אומרים שלום, אלה שעולים או אלה שיורדים? אם פולי, גברי ושייקה היו בבלומפילד, כבר הייתה להם תשובה ביד. פרטיזן בלגרד, בצבעי המדים של ברצלונה, כחול-סגול, ועם כינוי מחייב- הקברנים- נתקלה הערב בפרטיזנים ישראלים. תתחילו להפנים, היום מכבי חיפה קיבלה את הפלומבה הרשמית להיותה קבוצה אירופית לכל דבר. לא עוד "מצבי רוח" משתנים אלא משחק שביעי ביבשת עם הופעה הירואית ומרעננת, כזאת ש- 14 אלף צופים נפלאים, ואי אפשר שלא להריע להם, כמו לשחקנים, לא ישכחו.

כשיונה יהב, ראש עיריית חיפה צעד בסיום המשחק כשחיוך רחב על שפתיו, הדבר הראשון שבא, לרוץ לעברו ולבקשו להפסיק עם עבודות התיכנון של האצטדיון החדש המיועד להסתיים אי שם במאה עשרים ואחת. שיקח את בלומפילד, קומפלט, ויעבירו לדרום חיפה. איזו אווירה, איזו קבוצה, איזה מעמד ובשורה התחתונה, בפעם השנייה האוהדים החיפנים הוכיחו שאם שולחים להם צו 8 הם מגיעים וממלאים את המגרש של ה"אדומים" וה"צהובים" שמתקשים לעשות זאת.

פרטיזן חששה מהקהל, ולא לחינם. בחצי השעה הראשונה רגלי שחקניה נתקעו מפחד שאגות העידוד. ולא רק. הם נתקלו במכבי חיפה, האחת והיחידה שמגיעה למשחקים באירופה כשהיא פייבוריטית, ולא בגלל שהיריבות הן דידלאנג' מלוכסמבורג או קוומברן מוולס. איזה שינוי עצום מהמפגש הקודם מול פרטיזן, רק לפני עשר שנים... שאפו למאמן רוני לוי שטוען שכל משחק הוא צריך להוכיח את עצמו. הערב, ללא הקשרים הדפנסיביים שלו, חבייאר דירסאו ועבאס סואן הפצועים, הוכיח לכולם שאת הפתרון ניתן למצוא מבפנים, מתוך הבית. הכללתו של הצעיר ליאור רפאלוב הפיחה משב רוח מרענן. הקשר הצעיר שהחל את העונה בקול תרועה, באימונים, נסוג והתעסק בדברים הראויים רק למאמנו. זאת גם הסיבה שסופסל והושבת. ברגע ששב למסלול הרצינות, הוכיח שהקלילות והכישרון יפרצו אצלו החוצה, ולא ירחק היום וכבר לא יספרו לו את מספר הדקות בהן שיחק.

רפאלוב היה השינוי אבל הגיבורים האמיתיים הגיעו מכל שכבות הקבוצה. כל הזמן מתנגן התקליט של ה"ביחד" והיום הסתנן שוב לראש מצעד הלהיטים. משחק ההגנה של חיפה היה מ צ ו י ן !! ולא בגלל שלא ספגה שער, אחרי תקופה ארוכה. ניר דוידוביץ, כבר אין לי צל"שים להעניק לבחור. גם שחקני פרטיזן ידעו שהוא משחק בתשע אצבעות וניסו להפתיע אותו בכל מיני סוגי בעיטות, בעיקר מרחוק. וניר עמד כחומה בצורה, עירני כפנתר וחומת מגן. פועל יוצא מהביטחון שהשרה, כל ארבעת שחקני החוליה העורפית היו ביכולת גבוהה. מיודרג ייסיץ', מאמנה של פרטיזן ודאי יודע שהבחור בן 36 ועמיתו משמאל, אדורם קייסי "ילד" בן 34 והוא 'בנה' עליהם. אוי לבנייה הזאת, רק משב רוח רענן והיא נופלת כעלה נידף ברוח. חרזי שיחק כמו פעם. קשה לתפוס אותו ממש חלש, היום הוא היה ממש טוב מאוד. כמו קייסי. הגנו בחירוק שיניים , עלו למעלה והוכיחו שעדיין לא נמצא תחליף לניסיון.

משחק גדול לבלם רפאל אולארה. בשעה שעב"מים שמפמפמים נגדו שהנה הוא יעלה על המטוס בינואר לחופשת מולדת , עם כרטיס לכוון אחד, שב והוכיח כי כאשר הוא בריא- אין עליו. קריאת משחק נבונה, מיקום מצוין ועל משחק הראש, חבל לבזבז זמן. מושלם. יחד עם דקל קינן לא אפשר להגבהות הכדורים הרבות לנחות במקומות אסורים, ואלה שנחתו, לא היה בצידן "קנס". הסיפור של המשחק- חבייאר אנדרסון. לראות ולצחוק. איך מגיע שחקן מוכשר, לא מטמבקטו, מקוריאנתס הברזילאית, גלמוד ומתגעגע למשפחתו ומצליח להפוך את עורו ללא מאמץ. רוני לוי וכל המערכת ראתה אותו מתאמץ, ראו את הכישרון שלו וחיכו לפריצה הגדולה. פריצה אחת ? הבחור שחקן מצוין ופרטיזן חשה את נחת ראשו ורגלו. שליטה מצוינת במרכז המגרש, תיקולים נקיים, מסירות מדויקות לאגפים והיהלום שבכתר, הנגיחה שהפכה דווקא את חיפה ל"קברנית", אולי זו שתשלח את פרטיזן לכורסת הטלוויזיה לקראת השלב הבא.

איש המשחק, אם בערב נעים כזה מותר לחלק את התואר הזה, גוסטבו בוקולי. נגמרו המילים לתאר את תרומתו. רוני לוי בחר בו כקשר במרכז המגרש וקיבל ברומטר ששיגע את הסרבים הקשוחים (חמישה צהובים). כמו בליגה שלנו, גוסטבו שכב יותר זמן על הדשא משר ניצב על רגליו. כיסחו לו את הרגליים, מה שמעיד שמאמן פרטיזן מבין קצת כדורגל וחשב, כמו כולם, שאם עוצרים את מספר 7 של חיפה בכל מחיר- מנצחים. נותרה רק סוגייה קטנה: איך עוצרים אותו? אלן מסודי לא בלט, קולאוטי נשמר היטב וכמעט ולא הגיע להזדמנויות ויניב קטן השקיע המון, כולל גליצ'ים על כדורים אבודים ונתן לקהל ול...שחקני פרטיזן שבלומפילד יראה רק ניצחון חיפני. מבין המחליפים, רביד גזל נראה טוב, מליקסון וארבייטמן לחמו כדי להשאיר את הניצחון בבית. איזה זמנים ? בלומפילד עלאק בית...

פרטיזן נחשבת בעיני רבים לקבוצה אפורה. מי ש"עיוור צבעים" ראה, לפחות בחצי השעה האחרונה, כשחיפה נסוגה לאחור, שחקנים אחדים משכמם ומעלה. בעיקר המגן השמאלי, בוז'אן דז'איץ שפרץ שוב ושוב לשטחים מתים ואלמלא יכולת מעולה של חרזי, שהופקד על אגפו, עלול היה לגרום לנזקים רבים. כל השאר לא בלטו מלבד אולי החלוץ שחום העור, אוביירה אודיטה שניסה לחולל מהומות ליד שערו של דוידוביץ. את מגמת המשחק ניתן היה לבחון כבר בדקה השלישית, שעה שרפאלוב 'נכנס' בלומיץ'. מכאן היה ברור שהפרטיזנים יהיו דווקא אלה הלבושים בירוק. בדקה השמינית התקפה יפיפיה משמאל כאשר קייסי, עדיין ללא שמירה, הגביה וקטן נגח בעוצמה בכדור שנחת על גג השער. אותו קטן כבש שער נהדר (11) בבעיטה חופשית מעשרים מ' אלא שאלן מסודי נכנס מוקדם מדי וקטע את צהלת החיפנים שלא ראו את הנפת הדגל לנבדל. מרינקוביץ(15) התחיל להפגיז את דוידוביץ ואת הבעיטה הזו החיפני קלט בזינוק כפול. חמש דקות מאוחר יותר, הרגע בה"א הידיעה של אנדרסון. קטן הגביה כדור קרן והקשר בעל החיוך המרשים נגח לרשת- שער ראשון בארץ הקודש. האורחים התרגזו, ניסו להחזיר מלחמה שערה. אודיטה נגח כדור מסובב לפינה ודוידוביץ מתח את איבריו והדף לקרן(24). בדקה ה- 31 כמעט 0:2 לחיפה. מסודי, שתופקד באגף הימני, הרים קצר, קולאוטי נגח היטב אך השוער המחליף, זפט ז'היץ' סגר טווח והדף מראשו. זאיץ' (33) פרץ משמאל, חלף על פני שני שחקני הגנה ובעט לשער אלא שדוידוביץ היה דרוך והדף לקרן בלתי מנוצלת. גם לגורדביץ' הייתה הברקה בדמות בעיטה אדירה ממרחק 35 מ' אותה התקשה ניר להדוף ונזקק לקפיצה שנייה כדי להשאיר את הכדור בידיו. על סף סיום המחצית לוביץ' מסר לאודיטה שסובב כדור לפינה הרחוקה וכמעט איזן את התוצאה.

רוני לוי צריך היה רק לתדרך את חניכיו במחצית ולומר להם : "תמשיכו". והם המשיכו, ועוד איך. מסודי (48) הגביה פעם נוספת לעברו של קולאוטי ושוב השוער הקדים אותו בעשירית אלא שהפעם לא כדי להדוף אלא לגרום לו למהר ולבעוט מעל השער החשוף. בוקולי (52) ניסה כוחו, חד ושטוח ממרחק והשוער בקושי עצר ומנגד, הזדמנות בלתי חוזרת לאז'ורצביץ שניצב שלושה מטרים מהשער החיפני ויחד עם ההגנה המופתעת חזו בדרדל'ה שיצאה מרגליו. מארינקוביץ (65) הגיע אף הוא למצב נוח ונשאר עם ההחמצה ולקראת הסיום נמנע מאנדרסון ל"הגזים" ולכבוש שער שני. מליקסון בעט מתוך הרחבה (77) וכדורו נבלם בשנייה האחרונה לקרן, קטן הגביה ואנדרסון נגח ממטר (!) והפעם השוער היה במקום כשעצר שער בטוח. פעולת הכנה יוצאת מהכלל (88) של מליקסון לא הסתיימה בשער מרגלי ארבייטמן שלא הגיע לכדור. והסוף ידוע. חיפה בדרך למחוז שמעולם לא ביקרה בו- השלב השני. מה מחכה לה שם? גם עליסה לא ידעה עד שהגיעה לארץ הפלאות...

1 - 0