יכול להיות שעכשיו, ממש ברגע זה, כשלפניכם צלחת הפיסטוקים ובקבוקי הבירה ריקים, ואתם חושבים שהמשקה "דפק לכם את המוח" והתוצאה על הלוח המרצד היא עוד תרגיל יחצנות של מכבי חיפה ? חברים וחברות, אתם בריאים ושלמים, לא זקוקים לאבחנה של רופא- אתם נורמלים בני נורמלים וה"מחלה" היחידה שלכם- אוהדי מכבי חיפה. לא נורא, מאוד נעים.

על הערב הזה עוד ידברו עוד שנים רבות, ולא רק בישראל. בדקה ה- 90 אוהדי חיפה ישנו מצוין, אוהדי אוקזר פחות טוב, למרות הניצחון 1:4 בבלגרד מול פרטיזן ואוהדי ליבורנו ככה- ככה, כי מצפה להם משחק חוץ קשה באוקזר. ...אבל בדקה ה- 93 הכל התהפך. אוהדי חיפה המשיכו לישון, תוך כדי ענטוזים, אוהדי אוקזר ישלחו זר לרוברטו קולאוטי ואוהדי ליבורנו? להם מצפים שבועיים של שינה טרופה כי תיקו כבר לא מספיק להם בצרפת. ואנחנו, החיפנים נשב בסלון ב- 14 בדצמבר, נפצח גרעינים ונשתה בירה ונציץ ל... משחק הכדורסל של מכבי תל-אביב. כי המשחק באוקזר יקבע אולי אם חיפה שנייה או שלישית (עובדה חשובה לכשעצמה כי אם נהיה במקום השני, בתנאי שאוקזר לא תנצח) נקבל קבוצה גדולה- גדולה. אחרי המאמץ הענק והדרך הפנטסטית, ההיסטורית, מגיע לנו לפחות את... לא חשוב, מה שיבוא- ברוך הבא.

עבור רגעים כאלה אוהדי חיפה הותיקים ממשיכים לחיות. עבור קפיצות הנינג'ה של חברי הספסל, עוד ועוד ילדים מבינים מי נשארה מספר אחת ברשימת השגרירות. אלף דוגמניות לא יצליחו לעשות את מה שחיפה הציגה הערב. לא, לא, הנקודה היקרה שבזכותה לא נתנו לצרפתים הגאים את התענוג להזכיר לנו שבזכותם עלינו. הדרך והעוצמה. במחצית השנייה. איטלקייה גאה, שביתה הוא מבצרה, מהמקום הרביעי ולא איזו גברת זקנה מפורקת, הולכת אחורה, מעיפה כדורים ליציע והאויב מספר אחת שלה הם מחוגי השעון. ואצל השופט ההולנדי הקפדן, פיטר ויק (אוי, למה נתת צהוב מיותר לבוקולי שיפסיד את המשחק הראשון הבא), הם עבדו לאט וטחנו את הצדק כמו שהדיאטטנים מציעים: ללעוס לאט, לאט כדי שהאוכל יירד היטב.

והוא ירד, ועוד איך ירד. בדקה ה- 93 שפעם הייתה ארורה (מאלמו, רוזנבורג) רוברטו קולאוטי, שם איטלקי אבל ישראלי למהדרין, נגח בכדור בעוצמה וקבע עובדה נחרצת: בפעם הראשונה, קבוצה ישראלית בשלב הבא. אם הפועל תל-אביב תצטרף בעוד שבועיים, תפדאל. אפשר להפליג בשבחה של חיפה עד הבוקר. הפעם חשוב להדגיש את צורת משחקה. אם במחצית הראשונה קשה היה לבוקולי, אנדרסון ושות' להביא לכלל ביטוי את משחקם הטכני, שלא לדבר על יניב קטן, בעל מבנה הגוף האיטלקי, באה המחצית השנייה והציגה בפנינו אחד עשר גיבורים שלא התגוננו, תקפו בשצף-קצף, קופחו בצורה בולטת על ידי השופט שלא שרק לאבא של הפנדלים וגרמו ל- 8000 הצופים לחטוף עצבים. אני צריך להזכיר לכם מה הרגשנו מול השבדים והנורבגים ?

ניהול המשחק של רוני לוי היה מושלם וסתם המון פיות רעבים, רעבים לדם. יותר לא ידברו עליו במושגים של "לוזר" בגביע אירופה, יותר לא יספרו לניר דוידוביץ את תחלואי דקת הסיום. תם ונשלם עד ל..פעם הבאה. לכאורה, למאמן המצליח לא היו סיבות לא לשלוח למגרש עוד ועוד כלים התקפיים. הוא כבר ידע שאוקזר מוליכה 1:3 במחצית בסרביה, ובמצב בו הוא מפגר בשער, מה כבר נשאר לו לעשות? המון. רפאלוב שפתח והיה מצוין במחצית השנייה, מליקסון ומשומר האנרגטיים ואפילו ארבייטמן ששחרר את הלחץ מקולאוטי הלחוץ בין הבלמים הז'לובטים של ליבורנו.

לפני המשחק, מישהו היה מאמין שבארבעים וחמש הדקות האחרונות ליבורנו תשחק על מתפרצות וחיפה תוכל להשכיר חצי מגרש ? גם במחצית הראשונה, הקשה לעיכול כשמדובר בקבוצה איטלקית, חיפה הגיעה לשלושה מצבים נפלאים שבנס לא הסתיימו בשערים. האיש המפחיד, הקפטן כריסטיאנו לוקארלי, כבש את המנה הרגילה ופניהם של דקל קינן ורפאל אולארה הוכיחו כי מדובר ב"טנק" רציני שקשה לשמור עליו, אך בשנייה קינן למד את צורת משחקו והעלים אותו כמו היה מנורת הקסמים של אלאדין. האיטלקים קבוצה טובה ולא במקרה הם בצמרת הטבלה. ההתקפה אינה מבריקה אך הלחץ ששחקניה מפעילים על מובילי הכדור, עושה את שלו. לבוקולי, מסודי ואנדרסון היה קשה לפתח את המשחק כי רוב הזמן הכדור לא היה ברשותם.

במחצית זו ניתן היה להתפעל מבעיטות השוער ארוכות הטווח והמדוייקות א-לה מיודענו צ'אנוב, בתחילת שנות התשעים, משקדנותו של הקשר בן ה- 37 דוד בלארי שהוכיח לאלון חרזי הטוב שהוא עדיין "ילד", מסטפאנו מורונה וכמובן מהלוקארלי הזה שגרם צרות צרורות. מולו הוא פגש את השוער היציב ביותר שחיפה יכלה להציג. עדיין מוקדם לסכם את תרומתו של ניר דוידוביץ בקמפיין הנוכחי, צריך רק לשלוח לו "הערת אזהרה"- היית פנטסטי לאורך כל הדרך !! לא היה היום אפילו שחקן חלש אחד. גם אין סיכוי למצוא אחד כזה כאשר מתמודדים בקרבות קרקע ואוויר קשים ביותר. אם מאמן ליבורנו דאג לציין שה"ירוקים" הכי טובים בבית, הבחור מבין כדורגל. כמו ליאור רפאלוב הממשיך בקו העלייה שלו והפך לשחקן ה- 12 של חיפה. את הפריצה שלו על הקו, ההטעייה ללוקארלי, מגלי הכישרונות האיטלקים סימנו בטוש אדום (חס וחלילה, ירוק) עבה. רפאלוב "רגיש לאיטלקיות" והצטיין לפני שלוש שנים בטורניר הנוער בויארג'יו.

האיטלקים חיפשו לדרוס

בשורה התחתונה, חיפה יצאה בשלל גדול מהמשחק בליבורנו. גם נקודה, גם משחק מצוין, גם שער בדקה האחרונה. מישהו ביקש יותר ? כבר בדקה הראשונה נאלץ דוידוביץ לזנק באומץ לרגליו של הליטאי העצבני, דאנילביצ'יוס שנשלח בין אולארה וקינן הבלתי מתוזמנים. בדקה ה- 12 נגיעה ראשונה של חיפה ברחבה האיטלקית, רפאלוב בעט החוצה. מורונה(14) עדיין לא ידע שהשנה דוידוביץ בשיאו ובעט, ניר הדף את הכדור הרטוב. ואז הגיעה הדקה ה- 15 חסרת המזל. כדור נפלא של קולאוטי מתוך הרחבה עשה סיבוב, הכניע את מרקו אמיליה אך נתקע בקורה הרחוקה וחזר למגרש- כולם תפסו את הראש. זה כבר היה יותר מדי עבור לוקארלי. לראשונה (18) נגח אל מתחת למשקוף ודוידוביץ התעופף והדף לקרן ומיד אחר כך, דקה, רפאלוב ירד להגנה וביצע עבירה, באלרי הגביה וה"מלך" הכניס רגל בשטח הפקר וזעזע את הרשת- 0:1 כל כך טבעי.

בדקה ה- 23 שתי הזדמנויות איטלקיות. הבלם הגנאי קופור ניצב חופשי והמגן אלסנדרו גראנדוני נגחו מקרוב- החוצה. לוקארלי (37) לא הסתפק בשער וניסה שוב, מעל משקוף ואת הדקות האחרונות עד למחצית חיפה ניצלה לניסוי כלים לקראת המחצית השנייה. רפאלוב, במבצע נהדר (38) היתל בלוקארלי ומסר לבוקולי שניצב 18 מ' מהשער וירה כדור אדיר, החוצה. תנו לו עשרה מצבים כאלה מחדש, תשעה הוא מכניס. על סף סיום המחצית רפאלוב פרץ מימין, קולאוטי רץ במקביל אבל ליאור העדיף לבעוט והקפיץ את הפיוזים לרוברטו שנרגע מהר.

בינתיים הגיעה הבשורה מבלגרד וחיפה יצאה למחצית שונה. בתחילתה עדיין נותרו שאריות כאשר דאנילביצ'יוס נותר לבד ונגח מ- 5 מ', דוידוביץ המופתע לא המתין יותר מדי והדף. כעבור דקה (57) מזל גדול לחיפה כשרפאלוב הציל מהקו שער בטוח ובדקה ה- 58 פאסוני שיגר "טיל" שאילץ את ניר לזנק ולהדוף לקרן נוספת. מכאן ואילך התנועה זרמה בכיוון אחד, לעבר שערו של אמיליה. קטן (71) סובב לו כדור והשוער בצהוב קלט (כאן בוקולי איבד את המשחק הבא שלו בצהוב על ויכוח) ובדקה ה- 80 לא להאמין, דוידוביץ זרז את מביאי הכדורים אחרי שבאבאקויו החטיא. בדקה ה- 84 פנדל אבל לא כזה שבארץ היו מתווכחים עליו שלושה ימים. אם הפנדלים. כדור שנשלח לרחבה מצא את גאלאנטי תופס את קולאוטי כאילו היה חברתו, השופט ההולנדי ניצב חמישה מטרים מ"מקום הפשע" והוא לא שרק !!!

הסיפור הזה עלה גם לקייסי בצהוב ולחיפה כמעט בשער חובה שני. כולם היו למעלה, באקיוקו ניצל את הדלילות המספרית, בעט היטב מול דוידוביץ והכדור פגש את המשקוף. ואז הגיע הרגע שמחייה אוהדים. בוקולי הגביה מימין, קולאוטי דחף ראש והכדור ברשת- גדדדדדדוווווווווולללללללללל !!! הרכב ליבורנו: מרקו אמיליה, אלסנדרו גראנדוני, פאביו גלאנטה, סמואל קופור, ג'ובאני פסקאולה, דוד בלארי (מארק פרצלה), דאריו פאסוני, סטפנו מורונה, אנטוניו פילפיני, כריסטיאנו לוקארלי, תומס דאנילביצ'יוס (איברהים באקאיוקו/ 64).

1 - 1