סליחה שניצחנו.ירושלים על ראש שמחתנו, תל אביב חוגגת מאה- לא מכירים קבוצה יותר לארג'ית שהייתה מוכנה להמתין ארבעים ושמונה שעות במקום השני, עד שתיעלם תרועת הפסטיבלים. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ? בכלום. סליחה שצריך לקפל את הקלישאות ולאחסן בנפטלין עד להודעה חדשה. "מבחן אופי", "הירוקים בלחץ" ועוד כהנה וכהנה. ויני,וידי ויצ'י- בלי חוכמות, בלי רחמים ועם המון מוטיבציה. 16 שבועות ברציפות בפסגה לא הולכים ברגל. צריך לשמור עליה בחירוק שיניים.

לחיפה של אלישע לוי אין יותר מדי זמן למשחקי מילים. הם הגיעו לעבוד, ביטלו את אשדוד והעלימו אותה לגמרי מהמגרש, עשו ככל העולה על רוחם ואם לוח התוצאות הראה על 0:3 בלבד, זה רק בגלל שלאשדוד שוער מצוין, הקרואטי דראגן סטויקיץ' ולחיפה לב רחום. עד כדי כך השליטה החיפנית הייתה ברורה. על אף הניצחון המרשים במגרש קשה ומשטח דשא רע, חיפה לא תרצה לזכור לטובה את המחצית הראשונה, למעט השער שהבקיעה. יכולתה האמיתית לא באה לכלל ביטוי ואיבודי הכדור הרבים של שחקניה סייעו לאשדודים לרדת למחצית בהרגשה שניתן יהיה להפתיע בהמשך.

לא היום. לא במקרה הגנת חיפה כבר לא ספגה שער לאורך ארבעה משחקים ברציפות. הקבוצות ממולה כלל לא מגיעות למצבי הבקעה ואם כן, זה קורה רק כתוצאה מאיבוד כדור כזה או אחר ליד רחבת חיפה או בבעיטה חופשית. בדקות הלא טובות שלה, חיפה ידעה שיש לה שוער מנוסה ורביעייה אחורית לוחמת ללא פשרות. הטוב בחלק הזה היה הבלם דקל קינן שהמשיך את הופעותיו המוצלחות מהנבחרת, למרות כישלונה. הבינלאומי ניקה כל איום, ולא שנראו אשדודים מאיימים לידו ויחד עם ליאוניד קרופניק השאירו את שוערם חסר תעסוקה.

השליטה החיפנית המוחלטת במרכז המגרש, איפשרה לאייל משומר ולפיטר מסיללה לבלות דקות ארוכות בסיוע להתקפה שבמחצית הראשונה לא נראתה ואלמלא שערו של שלומי ארבייטמן, היינו מציינים משחק חלש נוסף. הפעם גם לא נקרו הזדמנויות. כי אוסיי ראנספורד ויניב קטן (בארבעים וחמש הדקות הראשונות) לא סיכנו כלל את שוער אשדוד. מי שהעניקה לחיפה את ההגמוניה היא חוליית הקישור הלוחמנית והבלתי מתפשרת. לצד ג'ון קולמה שהתרוצץ ללא ליאות ואיבד כדורים רבים, נעים היה להווכח שעל בירם כיאל לא נותרו משקעי הפנדל לו היה שותף ביוון. אט- אט הוא מבין שמשחק שמסתיים דינו לפח ההיסטוריה ויש להתרכז בבא אחריו.

הקשר הבינלאומי גם הגיע במצב רוח מרומם. היו לו מספר איבודי כדור אך לצידם ראינו פריצות עומק ומסירות נאות. ללא ספק, כיאל יצא מסופק מההשקעה שלו וניתן היה לראותה בבירור בדקה ה- 74 כאשר ירד עם חיוך רחב על שפתיו וחיבק את מחליפו, אייל גולסה. האיש של המשחק ללא עוררין- גוסטבו בוקולי. גם ללא המאמץ המלחמתי שהוא משקיע מדקת הפתיחה ועד לשריקת הסיום, שני האסיסטים לארבייטמן ורפאלוב שעבשו וה"טיל" ששחרר וסגר את המשחק, הבליטו אותו מעל השאר. כן אזרח, לא אזרח- שחקן מצוין.

אשדוד? מה עם אשדוד שאיימה להטביע את חיפה במקום השני. הערב, אפילו לא יריבת אימון והכל בזכות חיפה. צעדיו של המנוע שלה, דוד רביבו הוצרו בקפדנות והוא כלל לא הורגש עד ארבע דקות לסיום כשנעץ כדור במשקוף בבעיטה חופשית. קשרי חיפה "חנקו" כל ניסיון שלו להתאושש ולאושש תוך כדי המשחק. את השוער סטויקיץ' כבר ציינו כמי שהציל שלושה שערים לפחות. שאר השחקנים לא הופיעו ודי משעשע לראות שבטבלת הליגה דווקא אשדוד היא שכבשה את מספר השערים הגבוה בליגה (39) בשעה שלשתי הראשונות 38 בלבד... היום, מול אחת משתי ההגנות הטובות בליגה, להתקפה שחסרה את דימיטאר מקרייב לא היה מה למכור. אפילו שי הולצמן, אימת חיפה ו...השוער דוידוביץ (כבש 15 שערים לרשת הירוקה במדי ארבע קבוצות) נראה פרווה במחצית השנייה וכלל לא הורגש.

במחצית זו חיפה שטפה את המגרש, המשיכה להתנפל על הכדור ומחקה, לפחות לתשעים דקות את המושג "לא דורסת" שהדביקו לה. עם קצת מזל המשחק הזה היה נגמר בתוצאה של העונה, כאשר חיים רביבו שיחק בחיפה (1:6). כאמור, במחצית הראשונה החיפנים שיחקו חלש. בעיקר עקב מסירות לא מדויקות, רבות מאד. האשדודים "שיתפו פעולה" עם חיפה והשתיים שיחקו פינג- פונג חסר תכלית. עידן שריקי(6) קיבל כדור פז מ...שחקן הגנה חיפני ובעט מקרוב החוצה, אחר כך התברר שהיה בנבדל שלא היה. שלומי ארבייטמן (11) נגח חלש כדור שהוגבה מימין על ידי משומר אך שמונה דקות לאחר מכן, הידיים של סטויקיץ' קצרו מלהושיע. בוקולי שיגר כדור מדוד שמאלה, מספר 19 של חיפה קיבל ובעט בדקה ה- 19 שטוח וחד משמאל לצד הנגדי- 0:1 לארבייטמן הצוהל.

בדקה ה- 26 טעות של השופט אסף קינן. בירם כיאל הוכשל מאחור, הכדור התגלגל לעברו של יניב קטן שפרץ חופשי עם ארבייטמן בשמאל מול בלם אחד ואז הגיעה השריקה המיותרת לעבירה על כיאל. חוק היתרון מת. שלוש דקות מאוחר יותר, קטן פרץ ובעט, הכדור פגע בראשו של הבלם גונזאלס וממנו לראשו של הבלם השני, הכדור ניתז לעבר ראנספורד החופשי באגף הימני שבמקום לבעוט נגח קלות למרכז, היישר לידי השוער. הצעיר אמיר לביא (37) ניסה להפתיע את דוידוביץ, אחרי הרחקה לא מוצלחת והשוער לא נבהל ובדקה ה- 39 משה אוחיון מסר לעידן שריקי שבעט מתוך הרחבה ודוידוביץ זינק וקלט.

מחדר ההלבשה יצאו אותן קבוצות עם אותן תלבושות רק בהבדל גדול. חיפה לא השאירה שביב של תקווה להפתעה. לא הרבתה לבעוט, כן יצרה לחץ רצוף על ההגנה המקומית הרעועה וכל מה שניסתה היה לכבוש עוד ועוד כדי שלא יגיע דרדל'ה מהצד השני ויגרום לאי נחת. בוקולי, מי אם לא הוא, מסר לקטן שהשתפר (48) וזה סובב כדור לפינה הרחוקה ששרק סנטימטרים מהקורה. כיאל (52) שלח כדור על מגש לארבייטמן שהסתער ובעט שטוח, הקרואטי זינק והדף ונזקק לזינוק נוסף. דקתיים אחר כך, כיאל מגיע לעימות של אחד על אחד מול השוער, ממסירה קסומה של קטן, בעיטה וסטויקיץ' הודף, ראנספורד מסתער בשנית ובועט מקרוב החוצה.

מסכת ה"כמעט" הסתיימה בדקה ה- 63. מסיללה פרץמשמאל, החזיר אחורה לבוקולי שהקשית ורפאלוב, שנכנס שש דקות קודם לכן זינק ונגח את שערו השביעי, אחרי בצורת ממושכת- 0:2 לחיפה. רפאלוב לא נרגע, שלח את קטן (66) לחלוף על פני שני שחקני הגנה, לבעוט מטווח קטן וסטויקיץ' בזינוק נפלא מנע מהקפטן להמשיך ולהיות ה"כבשה השחורה" של אשדוד. קטן הוא השחקן שאוהב לכבוש, יותר שחקן של חיפה, מול אשדוד (6 שערים). היה כדאי להמתין לדקה ה- 71 ולראות כיצד בוקולי משחרר "טיל" מ- 18 מטרים שפוגש את הרשת, למרות זינוקו האקרובטי של סטויקיץ'- 0:3 בלתי ניתן לשינוי, למרות שרביבו בעט (86) מ- 25 מ' כדור חופשי שהכניע את דוידוביץ'- לא את המשקוף ממנו ניתז בעוצמה. תם ונשלם. חיפה שבה למקום הראשון בגדול והשלימה שלושה משחקים מול אשדוד בהם ניצחה בכולם תוך שהיא כובשת שלושה שערים בכל משחק. אפשר לקבל את האשדודים גם בשמונת המשחקים הנותרים ? הרכב אשדוד: דראגן סטויקיץ', ליאור ראובן, כריסטיאן גונזאלס, מתן אוחיון, אדיר טובול, משה אוחיון (קובי דג'אני/ 59), לובימיר קוביצה, יוסי אופיר (שי הולצמן/ 46), דוד רביבו, עידן שריקי, אמיר לביא (ברוך דגו/ 59).

0 - 3