עצוב היה לשבת אחר הצהריים במושבי הפלסטיק באצטדיון בפתח-תקווה ולצפות במחצית השנייה של מכבי חיפה. ולא בגלל הפסד הבכורה של האלופה, שלא ישנה את יחסי הכוחות בליגה, כמו בגלל צורת הכישלון הראשון. כל כך חלשה, כל כך חסרת אונים וגרוע מכל, מי שחשב שמדובר במכונה על-אנושית, הבין שכאשר מנגד משחקת קבוצה חלשה מאוד שמפגרת 1:0 ומצפה לא לרדת מובסת, קיבל תשובה שהשאננות ניצחה את חיפה. במו רגליה, ומי שיחשוב שפ"ת שיחקה מצוין, עלול לטעות ולהטעות. היא פשוט ניצלה את כל החולשות של חיפה וכבשה שלושה שערים בקלילות.

וכאלה היו רבות. לא במקרה בחר המאמן רוני לוי לא לבצע ולו חילוף אחד. לא במצב של 1:1 וגם לא כאשר המלאבסים עלו ליתרון 1:2 וחיפה נזקקה ליכולת טובה של שחקניה שרצו אבל לא יכלו, עקב חולשה גדולה אשר טרם נתגלתה העונה במשחקיה. הזכיר במשהו את גיורא שפיגל, המנג'ר של מכבי ת"א שספגה 10:0 ממכבי חיפה לפני 18 שנים, וגם הוא לא החליף איש כדי שיסבלו את התבשיל שקדחו לעצמם... חיפה יכולה להתנחם שההפסד הגיע לה, שהפסידה לקבוצת תחתית שהפכה במגרשה לסיוט לרוני לוי. הוא פתח את תור הזהב שלו בחיפה כמאמן בהפסד כפול לאותה קבוצה, והיום תוצאה זהה עם סימני שאלה רבים, לא לגבי איכות הקבוצה ולא באשר ליכולתו לנתח את ההפסד ולהפיק לקחים מעשיים.

היה ברור שפתח-תקווה השקועה במאבקי התחתית תלך על כל הקופה במחצית השניה, ומשמעות הדבר, שבהגנתה המפוררת, יתגלו סדקים נוספים, אלא ששער מקרי שינה את פני המשחק. אחר כך כבר ראינו חיפה עצבנית מאוד ואין הוכחה טובה מכך, מאשר גוסטבו בוקולי, אלוף המוכשלים בליגה, שהתעצבן אחרי כל עבירה עליו, התווכח עם השופט לירן ליאני ודרש שיונף נגד המכשילים כרטיסים צהובים. חלשים במיוחד היו המגן השמאלי, אדורם קייסי, הקשרים חבייאר דירסאו (כן, גם הוא נקלע ליום שחור ולא נותר שמץ מיכולתו המצוינת) והקשר עידן טל שהתחיל מצוין, דעך בהמשך ונעלם כליל במחצית השניה, כשחיפה נזקקה לשירותיו הטובים. המחצית הראשונה הייתה שייכת לגוסטבו בוקולי ומיכאל זנדברג שתעתעו בהגנה הכחולה, העמידו את חלוציהם לא פעם במצבים טובים אך גם רוברטו קולאוטי וגם ארבייטמן לא היו ביום מוצלח במיוחד. אולי הכנסתו של ליאור רפאלוב, במצב של תיקו או אחרי ספיגת השני, הייתה מביאה לשינוי מרענן במשחק ההתקפה, אך הוא לא נעשה ורפי כהן, לקראת פנסיה, כמעט ולא נגע בכדור וכל מה שנותר לו היה לקטוף כדורים סתמיים שהורמו מהאגפים ולא סיכנו את שערו.

בגלל חוסנה של ההגנה החיפנית שספגה עד למשחק זה 11 שערים בלבד, ניתן לעבור לסדר היום על הרפיון שהתגלה בשורותיה, ומין הסתם, ארבעת חבריה יבקשו לשכוח ומהר, את תצוגת הנפל. לחרזי וקייסי יש מחליפים מצוינים, סבן ומגרלשווילי הממתינים לצו קריאה מרוני לוי. פתח-תקווה לא שיחקה כקבוצת תחתית. עד לשער הראשון שכבשה, לא שיחקה בכלל. את מרכז המגרש הפקירה לחסדי הקישור החיפני שעשה בו ככל העולה על רוחו והיא רק ציפתה שחיפה תידבק בשאננות ובחולשה. ההימור הצליח. מקבוצה איטית שלא הדביקה את קצב המשחק החיפני, וכל מעייניה התרכזו בהגנה וביצירת צפיפות במרכז המגרש, הפכה ללוחמת ברגע שהבינה שמלבד החולצה הירוקה, מולה לא משחקת מכבי חיפה המקורית אלא חיקוי לא מוצלח.

חמשת יוצאי מכבי חיפה, רפי כהן, אורי אוזן, רביד גזל, עומר בוקסנבוים ומנור חסן ( כולם זכו במדיה באליפות היחידה בחייהם...) לחמו על כל כדור והשתלבו היטב במלחמת ההישרדות שהייתה זרה להם בעיר הכרמל. הטובים בכחול היו יוסי שבחון והחלוץ טוטו תמוז, שלא נגע בכדור עד לשער היתרון שכבש, ורק מדקה זאת ואילך, השתחרר מבנאדו ואיים על שערו של דוידוביץ שבמחצית הראשונה הציל שער בטוח ואז כולם עדיין חשבו שזאת תהיה הפעם היחידה שיגע בכדור. לזכותו של מאמן פ"ת, ניר לוין, הגם שלא הייתה לו ברירה, שילובו של אלנתן סלמי הצעיר שהיה מהגורמים הישירים למהפך הגדול והמפתיע.

בדרך כלל, כשחיפה כובשת מוקדם, היא דאגה לפרק את היריב לרסיסים. וכך נראתה התמונה גם בדקה ה- 11 כשקולאוטי חטף כדור מרביד גזל שהשתהה, מסר הצידה לבוקולי שהניף רגל והטיס את הכדור לפינה הימנית של רפי כהן- 0:1 כל כך טבעי, עד שלא היה אפילו אחד שהתריס נגד הוצאת המשחק מטופס הטוטו. בדקה ה- 18 הגנת פ"ת חלמה, קולאוטי חטף וברח שמאלה ואת ההגבהה נגח זנדברג מעל למשקוף. דקה מאוחר יותר, ובלי קשר ליכולתה, קרן של מנור חסן, הכדור הגיע לשבחון שנגח לפינת השער ועידן טל שניצב על הקו, הציל מהבקעה. קייסי(24) שגה קשות, שבחון מסר למנור חסן ששלח כדור נהדר ודוידוביץ בזינוק פנתרי הדף לקרן. בתוך דקה יכלה חיפה לגמור את הסיפור ולמנוע מעצמה את עוגמת הנפש בסיום. קולאוטי(35) סובב כדור שחמק סנטימטרים ליד הקורה השמאלית ומיד המחמיץ קיבל כדור מעידן טל, ברח ימינה ובעט מעל למשקוף.

גם במחצית השניה ניתנה לחיפה הזדמנות מהסרטים. זנדברג שלח מסירה מצוינת, ארבייטמן בתנועה נהדרת פתח את האין הגנה המקומית ומול שער חשוף גלגל החוצה!! וכמיטב הקלישאות, הדבר הבא הגיע מכוון בלתי צפוי. אלנתן סלמי(62) פרץ מימין, העביר כדור רוחב למנור חסן שבעט לשער, הכדור פגע בבנאדו וניתז לרגלו של יוסי שבחון שמקרוב בעט לרשת החשופה- 1:1 ואיש לא האמין שחיפה תתפרק. גם שש דקות מאוחר יותר(68) נראה היה שמדובר בניסיון חיפני לבדוק את יכולת הקבוצה לצאת ממצב מצוקה. שוב סלמי שהבחין בדוידוביץ מחוץ לשערו, בעיטה קשתית ופגעה במשקוף ושבה לראשו של טוטו תמוז שנגח פנימה ממטר ולא היה לו היכן לסמן- 1:2 כחול. הפעם חיפה הבינה שהזמן פועל לרעתה. דירסאו(פעמיים), בוקולי, ארבייטמן וקולאוטי לא ניצלו את המצבים הלא מסוכנים, ובאחת הפריצות הנגדיות, מנור חסן פרץ לרחבה ונלכד בסנדויץ' בין בנאדו ודירסאו. לירן ליאני ראה פנדל, מנור חסן ראה שער(80) וחיפה ראתה הפסד ראשון. בשבוע הבא, מול בני יהודה, בקריית אליעזר, נקבל תשובה חלקית אם כדאי לקחת את ההפסד ולפתח תיאוריה או שכמו תרנגולת עיוורת המוצאת זרעון פה ושם, ההפסד והיכולת מקריים בהחלט. הרכב הפועל פתח-תקווה: רפי כהן, אורי אוזן, זאב חיימוביץ, איגור ג'יזלוב, דאליבור ויסקוביץ, רביד גזל, עומר בוקסנבוים, ארז אליאב (אלנתן סלמי/ 56), יוסי שבחון, מנור חסן(עידן סרור/ 89), טוטו תמוז.

3 - 1