור וגם בנאדו, הנמצא בכושר מצוין, מבקש להתמודד עם ג`ובני רוסו על מלכות הבישולים. אלון חרזי שב לעמדת המגן הימני, אחרי פציעה ממושכת. במחצית הראשונה לא הזכיר את התקופות היפות שלו. בשניה חזר לעצמו, פרץ ואיים על שער סכנין וגם הוא נאלץ לסבול שוב ושוב מנוקשות האורחים. קייסי התפנה למשימות סיוע במחצית השניה, אחרי שהתברר שאין מה לחשוש מסכנין. גם כניסתו של גבריאל לימה לא הטרידה את ההגנה שמזמן לא זכתה ליום שקט כזה.

לחוליית הקישור היה קשה, ולא בגלל היריב החלש. המאיישים אותה טעו במחצית הראשונה כשניסו לשלוח כדורים גבוהים או להסתבך בכדרורים מיותרים שלא הניבו מצבי הבקעה רבים. מרקוס אלבס שלא נאלץ לעסוק בתפקידי הגנה שלט ללא עוררין בנעשה במרכז המגרש. הוא הרבה לשלוח את החלוצים לעומק השטח של סכנין ואפילו הוא, הסימפטי והחייכן, התעצבן ממשחקו של היריב. עידן טל היה גרוע בחצי הראשון וטוב מאוד כשהקבוצות שבו מחדר ההלבשה. אותם הדברים לגבי רוסו שהיה פעיל בפתיחה, נרדם בהמשך והתעורר לקראת הסיום. סכנין העניקו לו פרחים להולדת בנו בכורו, רוסו החזיר להם בבישול נאה. הוא לפחות לא " מקפח" אף קבוצה. פאבל זאבדיל היה הטוב מבין הקשרים במחצית השעה הראשונה ואחר כך סבל מחוסר יכולתו לשחק כדורגל. כל ניסיונותיו להפעיל את החלק הקדמי עלו בתוהו.

כי אליניב ברדה, ואחר כך מחליפו, גוראן זאקיץ`, נעלמו בתוך ההגנה הסבוכה. ליניב קטן היו דקות טובות, ובאחת מהן השתחרר יפה וכבש את השער היקר. אחרי שני השערים נגד אזרבידז`אן במדי הנבחרת, לא מזיק לעזור גם לאמא מכבי. כאמור, קשה לחוות דעה על שחקני סכנין. כולם נלחמים, כולם מכסחים, כולם חטיבה לוחמת היצוקה כגוש אחד. כל הפעלולים שסייעו להם להפוך להפתעת העונה נעלמו כלא היו. בעזרתו האדיבה של המאסטרו שעמד על הקווים. הא לחמן עניא. לשיאו הגיע כאשר הורחק ליאור אסולין בדקה ה- 59 בצהוב שני. בדרך החוצה לחמן ליטף את ראשו באהבה. כשארנסט אטצ`י הורחק (87) אפילו המאמן הבין שהמערכה אבודה.

במחצית הראשונה נרשמו רק שלושה אירועים, כולם לכוון שער סכנין. זאבל שחרר לאלבס ששלח את רוסו (8) באגף ימין וממנו לקטן שבעט היטב אבל שטראוס הדף לקרן. שלוש דקות מאוחר יותר קטן "בישל" לזאבדיל שלא היה עירני ופיספס מול השוער ובדקה ה- 33 עוד בעיטה טובה של קטן מריבאונד של אטצ`י וגם הפעם שטראוס זינק והציל שער בטוח. תמונה זהה התגלתה במחצית השניה. בשעה שסכנין לא התאמצה להמאיס את הכדורגל על אלה שבאמת רצו לראות משהו, בעט חרזי מ- 20 מ` והחטיא (72), ואלבס (83) התאכזב לראות כי "פגז" שלו נוחת באגרופיו של שטראוס וזאקיץ` לא מנצלו. בתווך, בין ההזדמנויות האמיתיות של חיפה שער הניצחון: רוסו (80) מצא את קטן במרכז הרחבה, הגנת סכנין קפאה לשניה ויניב חימם את הרשת ולבבות אוהדי קבוצתו- 0:1 לחיפה. הרכב בני סכנין: שגיא שטראוס, נידאל שאלאטה, ארנסט אטצ`י, אבי דנן, באסם גנאים, תומר אליהו ( הוחלף ע"י אוליביה בראסר), חאלד חאלילה ( הוחלף ע"י גבריאל לימה בדקה 57), דריוס יצקביץ`, נדאל חוג`יראת, רפי כהן( הוחלף ע"י חוסאם אבו סאלח בדקה 73), ליאור אסולין.

1 - 0