רק שלושה משחקני ה"עולה החדשה", הכח עמידר רמת- גן הניפו את ידיהם למשמע שריקת הסיום של מנשה משיח לסיום המשחק (?). או שלא היה לאחרים כוח לשמוח בגלל המאמץ האדיר שהשקיעו, בעיקר בחצי השעה האחרונה, או שלפעמים הרגל הוא דבר רע, גם אם הוא מתוק כדבש. ה"סגולים" כבר התרגלו לנצח את חיפה, וזו תופעה ששווה בדיקה מעמיקה. אולי לא השנה, כי כל מה שמוזר בכדורגל, קרה וקורה ל"ירוקים", ומדובר בתופעות מדהימות. אם אורי גלר עדיין מחפש יורש לתופעות אל- טבעיות, חיפה של הליגה מועמדת רצינית.

אחרת אי אפשר להסביר כלום. אפילו לשחקנים נגמרו המילים. אחרי כל משחק נפל ממתינים להם בפתח חדר ההלבשה, והם הפסיקו, ובצדק לתרץ. גם הם לא מבינים כיצד קבוצה כמו הכח, שעם כל הכבוד לניצחונותיה על חיפה, מצליחה לגזול מהאלופה שמונה נקודות מתשע אפשרויות וגם להדיח אותה מגביע הטוטו. זה ההוקוס פוקוס האמיתי. מ ד ה י ם ! באמת שאי אפשר לבוא בטענות, כאשר רואים שהשחקנים מתאמצים, רוצים לנצח ומאומה לא מצליח להם. ומנגד, "פורים שפיל" של הכח מסדר לבחוריו של אורי מלמיליאן יופי של קרש הצלה בדרך לאי שם בירכתי הטבלה.

בסוף השנה, כאשר יבואו לבחור את המשחק הכי חלש של חיפה, תהיה בעיה גדולה. כי היום המשחק היה חלש מאוד, אך עדיין טוב יותר מקודמו בוינטר. חיפה הפסידה לא בגלל ששיחקה פחות טוב מאורחתה. אדרבא, באחוזים היא החזיקה בצורה טוטאלית ברסן המשחק בניסיון לפורר את הבונקר שלפניה, פשוט הכלים שמספיקים לנצח קבוצות גדולות באירופה, לא הספיקו מול הננסית מרמת- גן. הנה ישראל פילוסוף, שוער המנצחים. פעם, שוערים היו 'מתים' להגיע לקריית אליעזר. ידעו שרק במבצר החיפני, מול לחץ אדיר של חלוצי היריב הם יצליחו לזכות בציונים כמו 8 וגם 9 ושמות לא חסרים: יואל שוהם, ציון דגמי, הרצל קביליו המנוח, אריה חביב ומי לא. כשקבוצתם ניצחה, שבוע הסתובבו בעירם עם חזה נפוח. ופילוסוף ? למעט הצלה גדולה בדקה ה- 38 אין לו מה לספר בבית. כי חיפה, עם השליטה האבסורדית, כמעט ולא סיכנה את שערו, ובפירורים הוא טיפל בקלילות.

וכאן מתחילות ומסתיימות הצרות של חיפה, ולא שחסרות לה אחרות. מספר ההזדמנויות ליד שער היריב מועט, ואם לא כובשים את מה שיש, נקלעים לצרות צרורות בהמשך. קצב המשחק הפעם היה איטי, הזכיר את סרטי העבר. כשחיפה ניסתה לשחק מהר, הכח התבלבלה אבל גם...שחקני חיפה. הכח דווקא החליטה לחסל את הסכנה מהאגף החיפני השמאלי, המהיר יותר. ארבייטמן ומגרלשווילי אמורים היו לנצל את מיומנותם ומהירותם , אבל איפה הם ואיפה הדיוק. ובמקומם, שיחק במהירות גדולה, אפילו במהירות מופרזת, אייל משומר. הוא יהי מגן גדול בעתיד, באחריות. לא היום. בהכח חסר המגן המנוסה שוקי נגר ולמשומר הייתה אופציה לפרוח. הוא עשה ככל העולה באגפו אלא שרגע מילא את הדלי, ושניה לאחר מכן בעט בו. כך בדקה השישית כשפרץ מצוין ולא הבחין בקולאוטי ניצב בודד על נקודת הפנדל. מסירה ורוברטו מתקתק גול. לא מסירה ולא שער. או בדקה ה- 23 כשפרץ ולא היה מי שיעצור אותו ובמקום להמשיך, עצר וכך סתם מסר ל...אדריאן גמאן האורח שודאי חשב שלפניו "משלוח מנות". פעם שלישית (64) כשיניב קטן ניצב לבד בימין והמתין למסירה, אך משומר העדיף לחתוך למרכז ולהסתבך עם שלושה שחקנים.

כשאין מגנים תוקפים ביום מוצלח, מזל שיש בלמים. אלון חרזי שוב שיחק טוב. עם כל הכבוד לרצינותו, אותו לימדו לא לשמור על מי שלובש חולצה ירוקה, אלא אם הוא חלוץ כפר סבא. הוא וקינן צריכים לקחת בחשבון שקולאוטי יכבוש את שערו הוא ? השער הזה תיסכל עוד יותר את חיפה שניסתה ללחוץ את הכח לשערה, ולא היה צורך- שחקניה נסוגו לאחור בעצמם ויצרו כמה קווים של מגננה של פעם. וכבר נאמר יותר מפעם אחת: גם בשנים טובות לחיפה לא היו פטנטים נגד סגנון משחק כזה, על אחת כמה וכמה בשנה רדודה. מהקישור לא התקבלה התרומה המתבקשת, שקוף ואיטי, ארבייטמן התרוצץ, הפליא במסירות עקב ל...שחקני היריב וקולאוטי ממתין לאספניול. במצב של תיקו 1:1 ביקש רוני לוי להכריע את המשחק על ידי הכנסת יניב קטן ודירסאו, על חשבון עבאס סואן שהוצא יחד עם חרזי והסטתו של אנדרסון לעמדת הבלם ושלוש דקות לאחר מכן נפל השער המכריע, וממנו חיפה כבר התקשתה לחזור כי הכל קשה לה העונה.

מבין האורחים ניתן לציין את ההגנה, את כל ההגנה, את כל הקבוצה שהפכה לחומת מגן אחת. בקלות בלתי רגילה הם לא איפשרו לחלק הקדמי של חיפה שמנה חמישה- שישה שחקנים תוקפים, מה שמלמד שגם הקלישאה שההגנה הכי טובה היא התקפה, כבר לא רלוונטית במשחקי הבית של חיפה. לשבחם של האורחים ייאמר שלא נאלצו להשתמש בנשק העבירות הגסות, נשקן של קבוצות תחתית. רק בוקולי נפגע פעם אחר פעם, לא תופעה חדשה בפרט כשגם באירופה עוצרים אותו כך.

כבר בפתיחה נראה היה ששחקני הכח "למדו" את חיפה והבינו שמה שטוב לקבוצות אחרות, טוב גם להם. אושרי גיטה, יוצא מחלקת הנוער פרץ משמאל ומול דוידוביץ בעט לרוחב, לאף אחד. בדקה העשירית, קולאוטי בכותרות. רוזן מגביה קרן, רוברטו מניף את רגלו השמאלית והכדור, מעשה שטן מפתיע את דוידוביץ ההמום- 0:1 להכח שנזכרה במשחק הראשון. אנדרסון נגח (25) למשקוף העליון אחרי הגבהה של בוקולי ולפתע בעבר השני, אבי תקווה מוצא הגנה פרוצה, נכנס לתוכה, מפיל את עצמו ולא זוכה אפילו בצהוב. ילד גדול, קם לבד. שתי דקות מאוחר יותר מסודי מכניס קשת קטנה לקולאוטי שעם ה"שפיץ" יורה החוצה ובדקה ה- 34 "טיל" של יוסי רוזן (רק הוא בעט לזכות הכח) ודוידוביץ הדף בקושי. בדקה ה- 35 שער נוסטלגי. אחרי 359 דקות רצופות, חיפה כובשת שער. אלון חרזי, הבלם שבראיון לאתר הרשמי, ביקש להוכיח עד כמה מצב קבוצתו קשה כי הוא כבש צמד ובישל אחד מתוך עשרה שערים, הוסיף עוד "בישול". הגבהה מדויקת לראשו של אלן מסודי שנגח מעל פילוסוף לרשת- 1:1 שהסעיר את הרוחות,ולא בגלל התלהבות האוהדים.

מסודי הניח את אצבעו על שפתיו כאומר: "שקט" וזה היה מיותר, כי ממילא האוהדים ביציע 2 שותקים כדגים... השער הכניס תנופה במשחקה של חיפה. סואן מסר לבוקולי שירה בעוצמה ופילוסוף הפליא בזינוקו ועצר שער בטוח. גם לארבייטמן (41) ניתנה מסירה טובה מאנדרסון, ומהאוויר שלח החוצה. כמו תמיד, כולם סומכים על כושרם הגופני הגבוה של החיפנים. ואכן, בדקה ה- 47 חילופי מסירות נהדרים בין בוקולי לקולאוטי, האחרון בועט מ- 18 מ' סמוך לקורה. רגע של נחת לחיפנים ולא בגלל התקפה נדירה לזכותם. אצל האורחים יצא החלוץ אושרי גיטה ונכנס שלומי אדרי. שניהם יוצאי מחלקת הנוער החיפנית. בחלוף שש דקות, הסתלק הנחת ונשאר הרגע. רומן שיגר את אדרי לעימות מול אנדרסון. מצב קשה, אלא שחלוץ הכח תימרן ומסר ליוסי רוזן שניצב בלתי מכוסה על קו רחבת ה- 16 ובבעיטה מדוייקת בחצי גובה הכניע את דוידוביץ- 1:2 מפתיע.

אדרי ביקש ל"תקן" בדקה ה- 61, שוב מצא עצמו מול דוידוביץ והפעם יציאה גדולה של ניר שהדף את הכדור על גבול הרחבה. ליאור ראובן, מגן הכח, ניצל את העובדה שרוב שחקני חיפה תקפו ובעט שטוח ומסוכן (68) וממול, בעיטה של קולאוטי סחטה "וואוו" גדול מהאוהדים. הכדור ברח החוצה. ומי שביקש חותמת לעוד יום עצוב של חיפה, קיבל אותו לפני שמשיח הוסיף חמש דקות. הכדור ניתז בגופו של שחקן הכח ועשה דרכו לקרן. מגרלשווילי התלבט אם להניח לו לצאת, לבסוף החליט לבלום אותו והכדור יצא. אין קרן, אין שער שוויון, יש אכזבה נוספת בבית. מזל שביום חמישי יש את אספניול... הרכב הכח: ישראל פילוסוף, ליפניה זבטי, אדריאן גמאן, יוסי ביטון, ליאור ראובן, דן רומן( איציק כהן/ 77), יוסי רוזן, דודי ליברמן( אסי בוזגלו/ 60), דניאל היידמן, אבי תקווה, אושרי גיטה ( שלומי אדרי/ 51)

1 - 2