כולם ציפו לראות את המשחק הכי יפה בליגה, בין שתי הקבוצות המפגינות את רמת הטכניקה הגבוהה ביותר, ומתרכזות רק בכדורגל וברצון לנצח. על הנייר תוכניות לחוד ועל המגרש תכנית שונה בתכלית. והכל ב"זכות" הזהובים שהגיעו לקריית אליעזר במטרה לנצל את הלם ההפסד הראשון אצל הירוקים, ולגרום לחיפה לאבד נקודות ליגה ראשונות העונה בבית

אם לשפוט על פי התוצאה, חניכיו של ניצן שירזי נכשלו. בכל השאר הם הצליחו. לשבש לחיפה את הנעת הכדור הנפלאה, לגרום לשחקניה לא להפיק מעצמם את המכסימום ולהגיע למצב ששער לכאן או לכאן יחרצו את גורל המשחק, שתוצאתו הייתה חשובה לכל צד. לחיפה כדי להתקדם עוד יותר לעבר קו הסיום תוך שמירת 15 נקודות הפער, ולבני השכונה, להמשיך ולהיאבק על המקומות שמאחרי גב החיפנים. אלר ששחקני בני יהודה לא לקחו בחשבון גורם חדש, שחיפה לא נזקקה לו עדיין ושלפה אותו הערב מהבוידעם. היא שבה והוכיחה כי ברגע שהיריב "מאלץ" אותה לשחק פחות כדורגל ולהשקיע יותר במלחמה, גם בשטח הזה אינה קוטלת קנים ויש לה מספיק תחמושת כדי להחזיר מלחמה שערה ולהישאר על תקן של גוליית.

כל האחד עשר של חיפה, והדגש על כל הקבוצה, נלחמו היום על הנקודות, על הכבוד ועל הקלישאה שאפשר לנצח אותם בנשק הלחימה, כפי שעשתה בשבוע שעבר הפועל מלאבס. לא כל יום פורים. כבר זמן רב לא נדרשו בוקולי, עידן טל, זנדברג, קולאוטי וארבייטמן לכוחות נפשיים כדי לשלוט במגרש. היריב, כאמור טכני עד הערב, זנח את שיטתו והקריב הכל למען המטרה. אימורו לוקמן, יניב אלול, קובאצ'יץ ואטצ'י, הבינו כבר באוטובוס, בדרך לחיפה, שדוגמני כדורגל, במקרה הזה לחיוב, ניתן לנטרל בכניסות ברוטליות לרגליים. לשחקני ההגנה הקשוחים, סבן, אולארה, בנאדו, קייסי ודירסאו אין בעיה עם משחקים נוקשים. עבורם, זה מאבק על שן אחת. עניין של הרגל. השאר מצאו עצמם מספר פעמים רב מכוסחים, על לא עוול ברגליהם והכל בגלל שניסו לשחק כדורגל.

הניסיון החיפני לייצר כדורגל חיובי מול הרצון של בני יהודה לחנוק את הניסיון הזה, הוליד מאבק חסר פשרות שגימד את יכולות ההתקפה והבליט את שני השחקנים הבולטים במגרש, השוערים ניר דוידוביץ ויהב יולזרי הצעיר, שלא שגו ולו פעם אחת (!) בכל מהלך המשחק. בשתי המחציות, למרות המשחק הכוחני והשמירות האישיות שהציב ניצן שירזי על דירסאו ועידן טל, ניצבו שני השערים במצבים של או-טו-טו הבקעה. אלה היו תולדה של מבצעים אישיים, בעיקר מצד שחקני חיפה, שלא העלימו את הסגנון המוכר. הבקעת שער היתרון אמורה הייתה לפתוח את המשחק, אך מערכי הקבוצות נותרו כפי שהיו לפניו, ואם התוצאה נותרה בעינה, לשוערים חלק גדול בתוצאה הסופית.

היכולת הקבוצתית של האלופה לא הבליטה איש משחקניה. גם שחקני המפתח של האורחים נבלעו במשחק המלחמה החיפני. להבדיל אלפי הבדלות. כאשר זהוב נכנס ברגל חיפנית, הנפגע נזקק לטיפול בעוד חיפה "עקצה" את רגלי היריב בעדינות האופיינית לה. בדקה החמישית עדיין הצופים האמינו שחיפה תזכה בניצחון קל. זנדברג ( סחת'יין על התסרוקת החדשה..) פרץ בעוצמה לרחבה, הכדור נהדף לבוקולי שהכניס רגל אדירה ושיגר טיל מונחה אותו הדף יהב יולזרי בזינוק חתולי. מנגד, מטה בטורינה הפעלתן הגיע לזוית לא נוחה מימין וניסה את עירנותו של דוידוביץ שנותר דרוך וקלט. עידן טל(13) הגביה קרן וקולאוטי נגח לפינה הנגדית ולחוץ. שוב התקפה של בני יהודה וכמעט שער. אולארה טעה, הכדור הגיע במרכז הרחבה לראובן עובד שהביט לעבר דוידוביץ ובעט חזק, סבן התערב ומנע שער בטוח.

יולזרי ירד בתזמון מצוין לבעיטה מרגלי עידן טל שתעתע בשני מגנים(15) ובחלוף שלוש דקות עובד פרץ וסובב כדור נפלא שפגש את הקורה וחמק לחוץ. שטף ההתקפות לא נבלם ובין עבירה לעבירה, חיפה הצליחה להשחיל איזה מצב הבקעה. סבן(19) מסר לארבייטמן שהסתובב ומצא את יולזרי בפינה אליה בעט. עד לדקה ה- 29 שבה נחרץ גורל המשחק. בוקולי הגביה לקולאוטי, הקוון הניף דגל לנבדל, השופט משה בוחבוט (מצוין) לא שעה להנפה והורה להמשיך, קולאוטי בישל לארבייטמן שמקרוב לא נכשל וקבע 0:1. חיפה ביקשה לעבות את יתרונה ויולזרי מנע זאת ממנה. בדקה ה- 37 מהלך נפלא. זנדברג הגביה לרחבה, אולארה הוריד בראשו לקולאוטי שניצב עם הגב אל השער, הסטה לזנדברג ששלח אל בין חיבורי הקורות והשוער הצעיר הדף בכישרון. בדקה ה- 39 פעימות לב מואצות בשני המחנות. התנגשות בין יולזרי , שיצא לבלום את ארבייטמן, מצאה את השניים מתנגשים והחלוץ החיפני נזקק לטיפול בן חמש דקות. בטורינה הזכיר את קיומו במבצע ענק. הוא גבר ללא בעיות על סבן ובנאדו (הטוב בהגנת חיפה) ורק זינוק אמיץ של דוידוביץ מנע אי נעימות סמוך לשערו.

גם המחצית השניה סיפקה כדורים להבקעה. עידן טל(52) מסר בעקבו לקייסי הפורץ שנותר לבד מול השוער, אך העדיף מסירת עומק לקולאוטי שלא הספיק להגיע ולכבוש. קייסי (מצוין במחצית השניה) שלח נפלא את קולאוטי(54), הבלם אטצ'י נדבק אליו והצליח למנוע ממנו לכבוש בחופשיות. בכלל, המאבק בין קולאוטי לשומרים עליו שמירה כפולה, אטצ'י ויניב אלול, הזכיר נורות תלויות על עץ אשוח בחג המולד. השניים נתלו עליו בזה אחר זה וכל אחד בנפרד ולרוברטו נותר רק לפרוש ידיים ולשאול את בוחבוט: "מה יהיה?". את התשובה סיפק חברו, דוידוביץ, שבהצלה כפולה נהדרת, הציל את שערו מהבקעה. לוקמן(57) התפנה לרגע מחיפוש רגליים חיפניות ואיים מקרוב בכדור שחמק לחוץ וקצב ההזדמנויות נמשך. זנדברג(59) הגביה לרחבה, ארבייטמן נותר ברחבה ומעשרה מטרים הצליח להחטיא. בדקה ה- 63 הצלה גדולה של דוידוביץ. אולארה שגה והכין לאסי בלאדוט כדור נוח ברחבה, הכדור שהאחרון בעט בעוצמה מעשרה מטרים נראה עושה דרכו לרשת, אך יורט בידי הבינלאומי החיפני.

כניסתו של ליאור רפאלוב בדקה ה- 65 אפשרה לחיפה לשפר את איכות התקפותיה, על אף שלוח התוצאות לא מצמץ בשנית. סבן(68) הגביה לרחבה, יניב אלול החליק והמחליף הטרי הופתע והספיק לבעוט ממצב קורץ לידי יולזרי. שוב ה"ילד" בפעולה(71) כשקיבל כדור מעידן טל, סידר לעצמו מצב בעיטה שלא מצאה את הרשת החשופה. בני יהודה נחלשה מאוד, כוחותיה אזלו וכל מה שנותר לה היה לבדוק אם חיפה תנצל זאת. עידן טל(73) מסר לזנדברג שמיהר להעביר כדור מדוד לקולאוטי, זה שעט מול השוער ועד שהחליט, מגן התערב והרחיק לקרן. רפאלוב, אחרי דקה, השתחרר משומרו ורק גופו של הבלם אלול מנע שער בשבט. הסיום הגיע מהאגף הימני כאשר אלי ביטון, הג'וקר של המאמן האורח, פרץ בעוצמה וירה כדור לפינה הקרובה, וגם אותה דוידוביץ נעל בהצלחה. שריקת הסיום מצאה את חיפה נושמת לרווחה. הרבה יותר רגוע להגיע למשחק היוקרה מול מכבי תל-אביב עם שלוש נקודות בכיס. ועוד עם "תעודת לוחם". עכשיו מכירים גם חיפה שונה במעט. הרכב בני יהודה: יהב יולזרי, איציק עזוז( מוטי ששון/ 73), יניב אלול, ארנסט אטצ'י, רוני גפני, הרווה קובצ'יץ, אימורו לוקמן, אסי בלאדוט, ראובן עובד( אלי ביטון/ 75), מטה בטורינה( ברק בדש/ 82), משה ביטון.

1 - 0