מה לחש טון קאנן, מאמנה הססגוני של מכבי תל-אביב, באוזנו של רוני לוי, מאמן מוליכת הטבלה בסיום המשחק בו ההולנדי צריך היה ל"התעופף" ולהפריח נשיקות לאוהדיו. אולי שאל בנימוס היכן ניתן לרכוש זר פרחים כדי להעניקו לשופט המשחק, אסף קינן, ששריקה אחת אומללה (והיו עוד כמה, לא פחות חשובות) שלו השאירה את הירוקים בעשרה שחקנים. אולי לקראת משחקה הבא של חיפה בבלומפילד, כדאי שבאוטובוס השחקנים יישב גם מומחה לריחות מהטכניון. שיבדוק טרם פתיחת המשחק אם קיים בבלומפילד ריח מיוחד הגורם לקינן לצפצף בחופשיות כאילו היה מציל על שפת הים. או לא לשרוק ולפגוע ישירות בחיפה.

אשתקד, מול הפועל תל-אביב, כאשר אלון חרזי נגח וכבש שער חוקי שעבר במלוא היקפו את קו השער, דממה משרוקיתו והוא ניצב חמישה מטרים ובזווית מצוינת. הערב לא ראה את יובל שפונגין ואופיר חיים נתלים על שלומי ארבייטמן שבסך הכל ניסה לנער אותם מעליו וספג "אדום" מיותר ומזיק. העוול התעצם בדקה ה- 64 כאשר איל ברקוביץ בעט ללא כדור בקלמי סבן על קו החוץ, והקוון שניצב ממש ליד הארוע אפילו לא נופף לקינן. אולי קינן לא הכריע את המשחק אבל בהחלט גרם להחלשת כוחה של האלופה שנותרה ללא חלוץ שני שיאיים על הגנתה המבוהלת של מכבי תל-אביב.

כלום לא השתנה מאז שחיפה ביקרה כאן בעונה שעברה. התאריך כמעט זהה, אותו מחזור- אותה תוצאה. ולמרות הכל, קצב המשחק היה מדהים גם אם רמתו לא הצדיקה את המוניטין. למרות ששיחקה בעשרה שחקנים בדיוק שעה, ובמיוחד אחרי שספגה את השער היחיד שהפך לשער ניצחון, חיפה לחצה את המארחת לשערה ואלמלא החיסרון בשחקן התקפה, מי יודע מה הייתה התוצאה. או שיכלה להשוות או שלא. הפתרון בצפצפה של קינן.. ואולי ביממה בה צ'לסי ניגפת 3:0 מול מידלסבורו וכדורסלני מכבי תל-אביב, אלופי אירופה, מפסידים למכבי ראשון לציון, מותר גם לחיפה להפסיד ? התפאורה בת 14 אלף הצופים הכניסה ישר את שחקני שתי הקבוצות לאווירה הטעונה. ה"צהובים" שחסרו את אבי נמני הפצוע הסתערו בכל הכלים על החיפנים והצליחו במספר דקות לערער את שווי משקלם.

טון קאנן ידע מראש שאם ישחק כמו בשבועות האחרונים יש מצב להפסד ברור. הוא ציוות את שחקניו בצורה כזאת שכל ארבעת שחקני ההגנה נותרו על עמדם, שומרים על חלוצי וקשרי חיפה, הקשרים ניסו להוציא את העוקץ מדירסאו וזנדברג, ומאוד עזר להם חסרונו של עידן טל שחלה ביום המשחק והיעדרו פגע בקבוצה יותר מזה של נמני. למרות השליטה התל-אביבית בחצי הראשון, דווקא לחיפה היו שלוש הזדמנויות נפלאות לעשות 0:3 ואז גם קינן היה נוסע לביתו בתחושה הרבה יותר טובה. קלמי סבן, רפאל אולארה ובוקולי ניצבו במצבים ש"אסור" להחמיץ וגרמו לתיקו המאופס במחצית שנגד כל היגיון, מאחר ושני השוערים הצילו.

חיפה, על אף ההפסד המרגיז, יכולה לקחת מהמשחק הזה את יכולתה להמשיך ולשלוט גם כשהיא בפיגור בתוצאה ובמספר השחקנים. אם ב- 45 הדקות הראשונות לא נראו סממני היצירתיות שלה והנעת הכדור הסבלנית, מיד עם הבקעת שערה יצאה למתקפה כוללת שהפעם לא הניבה את שער השוויון המיוחל. חיפה שעלתה עם כל חמשת הזרים שלה בהרכב הפותח נתקלה ביריב לוחם, נעדר זרים לחלוטין. קאנן ידע שאת מכבי חיפה אי אפשר לנצח בכדורגל נטו, ועדיף להטיל למערכה לוחמים ללא חת שבכל מקרה עושים גליצ'ים על כל מה שזז. בוקולי וסבן יספרו זאת טוב יותר...

כאמור, לשתי הקבוצות הייתה מטרה שונה. חיפה רצתה להגדיל את הפער ולהגיע למשחק חצי גמר גביע הטוטו במוראל גבוה , לתל-אביב נשאר רק הכבוד ולזכותה ייאמר שהניצחון הזה הרים אותו במשהו מהריצפה. לא משהו שירעיד את הטבלה. האירוע הראשון, בדקה השמינית, סימל שהערב יהיה הרבה אקשן. לירן כהן המצוין ירה פגז לפינת שערו של דוידוביץ שזינק נפלא והדף לקרן בלתי מנוצלת. בהתקפה נגדית, חיפה ניצבה על סף הבקעה בטוחה. ארבייטמן ברח עם הכדור ומסר לקלמי סבן שרץ עימו ( רק אלוהים יודע כיצד המגן החיפני הגיע לשם..) ומול לירן שטראובר שיצא לקראתו בעט לגופו וחמקה לה הזדמנות פז. בדקה ה- 16 קייסי הגביה כדור ובוקולי, שברח משמירתו ההדוקה של המגן אבו-סיאם, נגח סמוך לקורה. ת"א לא ויתרה . מבצע מוצלח של המגן אבו-סיאם שנותר חסר שמירה באגף שמאל הסתיים ברגליו של לירן כהן שסידר לעצמו מקום וירה מעל משקוף.

עוד מבצע צהוב מהנה בדקה ה- 26 והפעם היחה זה צעיר אחר, רועי דיין, שפיצח בקלות את השמירה של אריק בנאדו ומזווית לא נוחה, מרחק 8 מ' מהשער בעט לידי דוידוביץ המזנק. הרגע המסעיר הגיע בדקה ה- 31 כשארבייטמן חטף כדור והתחיל לשעוט באגף השמאלי. המגן שפונגין והחלוץ אופיר חיים נתלו עליו כאילו היה קולב וקינן אפילו לא שרק. שני החלוצים הסתבכו ולפתע התערב הקוון עוזי בסון שהסב את תשומת ליבו של קינן שזרועו של החיפני פגעה בחיים. לא הייתה כאן עבירה במתכוון אבל ריחו הקסום של האצטדיון היפואי השפיע שוב על קינן ששלף צהוב לחיים ואדום לארבייטמן. למה? למה שואלים בפסח והיום ערב ט"ו בשבט... ההרחקה הכניסה את חיפה לאטרף. זנדברג הגביה קרן, אולארה נגח במדויק ועל קו השער ניצב ברקוביץ והציל שער בטוח(37). חמש דקות מאוחר יותר פעולה גדולה של פרננדו לורפיסה שהעמיד את בוקולי מול שער תל אביב ובעט לשחקים.

המחצית השניה נפתחה עם שער. ברקוביץ(51) הגביה מימין ואופיר חיים נותר בלתי מכוסה ונגח לרשתו של דוידוביץ- 0:1 לקאנן. חיפה ניסתה לשנות בסיוע השינויים. רפאלוב, מגרלשווילי ובן-בסט קיבלו צו 8 , ברקוביץ בעט בסבן ללא כדור וללא תגובה, ליאור ז'אן סובב כדור לשערו הוא ורק מאמץ עליון של שטראובר מנע שוויון מוצדק. גיורגי דמיטרזה שהוכנס בדקה ה- 77 לא ניצל את עליית חיפה להתקפה והחטיא מעמדות קורצות, והשאר שייך להיסטוריה. לחיפה אין זמן להזיל דמעות, תל-אביב דווקא תוכל לחיות חודש נוסף על מנת הכבוד ואסור לשכוח: השתיים תיפגשנה באותו מקום ובאותה שעה בסיבוב השלישי. אם לא יקרה הבלתי צפוי, הצהובה תסיים חמישית ותארח את המובילה. אם חיפה תחזור לכושרה האמיתי, וישאירו אותה עם כל ההרכב, רוני לוי כבר ידאג לצרף לאוסף הפרטי גם את טון קאנן, המאמן היחיד שלא הפסיד השנה לחיפה. ואולי בכלל הוא לחש לרוני לוי והודה לו על כך... הרכב מכבי תל-אביב: לירן שטראובר, יובל שפונגין, חיים יחיאל, אבי סטרול, סאלח אבו-סיאם, ליאור ז'אן, איל ברקוביץ( תמיר כהן/ 70), לירן כהן, ארז מסיקה ( גיורגי דמיטרזה/ 77), אופיר חיים( אלווין בקירי/ 85), רועי דיין.

1 - 0