תנו ליניב קטן את מכבי פתח תקווה, לפחות שלושים פעמים בעונה, והקפטן מסודר. לא צריך פנדלים. רק שיראה כחול מול העיניים ובעיקר שם, באם המושבות. את שער השוויון בליגה הוא כבש, היום את הראשון והיה הטוב במגרש ואם צריך לפתן, יש לו גם מול הלוזונים שישה שערי ליגה. אם לתרנגולת מותר לאכול כל יום זרעונים, לא נורא אם קטן "יאכל" שוב ושוב את פתח תקווה. קטן לא שיחק היום לבד ובודאי גם לא כדי להחזיר לחיפה את הפנדל משבת בבלומפילד. הוא עמד בראש קבוצה שהגיעה במטרה אחת ברורה: מהמגרש הכי גרוע בליגה, לצאת עם ניצחון בדרך למעלה, לעבר ה"דאבל"- גביע הטוטו וגביע המדינה, שילוב שטרם נודע בכדורגל הישראלי.

עכשיו יתחילו להתווכח מה יותר טוב, לנצח עם כדורגל לוחמני או לנצח בעזרת כדורגל משובח. למרבה האירוניה, את הצגות הגביע הכי טובות בגביע הישראלי, נתנה מכבי חיפה. רק בעיה קטנה נוצרה לה: בכל המשחקים הללו... הפסידה. הרשימה ארוכה 4:4 מול מכבי תל- אביב, 3:3 בשני גמרים נגד מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים שהסתיימו בפנדלים כמו בטדי ובבלומפילד. ועוד ועוד. ים של דמעות. אז עדיף, כמו שאומר חלוץ עבר מתוסכל, לחיות מכוער. והיום הבכלל לא היה מכוער, היה קשה ולא בגלל היריבה החלשה. ה"ירוקים" לקחו ברצינות את דברי הנשיא שחר, הפעילו את הלב ורצו כאילו פלוגת יס"מניקים רודפת בעקבותיהם.

חיפה שלטה ב- 75 דקות מהמשחק והפערים בינה לבין מכבי פתח תקווה היו ענקיים, הרבה יותר משני שערים. במגרש הספציפי הזה, מעולם חיפה ומארחתה לא שיחקו כדורגל ראוי לשמו, כי אי אפשר. מסירה שצריכה להגיע לרגל ימין, אכן מגיעה לרגל ימין, אבל של ה... יריב. בתנאים הלא תנאים הללו, רוני לוי העלה מערך סופר התקפי. עם שני מגנים תוקפים, עומרי אפק ופיטר מסיללה, עם בוקולי, לימה, רנאטו, קטן ופאנטיני. אי אפשר לדרוש יותר במשחק של ל"היות או לחדול"- והכוונה למסגרת הגביע.

אחרי יניב קטן, עומרי אפק בתור למצטיין הערב. הבחור, שבשעתו התעורר ויכוח ציבורי באיזה תפקיד הוא אמור לשחק, נתן היום תשובה " מוחצת": בכל מקום שהמאמן ימצא לנכון... ראה הוזהרת, ניר דוידוביץ !! אפק הוא רכישה מוצלחת, משקיען גדול והיום "שרף" שטחים רבים. אי אפשר לומר שהדשא באגף ימין סבל במיוחד, כי אין שם דשא מי יודע מה. גם מסיללה עלה נחוש והפגין משחק אגרסיבי ביותר. שחקני פ"ת לא יכלו לבלום אותו. במרכז ההגנה, עבודה שקטה וכמעט מושלמת לקרוסה ושי מימון. למעט טעות אחת שכמעט ועלתה בשער השוויון (דקה 81), ניקו את השטח ממשוטטים. אובוקה, גבאי, סאביץ', דמארי וקדוסי ראו את דוידוביץ במשקפת..

הפעם הקישור נתן את מה שמחכים ממנו, לפחות החלק ההגנתי. בירם כיאל שיחק טוב. אחרי שהשופט מאיר לוי הזהיר אותו אחרי עבירה, כיאל התרכז במשחק וחילץ כדורים רבים. עזר לו מאוד, והבחור מוכיח שיש לו כדורגל, רנה לימה. הוא מתחיל להתחבר, להכתיב את קצב המשחק, לבלום ובעיקר להראות את הטכניקה הגבוהה. אחרי המבצע שלו בדקה ה- 27, רוני לוי היה צריך להחליפו: לימה הקפיץ את הכדור מעל ראשי שני "כחולים", בזה אחר זה, וגם הספיק למסור בראשו. יותר מבצע מזה אין, אבל מה לעשות ולוי נזקק לו. הוא גם מתחיל להתקרב ליום שבו יבקיע שער בכורה עולמי, ואז במאי ידברו עליו אחרת.

מי שרצה לשחק כדורגל ולא הצליח, גוסטבו בוקולי. היום תופקד באגף הימני, וכל שלוש דקות השכיבו אותו על הריצפה, בניגוד לרצונו. בפעמים הבודדות, והיו לו שתיים כאלה, החטיא שתי הזדמנויות גדולות. ראו שהשקיע מאמץ אדיר, גם במחצית השניה, כשנעלם לפרקי זמן שונים. הרביעי שבחבורה המרכזית, רנאטו מתחיל לחזור לעצמו. היום היה מאוד פעיל, בעיקר במחצית השניה מהאגף הימני. ממנו גם החל המהלך שהוביל לשער הראשון. אחרון, אחרון חביב, פאנטיני. מה הוא לא עשה כדי לכבוש שער בכורה בארץ הקודש. נע ונד על פני כל חצי המגרש, ירד לאחור לחלץ כדורים ולהעבירם לחבריו ובא על שכרו בשניות הסיום, כשכבש שער נאה. הרבה יותר מהר מזאהי ארמלי ורוברטו קולאוטי יבדל"א.

למרות הניצחון החשוב, ואין יותר חשוב ממנו, לרוני לוי לא תהיה בעיה לבקש משחקניו, עד סיום העונה, להריץ את הכדור מהר יותר, מההגנה להתקפה. היום משטח הדשא הגרוע הקשה על חניכיו, בשבת מול מכבי הרצליה הכדור יטוס מהר יותר. המארחים לא היוו יריב חזק, כבעבר. גם רוח הקרב שלה נמוגה ואם משחק כזה, בין שתי קבוצות ששיחקו כדורגל קשוח, מסתיים עם כרטיס צהוב מקרי אחד ( לדמרי מפ"ת שתפס בידו של מסיללה), נקל להבין שחיפה ידעה ללחוץ במקומות הנכונים כדי למוטט את היריב. לא נוק- אאוט אבל גם בנקודות הולך בגביע.

כל המחצית הראשונה היתה בשליטה מוחלטת של חיפה. ומוחלטת, הווה אומר, תנועה חד סיטרית ועדיין ללא התערבותו של השוער המקומי, אוהד כהן. בדקה החמישית, קטן העביר כדור נפלא לבוקולי, זה יכול היה לבעוט ואף לכבוש, העדיף לפרגן לרנאטו במרכז שלא הגיע. בדקה ה- 11 הזדמנות ענקית לגוסטבו. מסיללה שלח כדור רוחב שטוח, רנאטו החטיא ובוקולי נותר בודד מול השוער היוצא. החיפני לא שאל לאיזה פינה לבעוט- בעט החוצה. קטן המשיך לתעתע בשמאל, הגביה ופאנטיני אותת לקורה, לידה הכדור חלף (19) שהוא עוד יבקיע. רגע של חרדה כפולה (35) כאשר איסמעיל עמר וקאקו סיכנו את שערו של דוידוביץ. הראשון בבעיטה נייחת, השני מכדור יעף.

אם 45 הדקות הראשונות היו בשליטה חיפנית, בהמשך שחקניה הגבירו את הלחץ כדי לפרק את הגנת פ"ת. בירם כיאל (47) לא ניצל עמדה טובה לכיבוש ושלח את הכדור החוצה, בתווך סאביץ' חטף מלימה כדור (52) וכמעט והפתיע את דוידוביץ מ- 35 מ', אלא שזה הספיק לסגת לאחור ולקלוט לפני הקו ובדקה ה- 53 לימה סידר לעצמו מצב, אחרי פריצה סוחפת של אפק- אוהד כהן בלם. בדקה ה- 65 נשבר הקרח. כדור שהגיע ממרכז המגרש מצא את רנאטו מחליק בנעלו ליניב קטן, זה ניער מעליו את ניצן דמארי ובשמאלו שלח שטוח פנימה- 0:1 לחיפה.

בדקה ה- 71 נפסל שער של רנאטו. לא חוקי אבל יפה. לימה השאיר לבוקולי שבעט חזק, אוהד כהן הדף ורנאטו המשיך פנימה. אופסייד סטורי. עשר דקות אחר כך, הגנת חיפה קפאה לראשונה במשחק, עומר דמארי הגיע מול דוידוביץ ובחוסר מיומנות בעט לידיו. רק זה עוד היה חסר לחיפה, הארכה. בתוספת הזמן 0:2 לחיפה. אושרי גיטה בעט בעוצמה, אוהד כהן הדף, פאנטיני עצר בחצי גובה, סידר מצב נוח יותר וירה פנימה כדי לקרוא את חבריו לחבקו. השופט מאיר לוי עוד איפשר חילוף של בוקולי באלירן דנין ו...שרק לסיום, דקה לפני סיום ארבע הדקות הנוספות.

חיפה סיימה את חודש פברואר האיום בניצחון. אחרי ההגרלה ביום חמישי הקרוב, נדע אם ב- 11 במרס תהיה לה עוד יריבה מליגת העל. או שלא. זה חשוב ? העיקר לעבור בדרך ל"דאבל" הלא מקורי. הרכב פתח תקווה: אוהד כהן, איסמעיל עמר, מורד מגמאדוב, ניצן דמארי, נאור פסר, בלסינג קאקו, סולי צמח, לירן כהן ( עומר דמארי/ 46), ננאד סאביץ' ( אוהד קדוסי/ 70), דובב גבאי ( דני פרדה/ 61), פליקס אובוקה.

0 - 2