לפני שנים, כשקבוצה ניצחה 0:1 ושיחקה רע, היו מסכמים את המשחק ב" עוד ניצחון כזה ואבדנו". השתנו הזמנים, היום כל ניצחון שווה שלוש נקודות ואם תשימו לב, מספר התוצאות הגבוהות בליגה, תבוסות של ממש, הולך ומצטמצם למינימום. ולא שהפערים בין הראשונה לאחרונה נסגרו, אדרבא, הם הולכים וגדלים ברמת המשחק, אלא שהתוצאות אינן מבטאות את יחסי הכוחות.

גם היום, כאשר הקבוצה בעלת ההגנה המחוררת בליגה (כפר-סבא) הגיעה לשחק מול הראשונה (חיפה) ניתן היה בבירור להבחין בפערים העצומים. אלא שרמת משחקה של הירוקה האמיתית ב"דרבי החולצות" לא סחבה את הכפר-סבאים למעלה. חיפה היא זו שנגררה לרמה שאורחתה הפגינה. בהחלט יום חלש ומלא חלודה. צריך היה לראות את החיבוק החם בין מאמן חיפה, רוני לוי למנהל הקבוצה, אריה בורנשטיין. מינימום עלייה לגמר המונדיאל. אך שניהם יודעים, על אחת כמה וכמה רוני לוי כשחקן, שלחיפה ברחו שתי אליפויות רק בגלל משחקים כאלה, נגד ה"קטנות".

גיבור היום הוא ללא ספק בלם כפר סבא, מוחמד שאחברי, בלמה המושאל של... מכבי חיפה. רוני לוי מכיר אותו היטב, אפילו גידל אותו. מוחמד ודקל קינן היו צמד הבלמים שהצעידו את מכבי חיפה ל"דאבל" בליגת הנוער לפני שלוש שנים כשזו סיימה את העונה בהפרש 21 נקודות. הבלם הצעיר נדד להכח, לכפר-כנא ואשתקד "השתקע" בקבוצת השרון ושב הערב לשחק בקריית אליעזר ולהכריע את תוצאת המשחק בשער עצמי. לא בדיוק מהלך שרוני לוי לימד אותו, בהחלט שער שמאמן חיפה שמח לקבלו כמתנה מחניכו לשעבר...

ראוי מיד לציין. ספק גדול אלמלא שער זה, אם חיפה הייתה מצליחה לחלץ יותר מנקודה מול סוגרת הטבלה. במשחקים מהסוג הזה, הקומבינה בין יכולת מעולה של השוער אבי איבגי וההחטאות האיומות של חיפה, עלולות להצמיח סנסציה. כל מה שחיפה ניסתה היום לעשות, נכשל ובגדול. המשחק לא שטף, הגנת האורחים לא פוצחה בקלות, הדיוק של הקשרים היה רחוק כרחוק מזרח ממערב וכמו במחצית השניה בבלומפילד, מול הפועל תל-אביב, אין די מחץ בהתקפה הטובה בליגה. מהערב, גם הגנת חיפה ספגה את מספר השערים הנמוך העונה. שאלת השאלות שניסרה באוויר: האם חסרונו של יניב קטן הורגש? בפעם האחרונה שהנושא עולה כאן לדיון- הורגש גם הורגש. בלעדיו זו קבוצה שונה. שלומי ארבייטמן, המחליף האולטימטיבי, מזכיר את יניב קטן לפני חמש שנים. חסר ריכוז, מלא התלהבות ומלך המחמיצים. היתרון שיש לו על ה"אנגלי"- הגעה למצבי הבקעה רבים. מול כפר-סבא לא הלך, בהמשך יתפוס פוקוס ואוי לשוערים שממול. בתנאי שלא יקח יותר מדי זמן. תכף הליגה מסתיימת.

משחק לא פשוט עבר על רוברטו קולאוטי. ההספק שלו, בעיטה אחת מעל למסגרת, וגם היא בשלהי המשחק, מלמד שלא היה במיטבו וסבל מחוסר אספקת כדורים. מי היה צריך לספקם? מיכאל זנדברג שסבל במהלך השבוע מפציעה טורדנית הפגין את משחקו הגרוע ביותר השנה. כמעט כל מסירה שלו הגיעה לרגלי היריב, התקשה להשתחרר מהשמירה ההדוקה עליו, וכשסוף-סוף הגיע למצב בעיטה נוח, אבי איבגי ניצב במקום והדף באומץ את כדוריו מטווח אפס. דירסאו של המחצית הראשונה (מצוין) לא דמה לברזילאי של השניה (חלש) ותעלומה גדולה אופפת את משחקו של עידן טל. הבחור נרגע תרתי משמע. כרטיס צהוב אחד ב- 16 משחקים? וגם המסירות לא מדויקות כבעבר. אלה שכן הגיעו לכתובתן היו מלאכת מחשבת וחבל שהיו מעטות.

הטוב בקבוצה , גוסטבו בוקולי, שעבד ללא לאות במהלך 89 הדקות ששיחק. מלבד "בישול" שער הניצחון, נראתה ההבנה העוורת בינו לרוברטו קולאוטי שלא הולידה כמעט כלום, בגלל חולשת שאר מערכי הקבוצה. ההגנה לא נזקקה למאמץ רב מדי כדי לבלום את התקפות האורחים הנרפות וחסרות הסיכון. פה ושם נאלצו ניר דוידוביץ, אלון חרזי (כמעט כבש צמד), אדורם קייסי והבלמים אולארה(טוב) ובנאדו, להתאמץ, אך לא נרשום להם הופעה הירואית, מלבד העובדה שהצליחו לשמור זה המשחק השלישי ברציפות על שער נקי מספיגה.

על האחרונה בטבלה אין מה להרחיב. קבוצת תחתית טיפוסית שניסתה לשחק סטייל קבוצה בליגת העל, למרות מצבה האנוש. ההגנה החסונה שלה ידעה לסגור את חלוצי חיפה, אבל אלה ידעו לפצח אותה בקלות ואלמלא נדיבות לבו של שלומי ארבייטמן, תוצאת המשחק הייתה 0:4 ואולי יותר. חבל להזכיר שם מסוים, כי מיד רעהו עלול להיפגע. כולם היו חלשים, חסרי יצירתיות וגם את המשימה היחידה שנותרה להם במשחק הזה- מראה של קבוצה הנאבקת על חייה, לא ביצעו. השופט אלי חכמון (מצוין) ודאי ציפה למשחק קשוח יותר מצד כפר-סבא. כולם ציפו, אולי במשחק הבא בסיבוב השלישי.

הדקה ה- 26 ואין כאן טעות, עד אז חיפה שיחקה גרוע, הפיחה מעט רוח חיים בחוד החיפני. זנדברג משמאל הגביה, ארבייטמן זינק באקרובטיות והכדור הורחק מקו השער. באותה דקה, מצד שני, עידן טל הגביה ושוב ארבייטמן נותר שלושה מטרים מאיבגי ואיפשר לו לקלוט בבטחה. ראיוביץ(28) החסיר פעימה בקרב אוהדי חיפה, כשנותר לפתע בודד ובעט משמאל לימין ושתי דקות מאוחר יותר יאוזה אבו בקרי מכפ"ס אילץ את דוידוביץ לזנק ולקלוט. רגע ענק של איבגי(33) כאשר מנע שער בטוח מבעיטה מדויקת של זנדברג מתוך הרחבה וריקושט לא מוצלח של ארבייטמן. מהלך דומה שוחזר בחלוף שמונה דקות. קייסי הגביה לאגף הרחוק, בוקולי נגח לעברו של עידן טל שהשאיר "קטנה" לזנדברג ואת ה"בום" שלו מטווח 8 מ' הדף איבגי. בדקה ה- 50 תש כוחו של השוער המצטיין, ולא באשמתו. בוקולי הגביה, שאחברי התערב ושינה את מעוף הכדור שחדר לפינה הרחוקה- 0:1 לחיפה.

ארבע דקות מאוחר יותר, ארבייטמן דחק רגל, איבגי שמט והחיפני בעט לרשת החיצונית ומנגד, הוכחה שלפעמים האריה מתרגז כשזבוב מציק לו. אייל משומר, מגן כפ"ס ספק בעט לשער, ספק מסר, ודוידוביץ נאלץ לזנק בהחלטיות ולמנוע מצב מסובך. לקולאוטי(63) ניתנה הזדמנות גדולה לבשל שער לארבייטמן, אך ביום שלא נתנו לו להריח את הרשת, העדיף לבעוט לשום מקום. אלון חרזי(72) נגח לקורה הימנית כדור שהגיע לראשו מבעיטה חופשית ששיחרר עידן טל (הרבה יותר טוב במחצית השניה) ובדקה ה- 75 מהלך כדורגל נאה. טל שלח את ארבייטמן להתעמת עם איבגי, הכדור חזר לרפאלוב שמסר לרוחב ובוקולי הטיס לשמיים. לאלון חרזי(80) ניתנה הזדמנות לשנות את לוח התוצאות כשנגח מקרוב לידי השוער ושריקת הסיום מצאה חיפנים עליזים. הקבוצה האחרונה בטבלה לא הצליחה להפתיע. בחיפה לא מזלזלים בקטנות. הרכב כפר סבא: אבי איבגי, אייל משומר, דוגלאס דה-סילבה, מומד שאחברי, מוחמד כבהה, ולנטין תאודוריקה (אבי תקוה/ 64), אביחי ידין, אבי כנפו( שלו מנשה/ 55), יאוזה אבו בקרי( אבי אבינו/ 74), זוראן ראיוביץ, סמואל אבואה.

1 - 0