אלפרד היצ'קוק, גדול יוצרי סרטי המתח, היה עושה מהמשחק בין האלופה להפועל פתח-תקווה מטעמים. אצלו, תמיד מראים בתחילת הסרטים את הסוף ואחר כך את הדרך לפענוח הרצח. אצל מכבי חיפה התמונה הייתה דומה. הוציאו אותה מהטוטו כי חשבו שהיא טסה לניצחון קל מול מה שנשאר מה"כחולים", ובדרך לפענוח ה"תעלומה" נכבשו גם שני שערים שהוסיפו לחיפה עוד מעט דלק לניצחון השמיני הרצוף שלה. חיפה הגיעה למפגש הזה עם "טנק" דלק מרוקן. נשארו בו מכסימום ליטר או שניים. הספיקו בקלות להגיע בשלום לתחנה הסופית עם המון שיעולים במנוע המקרטע.

הטוטו היה במרכז העניינים. כולם דיברו שהטוטו עשה עוול לחיפה כשהוציאו אותה מטופס הניחושים, במגרש הסתובב בחור בריא גוף, טוטו תמוז שאומרים שהוא חלוץ העתיד של נבחרת ישראל, ובמחצית השניה התנהל טוטו בין אוהדי היציע, האם ניר דוידוביץ יספוג שוב שער חובה כמו במשחקים הקודמים? למזלו של דוידוביץ, הפעם הוא סמך על יכולתו, כי מהחברים, לפחות בחמש הדקות האחרונות הוא קיבל הרבה פאניקה, בלבול ואובדן עשתונות שהזכיר את ימי מאלמו העצובים. שלוש הצלות גדולות של הבינלאומי השאירו את חיפה עם שער נקי. לא מצחיק בכלל.

המאמן רוני לוי חשש משאננות, השחקנים התאמצו במחצית הראשונה כדי לגרש את נגע השאננות ומה שקיבלנו במחצית השניה היה מפגן חי ולא מרשים של... שאננות. כנראה ששני שערי הבזק של חיפה הפחיתו מעוצמת הלהט שלהם לכבוש שערים נוספים, ואם להיות אופטימים, אפשר שחיפה הסתפקה בניצחון והפעם הזניחה את יעילות משחקה? במחצית הראשונה חיפה תקפה ואיימה על שערו של רפי כהן, שוער האורחים, המכיר היטב את הדשא בקריית אליעזר. לא מוגזם לומר שמספר האיומים והקרנות ב"צד הכחול" גבר על מספר הפעמים שפ"ת עברה את מחצית המגרש. וכל זה , למרות שהאלופה התחשבה, לא הפעילה את הלחץ המסורתי שלה, כדי לא לגרום למלאבסים לסגת לאחור ולהפוך את משחק ההגנה שלהם ל"בונקר". הברומטר לחולשת החיפנים היה חבייאר דירסאו. הוא רץ כמו תמיד, השתדל כמו תמיד אבל זה לא היה הקשר הדורסני מהמשחקים הקודמים. אולי בגלל שהיה עליו להתמודד מול שלושה קשרים הגנתיים מנגד, הלא הם האקסים שלנו, רביד גזל ומאוחר יותר, עומר בוקסנבוים, ואייל שן שלפי הכניסות שלו ברגלי דירסאו, נראה כמו "מרגל" של מכבי תל-אביב בשורותיה שיחק בעבר.

מאמן פתח-תקווה, רפי כהן, שהגיע עם קבוצה עליה הצביעו כשה מובל לטבח, החליט שהפעם עוזבים את האגף השמאלי של חיפה ועובדים על הימני. מהלך חכם- בלתי ניתן ליישום. קשה לעבור את קטן, זנדברג וקייסי. עד היום, מי שניסה נחבט בראשו. באגף הנגדי הרבה יותר קל. אלון חרזי לא היה במיטבו, כנראה עקב פגיעה ברגלו וגם הוחלף כעבור חצי שעה, וגם מחליפו, קלמי סבן נראה חלוד ובלתי מועיל במיוחד. תוסיפו את גוסטבו בוקולי שכבש שער נהדר, אך עקבותיו נעלמו לזמן בלתי קצוב. אולארה ובנאדו לא התקשו להסתדר עם טוטו תמוז, שחקנה הצעיר של פ"ת שהבין מהר מאוד כי את תהילתו ימצא במשחקים אחרים.

משחקם של עידן טל ומיכאל זנדברג הווה חידה. מחד, עידן טל, על תקן של שף בינלאומי, הכין מספר לפתנים, ללקק את השפתיים. אלמלא החטאות, הוא היה הופך לגיבור הערב, מאחר ולא, דוידוביץ נותר הפייבוריט. זנדברג השקיע הרבה, ותמיד הולך לו מול קבוצת העבר שלו. במחצית הראשונה שיחק פחות טוב מהמשחקים הקודמים, בשניה נעלם והתגלה רק בהחמצות. לשבחו ייאמר, לא החמצות מסמרות שיער. ליניב קטן היו המון דקות טובות. הרבה ללהטט סמוך לקו, פרץ בעוצמה אך גם עליו ראו שהמשחק הזה קטן עליו. בחוד שיחק (?) שלומי ארבייטמן שכל כך רצה לראות כדור ברשת קבוצתו בעונה שעברה וכמעט ראה.. כרטיס אדום. היום, ארבייטמן הגיע מלא מרץ, ספג צהוב (דקה 25) ורק הוא יודע, מדוע רץ עשרים מטרים עד לנקודת הקרן כדי ל"הפריד בגליץ'" בין בוקולי למגן פ"ת.

רוברטו קולאוטי, שנכנס 19 דקות לסיום, כמעט ולא נגע בכדור. איך בדיוק הוא אמור היה לגעת, כאשר מקורות האספקה שלו הדלדלו לאפס . נשאר לו רק להתפלל שדוידוביץ יעמוד בפרץ. האורחים, השרויים במצוקה גדולה, הוכיחו מדוע הם שקועים במרתף הטבלה. הגנה פרוצה, קישור לא תכליתי והיעדר התקפה. המצבים אליהם פ"ת הגיעה לא היו פרי מבצעים מתוכננים. התבססו יותר על שגיאות חיפניות גסות והתפרקות מנטלית חסרת נזקים. חיפה פתחה בסערה ורצתה להכריע במהירות את היריב. באותן דקות היא שיחקה משחק צירופים נאה לעין, מתובל בטכסיסים. זנדברג(1) השתחרר ומזווית קשה הפציץ את השער, כדורו נבלם לקרן. חרזי(5)התגנב למרכז הרחבה ובעיטת מספרת שלו איימה להכניע את רפי כהן שקלט במאמץ רב. בוקולי(15) הגביה וזנדברג לא הצליח להכניע את כהן בנגיחה, וכעבור שש דקות אותו מצב ואותה תוצאה. כדור מסוכן של מנור חסן(36) שבחן את דוידוביץ, מצא את השוער דרוך ועוצר. בוקולי(31) ניסה מהעבר השני את רפי כהן ולא חלפה דקה והברזילאי הסימפטי חייך מלוא הפה. הוא פרץ מימין, נתקל באנג'לו אליסטר, גבר עליו וכשנדמה היה שיוציא למרכז הרחבה, מצא פרצה קטנה בין רפי כהן וקורת שערו ושלח לרשת- 0:1 לחיפה. ואם מישהו חשב שחיפה זקוקה למחצית אחת כדי להכריע משחקים, טעות בידו. גם חמש דקות מספיקות. עידן טל התחיל המסירות המתוחכמות שאחת מהן מצאה את זנדברג פורץ, חולף על פני השוער ומגלגל לרשת החשופה- 0:2 לירוקים.

כולם היו בטוחים שבמחצית השניה חיפה תדרוס את פ"ת שספגה צמד בדקות קריטיות, מבחינת מצב הרוח. ארבייטמן(54) בפעולה החיובית היחידה שלו השתחל בין שני מגנים וירה לחוץ, ומיד חיפה הורידה את הרגל מדוושת הגז ( זוכרים? נשאר לה מעט דלק) והאורחים הבינו שהשד אמנם נורא אך ניתן לנסות ולדגדגו. אייל שן(60) ניצל את היעדרו של סבן שטייל במרכז המגרש ושיגר כדור מאיים לעבר שער חיפה. דירסאו, בבעיטה חופשית שבקושי נבלמה על ידי רפי כהן (68) וקטן ששיגר "פצצה" לפינה הנגדית שהחטיאה בסנטימטרים את הרשת(74) היו האקורדים האחרונים בדרך לכוון דרום, לשערה של חיפה. דוידוביץ זינק באומץ(74) לרגליו של מנור חסן והציל שער בטוח, האחרון שלח כדור ששרק מעל משקוף השער(80) ולפני שריקת הסיום שני מצבים מצוינים לפ,>. חסן, ממרחק 30 מ' ירה אל בין החיבורים וניר הדף, ולפני שצלילי משרוקיתו של טבריזי נשמעו, פרץ שמעון אבו-חצירא הצעיר, הגביה כדור שנחת על גג שער חיפה והגיע לעבר השני , שם ניצב עידן סרור שבעט היטב וניר הדף ביד אחת. רצה לשמור סוף-סוף על שער נקי. מהמשחק הזה אין לחיפה מה לשמור בספר הזכרונות. רק את שלוש הנקודות. הרכב פתח תקווה: רפי כהן, קונסטנטין סנגין, זאב חיימוביץ, אנג'לו אליסטר, גל כהן, רביד גזל, ארז אליאב(עומר בוקסנבוים/ 46), אייל שן, יוסי שבחון( עידן סרור/ 59), מנור חסן, טוטו תמוז ( שמעון אבו-חצירא/ 73)

2 - 0