מכבי חיפה הפכה הערב לחביבת הכדורגל הישראלי כאשר בעקבות הפסדה למכבי נתניה "פתחה" את הליגה מחדש וכעת הפער בינה לדולקות אחרי הצטמק עד כדי שלוש נקודות ממכבי נתניה וארבע מהפועל תל אביב. 13 מחזורים לסיום, ההפרש המזערי ייאלץ את חיפה להפגין כדורגל הרבה יותר טוב ממה שנראה ב"קופסא". אי אפשר לבוא בטענות לאיש משחקני המוליכה- כולם ללא יוצא מהכלל תפסו "יום שחור", שום שחקן לא הצליח להפיק מעצמו שליש מיכולתו והבעיה הגדולה, משחק ההגנה היציב בדרך כלל הפך למוקש במגרש הבוצי שבו לא משחקים כדורגל אלא נלחמים. בשטח הזה נתניה ניצחה בגדול ורק נס וחוסר ריכוז מנעו ממנה להכפיל את התוצאה.

אם בארזים נפלה שלהבת (השוער ניר דוידוביץ הפגין יכולת חלשה) מה יגידו אזובי הקיר (שחקנים שטרם זכו בתארים). גם השער המוקדם, אינו סיבה מוצדקת שחיפה נראתה לא טוב, בלשון המעטה. אם במשחק צמרת כה חשוב, לירן שטראובר, שוער המארחים, נאלץ להתמודד עם כדור מאיים פעם אחת בלבד, הדבר אומר דרשני. מרחוק יכול היה לראות כיצד שחקני מפתח חיפנים נכשלים פעם אחר פעם בפעולות פשוטות ולא היה בכוחם לשנות את ההפסד השלישי, שניים מהם לחיפה.

כאמור, דוידוביץ הפגין יכולת חלשה, ספג שער שטותי בפתיחה, יצא פעמיים ובמזל שערו לא נכבש ובסך הכל, את הערב הזה לא יזכור לטובה. כך גם צמד המגנים עומרי אפק ופיטר מסיללה שהתקשו, מאד התקשו לבלום את פריצות נתניה מהאגפים (איתי שכטר ואבי כנפו) וגם לא הצליחו להשתחרר למשימות התקפיות. היעדרם במחצית המגרש של נתניה גרמה ששלושת בלמי נתניה, בלמו בנקל כל ניסיון לפרוץ את מערך ההגנה ומאידך, מגני נתניה אוראל דגני וקלמי סבן, שהוסט לעמדת המגן השמאלי בהיעדרו של דדי בן- דיין הפצוע, סיכנו את שער חיפה.

הצמד הכי מתוסכל במשחק הזה, הבלמים ווסט אנדרסון ודקל קינן. תנאי המגרש "התעללו" בהם, שגיאותיהם עלו ביוקר (קינן ניצל מעט) וכל המערך האחורי קרס במחצית הראשונה והפגין חוסר ביטחון שנוצל עד תום על ידי שחקני נתניה. אם במשחק בסיבוב הראשון נתניה "עקצה" בהתקפות מחץ וכבשה, גם כאשר חיפה שלטה, הפעם שחקני נתניה לחצו את חיפה בכל חלקי המגרש, וכאשר הכדור היה בשליטת חיפה, לא פחות מעשרה "צהובים" ירדו לאחור לחסל כל סיכוי למתקפה חיפנית שבוששה להגיע.

שחקנים נוספים שהתרוצצו ולא תרמו היו ג'ון קולמה, ביכולת חלשה במיוחד, ליאור רפאלוב שכלל לא הורגש, אוסיי ראנספורד שהלך לאיבוד בין ענקי נתניה, יניב קטן שניסה וניסה להניע את גלגלי המכונה הירוקה, עד שהתייאש ופאנטיני נאלץ, עקב לחץ הבלמים עליו, לברוח לאחור ובכך הקהה עוד יותר את המחץ החיפני שלא הובא ל"קופסא". היחידי שלא ויתר לאורך כל תשעים הדקות היה גוסטבו בוקולי שלחם, התכתש והתפלש, אך ביכולת שחבריו הביאו למשחק הצמרת, גם שני בוקולים לא היו עוזרים. מאידך, נתניה הבינה שלא צריך לשחק כדורגל במגרש כזה. שחקניה גם ידעו שבמשחק הזה טמונה ההזדמנות האחרונה שלהם ולחימתם הוכיחה ש" עם חרב על הצוואר" אין מלבד מלחמה על כל כדור. השתלם להם.

רוב שחקני נתניה אינם כדורגלנים טכניים, לעומת החיפנים, עוד הבדל שזיכה אותם בניצחון המוצדק. רביד גזל, קלמי סבן, זאב חיימוביץ, לואיס מרין ןביאוון פרינסמן ניצלו את המכסימום ועל כל חיפני "התנפלו" שניים- שלושה נתנייתים ובערב שבו כל חיפה חלשה, השיגו ניצחון קל, קל מדי מזווית הראייה החיפנית. עקב תנאי המגרש, והשחקנים מוגבלים גם בימי קיץ, נראו שחקני נתניה מושכים את יריביהם לאגפים ולמהירות של איתי שכטר ואבי כנפו לא היתה לחיפה תשובה, הגם שלאפק ומסיללה מהירות גבוהה שלא באה לכלל ביטוי.

בנוסף לנקודות ולכוח ההרתעה, חיפה איבדה גם שלושה משחקניה. שלושה משחקניה, ג'ון קולמה (תשעה צהובים), יניב קטן ופאנטיני (חמישה) הוזהרו על ידי השופט מנשה משיח ויצפו מהיציע במשחק הליגה האחרון של הסיבוב, מול הפועל פתח תקווה בקריית אליעזר. אחל'ה עיר נתניה, בצהריים שופט מרחיק שלושה משחקני הנוער של מכבי חיפה- בערב עוד שלושה בוגרים בחוץ. העונש זהה. הבעיות החיפניות החלו לבצבץ כבר בפתיחה. שכטר (3) פרץ מימין ובמקום למסור לשחקן חופשי ברחבה העדיף לבעוט. אנחת הרווחה החיפנית נמשכה ארבע דקות בלבד. טעות משולשת, כאשר אותו שכטר פרץ וגבר בזה אחר זה על מסיללה, קינן ואנדרסון, השאירה אותו בזווית לא נוחה מול דוידוביץ. בעיטת דרדל'ה מימין ברגל שמאל, הכדור חלף במסלול הזוי סמוך לרגלו של דוידוביץ וחדר לרשת- 0:1 עם מקדמה מורלית לכובשת וסטירת לחי לנכבשת.

חיפה יכולה היתה להיעזר בטעות גדולה של הגנת נתניה אך ראנספורד, שנותר חופשי מול שטראובר לא ניצל את ההזדמנות המצוינת (13). פינג פונג הכמעט מצבים נמשך. דגני, שהספיק לכבוש מול חיפה בגביע הטוטו, כמעט ושחזר את מבצעו. בעיטה חזקה מימין (13) שחמקה ליד הקורה החיפנית הימנית. עומרי אפק (19) באחת הפעולות החיוביות, פרץ ומצא את פאנטיני ברחבה בועט כדור המשך חלש שמצא את שטראובר דרוך ומוכן לקלוט. וכשאין שוויון כדור שני נחת ברשתו של דוידוביץ. כדור חופשי הוגבה לרחבה, קולמה נגח היישר לרגליו של בלאנקו הפנמי, סמוך לרחבה וזה ניצל את מערבולת הרגליים וירה בעוצמה פנימה- 0:2 לנתניה.

ליאור רפאלוב הזכיר את קיומו בשתי בעיטות, הראשונה (25) בבעיטה חופשית נהדרת שנהדפה בצורה יוצאת מהכלל על ידי שטראובר ( מה הוא תמיד מציג יכולת טובה נגד חיפה ?) מהחיבור התחתון ובדקה ה- 39 מרחוק ושוב השוער בכחול היה במקום הנכון. שלוש דקות לסיום ה"ירוקים" ניצלו משער שעלול היה להזכיר את ה- 0:5 המפורסם באותו מקום לפני 19 שנים כשאלון חרזי החל לשחק בחיפה. דקל קינן ביקש להרחיק כדור פשוט ברגלו הימנית, לרוע מזלו השמאלית הסיטה ל..רגליו של אנקוסי שפרץ לבד מול דוידוביץ ובעט לפינה השמאלית- הקורה בלמה.

יניב קטן ניסה להציל משהו בסיבוב ובבעיטה (45) שחמקה לחוץ, פרנסמן החזיר באותה מטבע, הפעם דוידוביץ הדף. את המחצית ניצל אלישע לוי לחילופים הכרחיים. אלון חרזי החליף את אנדרסון, מוחמד גדיר החליף את רפאלוב.ההגנה התייצבה מעט,לא יותר מדי. אנקוסי (48) נגח מקרוב החוצה אחרי הגבהה, גזל אמר יפה תודה לקולמה על מסירה גרועה, וכאלה לא חסרו היום בחיפה, והריץ את שכטר שפרץ וראה את דוידוביץ יוצא הרחק משערו. החלוץ בעט במהירות והכדור התגלגל החוצה. חרזי (53) כמעט וכבש בנגיחה מקרוב, שטראובר מתח איבריו וכל המחצית השנייה חיפה החזיקה בכדור ולא עשתה כלום מלבד התקפות אנמיות. נתניה הסתפקה בצמד, לא בדיוק. שכטר שהוו איום מתמיד על שער חיפה (כרגיל) ברח ימינה תוך ניצול מיקום לא טוב של חרזי ובמקום לבעוט מול דוידוביץ, העדיף למסור לרוחב ואפק "עמד" על הכדור ומנע משחקן נתניה להגיע ולכבוש.

ובדקה ה- 74 כנפו הגביה כדור חופשי, דוידוביץ הדף לרגלי שכטר המסתער וחרזי הספיק להרחיק לקרן. בשלב הזה חיפה הניפה דגל לבן ואותתה לקבוצות הליגה ששום דבר אינו נעול וסגור. חוסר הסבלנות עלה לחיפה ביוקר- מעתה תזדקק להרבה מנות ממנה כדי לסיים לפחות את הליגה במקום הראשון בתום הסיבוב השני. אחר כך יגיעו החישובים האחרים. הרכב מכבי נתניה: לירן שטראובר, אוראל דגני( דלה ימפולסקי/ 87), לואיס מרין, זאב חיימוביץ, ביואן פרנסמן, קלמי סבן, רביד גזל(גולן חרמון/ 71), אלברטו בלאנקו, סיאבוננה אנקוסי (שלו מנשה/ 83), אבי כנפו, איתי שכטר.

2 - 0