מהר, מהר, תביאו עוד מהילדים המתוקים הללו. בשבוע שעבר מוחמד גדיר מבקיע שער בכורה נפלא במשחק חוץ, היום אייל גולסה במבצע "אלוהי" נוסח מארדונה שולח "בומבה" אל בין חיבורי הקורות- גם הוא מחוץ לבית, גם זה שער בתולי. מהר, מהר, העם דורש הרבה גדירים וגולסים. שניהם כבר במאבק על תואר "שער העונה". נסחפתי? מה פתאום. אם כל המטפלים למיניהם, קיבלו הוראה חד- משמעית להתייחס בכבוד לכל מי שמתרומם מהכורסא בסלון ביתו ומוחא כף, ולא לראות בו כמי שזקוק, רחמנא ליצלן לתרופות, מה יאמרו שחקני מכבי חיפה שנראים העונה כמו "קרקס אלישע"- עוברים מעיר לעיר, נותנים "שואו" וחוזרים לבסיסם בשלום.

התענוג הכי גדול לשחקנים ואוהדים, כשאחד רץ לקראת השני בתום "יום עבודה" מרענן ומרווה. הרי מכבי חיפה שיחקה מאופק מאד במחצית הראשונה, הגיעה פעם אחת לשערו של יוסי שקל, ולמרות זאת ראו שהשחקנים ממלאים בדיוק מדהים את הוראות מאמנם. ולא צריך להיות גאון של אמא או להקשיב לאלישע בחדר ההלבשה כדי לראות שהם עשו את המיטב הטאקטי כדי להוציא את העוקץ ממשחקה של אשדוד, שהתגאתה במשחק ההתקפה המשובח שלה, בעיקר בבית. לא התקפה ולא נעליים. מישהו ראה את דמיטאר מקרייב? את דוד רביבו? את ברוך דגו? עם יד על הלב, נראו מתרוצצים על כר הדשא המטופח באשדוד. מתרוצצים בלבד. חיפה שברה מתחילת המשחק את חוט השדרה האשדודי. העובדה שג'ון קולמה נעדר, אילצה את בירם כיאל לסגת לאחור, והוא נתן הופעה, מאמא- מיה. בית ספר לקשרים אחוריים. המתין מאחור, תיקל כמעט ללא עבירות, ומי שזוכר את בירם סופג צהובים על ימין ושמאל בעונה שעברה, מבין במה מדובר.

הוא לא הסתפק במגננה נבונה ומתוזמנת אלא גם שלח כדור עומק נפלא לפאנטיני שניצל אותו לכיבוש השער הראשון וכבש גם את השלישי. עכשיו למאמנו תהיה התלבטות היכן הוא רוצה את הקשר הבינלאומי, מאחור או 50-50. סוגייה לא קלה. כתוצאה מהמשחק המצוין של כיאל מאחור, זרח-פרח לו אייל גולסה. אחרי מספר משחקים כמחליף, כמו שנוהגים לומר, קיבל את הצ'אנס, נתן הצגה כולל שער לתפארת ונראה מי מוריד ממנו את החולצה... מקרייב, רביבו ודגו לא נעלמו ככה סתם. בין כיאל לגולסה פעל בשקט, בדומה ל"משתיק גול", גוסטבו בוקולי. כמעט ולא היה מעורב אבל העבודה שהשקיע בשמירות על הקשרים היצירתיים של המארחת, לא תסולא בפז.לא נתן להם מנוח ולא השאיר עקבות, פשוט "חיסל".

משחק הגנה טוב (!!) לליאור רפאלוב. סימני הקריאה אינם טעות דפוס. הכובש בסיטונות של השבועות האחרונים, דלק היום אחרי שומרו, ליאור ראובן שלא הצליח לנער אותו מעליו ולהצטרף להתקפות קבוצתו, וכאלה היו בקושי חמש במשחק. ד"ש לכל אלה שחששו לשלומה של הגנת ה"ירוקים". ברוך השם, בריאה וחוסמת. פה ושם מעט חריקות בכדורים נייחים, בסך הכל מופע מוצק ומבוצר ללא ביצורים נוסח מכבי נתניה בקריית אליעזר. השוער אמיר אדרי נסך ביטחון רב בחבריו. מה מפתיע פה? יכולים להצביע עליו מהיום עד השבוע הבא כ"חולייה החלשה", כי אין מה לכתוב, אם תשבו עם נייר ועיפרון, מספר השערים שספג מינימלי. ודאי כשמדובר בשוער משנה ועוד יותר ברור כשלפניו ניצבת קבוצה סופר- התקפית שמחפשת רק שערים.

מימין שיחק אלון חרזי. זהו, גבירותי ורבותיי, נגמרו הסופרלטיבים. עוד שמונה משחקים יא מאנאייק, חרזי בלי נדר יופיע בפעם ה- 520 במשחקי ליגת העל, יאמר יפה שלום ולא להתראות לשיא ההופעות של גדעון דמתי והשוער רפי כהן, ו...ימשיך הלאה. איך הוא שיחק היום? הוא לא שיחק, הוא רקד מרחבה לרחבה. בשעה שהאחרים החזיקו את המתניים הדוקרות, הוא שעט ומסר ולקינוח גם "בישל" שער, עוד שער ברפרטואר העשיר שלו. אם לנשיא יעקב שחר יש קשרים, שישבט עוד חרזי אחד...

יום טוב גם לפיטר מסיללה שסגר הרמטית את האגף השמאלי ויום טוב מאד לצמד ה"קופים" (קרופניק וקינן) שנתנו לשד הבולגרי, מקרייב לטפס עליהם. לא יותר. הם מיררו את חייו, הבחור לא בעט אפילו פעם אחת לשער (!) ואין תעודת כבוד גדולה יותר לצמד בלמים שעושים עבודה מושלמת, ללא עבירות וללא "צהובים". משחק הגנה נטו שנטל מאשדוד, לפחות לשבוע, את יכולתה לכבוש שערים מתי שהיא חפצה. גם את שער הכבוד שלה, בפנדל, חיפה "החליטה" לגביו. החלק הקדמי, עם יניב קטן ופאנטיני הוכיח עצמו בעיקר בהתקפות המתפרצות. השער מרגלי הדרום- אפריקני וה"מיני בישול" של קטן, נהדרים. השניים נמצאו גם בעמדות עורפיות, למגנת ליבם של האשדודים שחיפשו פרצות במשחק ההגנה החיפני ולא מצאו. אולי בשבוע הבא בקריית שמונה.

כקבוצה, חיפה ממשיכה להלהיב בגלל יכולתה להסתגל לכל יריב. בכל תריסר משחקיה, הגיעה כפייבוריטית וניצלה זאת. לא קל לנצח את אשדוד במגרשה. קבוצה זו הגיעה נלהבת ושאפה לנצח את חיפה כדי להתקדם לעברה בטבלה. בסיום לא התבייש מאמנה, יוסי מזרחי, איש כדורגל אמיתי ולא פרשן בגרוש, להודות: "חיפה שיחקה מצוין, מגיע לה כל הקרדיט". כאמור, המחצית הראשונה הייתה רחוקה מלהלהיב את הצופים. במגרש התנהל דו-קרב מוחות בין המאמנים. כל אחד ניסה לנטרל את הדברים הטובים אצל היריב- הסתיים בתיקו. לא התוצאה.

רק בדקה ה- 15 הקהל זכה להזדמנות להתרגש. דווקא אשדוד הייתה קרובה לשער. קרן של רביבו והבלם גונזאלס נגח באין מפריע החוצה. רבע שעה לאחר מכן(30) הדקה של אמיר אדרי במשחק. אחר כך יצא לחופשה ארוכה. כדור שנהדף מההגנה הגיע לרביבו שבעט חזק מהאוויר לפינה השמאלית, אדרי זינק מלוא גובהו והדף לקרן. הכדור מיד הוגבה, שוב גונזאלס ניצל "חור אווירי" ונגח אל מתחת למשקוף, שוב אדרי התעופף והציל לקרן נוספת שלא נוצלה.

..ואז הגיע המבצע המעלף של פאנטיני. בירם כיאל שלח לעברו כדור, מרחק 35 מ', שומרו דוס סנטוס נותר לידו מבוהל, "טרור" ברח ממנו, הגיע מול השוער יוסי שקל וחלף גם על פניו ומקרוב גלגל לרשת. עזבו את ה- 0:1, גם ריקוד ההבקעה שלו היה חדש ברפרטואר, צעד לכאן ולכאן ולבסוף נפילה לאחור. אל תנסו בבית, חכו שיחזור על זה במשחקים הבאים.. במחצית השנייה אשדוד לא כל כך נעלמה כמו שחיפה הסתערה כדי להכות על הברזל בעודו חם. ומסתבר שזה עבד. גולסה הכין אותנו לשער כאשר בדקה ה- 47 עבר את אדיר טובול וכוון לפינת השער, ישבנו של גונזאלס הסיט את הכדור לקרן שלא נשרקה.

שתי דקות אחר כך, כולם תופסים את הראש. גולסה תעתע בדוס סנטוס ושלח כדור אדיר אל בין חיבורי הקורות- 0:2 וכמו "מוחא" בשבוע שעבר, אם להבקיע שער ראשון, ככה. גם דרדל'ה טוב, את זה יזכרו גם בעוד עשור. חיפה המשיכה ללחוץ. רפאלוב מסר לפאנטיני בשעה שקטן המתין חופשי באגף הימני, פאנטיני ניסה לבעוט מול שקל שיצא מולו- החוצה. גם למחליפו, ארבייטמן הספיקו שבע דקות כדי לבעוט לקורה הימנית ובדקה ה- 84 גולסה כבר חיפש צמד. עוד בעיטה מצוינת, שקל היה במקום. בדקה ה- 85 יניב קטן שלח את "סבא אלון" לפריצה מימין, מסירת רוחב לבירם כיאל ששלח מקרוב פנימה- 0:3 וזה לא נגמר עד ש...שי הולצמן כבש מול מכבי חיפה. משומר נגע בידו ברחבה, החלוץ הותיק נשלח למשימה והכניס את אדרי לרשימת שוערי חיפה אותם הכניע- השלים מניין כיבושים מול קבוצתו לשעבר. רק במדי אשדוד. לפחות שיפרוש עם טעם טוב. כבר נגמר ? מי יודע מה מכינה לנו המוליכה בשבוע הבא. להודות על האמת: נעים לחכות מבלי לדעת מה צפוי. הרכב אשדוד: יוסי שקל, ליאור ראובן, כריסטיאן גונזאלס, רוג'ריו דוס- סנטוס, אדיר טובול (שי הולצמן/72), קובי דג'אני (רחמים צוקול/ 59), יוסי אופיר, ברוך דגו (אמיר לביא/ 59), דוד רביבו, עידן שריקי, דימיטאר מקרייב.

1 - 3