"אני רוצה לנצח בכל משחק 0:1 וכל שוער שואף לתוצאה הזאת. כך אני הורג שתי ציפורים במכה אחת, גם מנצח וגם לא סופג"- נוהג ניר דוידוביץ לענות כששואלים אותו לסדר העדיפויות שלו. טבעי לחלוטין. אלא שהערב, אם לשוער הלאומי יש טענות, הוא יצטרך להפנותן לשחקני מכבי אחי נצרת שלא עשו שום מאמץ כדי לבלום את סחף ההתקפות החיפניות, כך שאותו 0:1 קטן שדוידוביץ "ביקש" לא היה מתממש גם לו הופיעה קבוצת הנוער של המועדון. עד כדי כך הנצרתים לא השכילו להביא למשחק יכולת מרשימה יותר.

התוצאה מטעה, מזויפת כמו סיפוריו של הברון מינכהאוזן. היה צריך להסתיים בעשר 'חתיכות' או יותר. המשחק הקטסטרופלי של האורחים לא מנע מחיפה לשלוט במשחק, להגיע למצבי הבקעה שמספיקים לשלושה משחקים ולהחטיא. אם לשלומי ארבייטמן יחסרו "שערי מלכות" בסוף העונה, את נצרת יזכור כאבן נגף. למצבים שהוא הגיע, חלומו הרטוב של כל סקורר, קשה יהיה לו להגיע בעתיד הקרוב. או שהחלוץ המצוין אוהב דווקא לכבוש ולהשפיע על התוצאה הסופית ולא להירשם ככובש מן המנין...

הניצחון העשירי ברציפות של חיפה (וואוו,איזה קרב הולך להיות בשבוע הבא בבלומפילד, מול מכבי תל אביב שתעשה הכל כדי למנוע מה"ירוקים" לכבוש פעם שנייה את שיא רצף הניצחונות)אינו מעיד על מה שיקרה ביום רביעי במינכן. אפילו לא באחוז אחד. אמנם, חיפה שיחקה ללא ה"מכבש" ג'ון קולמה, הטכנאי אייל גולסה ובמחצית ויתרה גם על פיטר מסיללה העייף, אך יכולתם של בירם כיאל המצוין ועלי עותמן החרוץ לא אפשרה לנצרת לחשוב על התקפות נגד. לדוידוביץ היה את כל הזמן בעולם כדי לסרוג כובעי צמר לחבריו ש'יקפאו' בקור הגרמני.

כיאל הוכיח ש...אין לו מקום בנבחרת האולימפית מעבר לרבע השעה בה שיחק מול בולגריה. מה שהוא שכח, כבר בגיל 21, אחרים טרם למדו. תנועה מצוינת עם הכדור- מכירים, הנעת כדור מדויקת- מכירים, את השער המתוחכם שהבקיע, שערו הראשון העונה- זה משהו חדש. בדרך כלל, כדורגלנים אינם נוהגים להשאיר מודלים כאלה זמן רב על המדף. מעניין מה יבשל בפעם הבאה ? עותמן ממשיך להבהיר, לא בדיבורים כמובן, שלאלישע לוי יש ג'וקר ביד. את המאמן לא יפחידו אם מגן או קשר חסר (ועדיין לא נבדקו כישוריו בשער ובהתקפה), תמיד יהיה לו את עותמן, לאו דווקא כ"פקק". הפך לבר תחרות לכל שחקן בהרכב הראשון. אם קיים מונח כזה אצל אלישע לוי. תחסכו מאמץ, לא קיים.

אם מאמן חיפה ביקש לבחון את מצב הגנתו, סורי, ייאלץ להמתין לקרב "על רטוב" במינכן. כי נצרת, למעט עשר הדקות האחרונות שעה שהחיפנים נסעו בניוטרל, כלל לא תקפה. פה ושם בעיטה למסגרת מטווח רחוק וגם את השער שהבקיעה, נאה למראה, היה כאשר בלמי חיפה נרדמו מקצב המשחק האיטי במחצית השנייה, הפחות תוססת. אייל משומר ממשיך להפגין ביטחון רב וניכר בו כי חזר למסלול שהביאו מעבר לשערי הנבחרת. ולא שהיא המדד. ההשתתפות שלו במשחק ההתקפה מאד משמעותית, היריב חייב להקפיד על צעדיו ובדרך כלל רואה מרחוק את ה- 27 על חולצתו. מסירות רבות, ניסיונות בעיטה וחזרה להגנה בשעת הצורך, לא הותירו מרחב לשחקני הקו השמאלי של נצרת.

פיטר מסיללה עייף. מול נצרת לא ניכר עליו, אך אלישע לוי הבין שאי אפשר להעמיס על המגן הדרום- אפריקני עוד ועוד. בסוף זה עלול להסתיים כמו הסיפור עם הסוס שגרעו ממזונו... מחליפו, טאלב טואטחה לא נזקק למאמץ גדול ולמרות זאת, תענוג להבין ולראות שלא אלמנה חולצת המגן השמאלי. אם פיטר יבקש מנוחה- טאלב בהיכון. תקוות העתיד, סוף- סוף לקראת אפשרות שממחלקת הנוער יצמח מגן שמאלי טבעי. חלפו עשרות שנים. לבלמים קינן ומימון תיאום כמעט מושלם. חבל שאין באפשרותם להרים יד כדי שנבחין מי הוא מי. השער שקבוצתם ספגה "נון" שלהם, בניגוד לדוידוביץ הם קונים כל שבת תוצאה כזאת.

הקישור החיפני קיבל היום סיוע מצוין מליאור רפאלוב שנהנה מחופש פעולה בלתי מוגבל, היה שותף ראשי בכיבוש שני השערים הראשונים ועשה ככל העולה על רוחו. נצרת לא חשבה להציב עליו שמירה אישית וטוב עשה מאמנה, אלי מחפוד שהבין שמה שלא עשו תשע קבוצות לפניו, חניכיו עם הגנת המסננת ודאי לא יצליחו. גם ליניב קטן לא הפריעו (אפשר ?). היו דקות שלא ראינו אותו, רק כאשר פיטם את חבריו בכדורי פז שלא מצאו את הרשת. אם ארבייטמן ודבאלישווילי היו מנצלים את ה"בישולים" שלו, תהיו בטוחים שבשובו הביתה, הסינר היה ממתין לו. מסירות שמזכירות קשרים טכניים ברמה גבוהה של פעם.

לא בכל יום יעמדו ארבייטמן ודבאלישווילי מול שחקני הגנה מבוהלים וחסרי הגנה. השוער גיל אופק עוד הציל את קבוצתו מתבוסה, גם כשחיפה העבירה לניוטרל, אך צמד החלוצים החיפני לא הצליח לברוח ממתחריהם מקבוצות אחרות. נצרת עזרה, קטן וכיאל סייעו- הם כשלו בנגיעה האחרונה. מי יודע, אולי שמרו אחד למינכן.. כאמור, בהיעדרם של מספר שחקני מפתח, אלישע לוי הלך הערב על יוצאי מחלקת הנוער. שלושה שבועות לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה, המאמן המצליח 'הדליק' חנוכיה משלו: דוידוביץ, קינן, מימון, כיאל, קטן, רפאלוב, טואטחה וגדיר (שיחקו בהרכב אחד החל מהדקה ה- 61) ובהמשך נכנס "שמש" בדמותו של ישראל זגורי. ומי שלא הבין מדוע מעט מאד שחקנים מושאלים שבים למכבי חיפה, אחרי שסיימו גיל נוער, קיבל תשובה. בהרכב נצרת שיחקו 6 שהיו בחיפה (שלומי חנוכה, אמג'ד סולימאן, לואב כיאל ותומר חמד) אפילו הופיעו בקבוצה הבוגרת במשחקים רשמיים. זה לא זה ולא בגללם.

חיפה מיהרה מאד כדי לבטל כל אפשרות להפתעה, כאשר האורחים לא חלמו עליה. בדקה השנייה דבאלישווילי בעט משמאל, השוער גיל אופק לא התמקם טוב אך הצליח למנוע שער מהיר כשגרף את הכדור לפני הקו. אגב, השוער הראשון של נצרת, ניגמטולין, שישב על הספסל מכיר היטב את דוידוביץ וקטן עוד מהתקופה בה ניצב בשער לוקומוטיב מוסקבה שהדיחה את החיפנים ברבע גמר גביע המחזיקות (1999). באי הופעתו היום, מנע מהחיפנים שלא כבשו אז מולו ל"נקום". אופק לא נהנה זמן רב מהצלתו. כי מיד רפאלוב הפעלתן פרץ משמאל, לאריק אוקוטו לא היתה ברירה אלא להכשילו והשופט דניאל בר- נתן שלח אצבע לעבר הנקודה הלבנה. קטן בעט בביטחון לפינה- 0:1 לחיפה.

החיפנים כבר הבינו שאת הטיול היומי ניתן לעשות על כר הדשא, מסיללה (6) מצא את ארבייטמן שפרץ לבד מול אופק שיצא וזינק לרגליו. ריחו של שער שני עמד באויר ואכן, בדקה ה- 18 רפאלוב לא התחשב באדהם אדיה, סחב אותו עד לקו הרוחב ומסר לדבאלישווילי שהסתובב וירה פנימה את השביעי שלו- 0:2 לחיפה. שתי דקות מאוחר יותר, כיאל שלח את הגיאורגי, זה חלף על פני השוער ומזוית קשה בעט לרשת החיצונית. רפאלוב (24) חיפש ומצא את בירם כיאל חופשי, זה לא מצא את הכדור ונצרת ניצלה. לארבייטמן ניתנה הזדמנות ענקית (27) אותה הכין לו דבאלישווילי, רץ מול אופק ומולו בעט החוצה. חלפה דקה וקטן חיפש את מוליך ההבקעות וגם הפעם נגח החוצה ובדקה ה- 29 קינן הצטרף וגם מצחו לא פגש את הרשת. רפאלוב (32) פרץ מול אופק שעצר ובדקה ה- 38 שיתוף פעולה יוצא מהכלל בין מוסר (דבאלישווילי) לכובש (ארבייטמן). הראשון סובב כדור מימין ושלומי נגח מתחת לעינו הפקוחה של הבלם- 0:3 במחצית.

המחצית השניה נפתחה באופטימיות זהירה. השער הרביעי לא בושש לבוא. בסיומה של התקפה משולבת, הכדור הגיע למשומר(51) שהסיט לכיאל וזה הבחין באופק מחוץ לשערו ובעט מזוית לפינה הנגדית- שער פנטסטי ועוד שער בכורה העונה- 0:4. בדקה ה- 56 דוידוביץ נזקק למאמץ ראשון. זינק והדף כדור חזק של נטויה ובאותה דקה ממש, אופק מנע מארבייטמן שפרץ מולו שער, הכדור נהדף לעברו של קטן שבעט בעוצמה ושוער נצרת זינק והדף לקרן בלתי מנוצלת. ארבע דקות חלפו וכמו בפתיחה, אופק הציל מהקו. הפעם כיאל בעט, השוער נבהל ושמט, דבאלישווילי המתין שוחר לטרף אך זה נמנע ממנו בעצירה. טואטחה שעט והגביה, ארבייטמן ניצב בודד ולא הסתדר עם הכדור שפגע ברגליו ללא תועלת.

דוידוביץ עצר כדור נוסף מרגלי נטויה (62) ובהתקפה נגדית נמנע שער ממוחמד גדיר. קטן הכניס כדור שמאלה, זה פגע במגן נצרתי וממנו הגיע לגדיר. הקוון שכח ששמחת תורה כבר מאחורינו, הניף דגל ואת פסיקתו המוטעית לנבדל קיבלו בחיפה בחיוך. משומר (67) ביקש להצטרף לחגיגה, אופק סירב וקלט כדור מ- 25 מ' ונצרת חזרה מהכפור. אבו-עייש בעט (83) וסחט קרן, הייתם צריכים לראות איזה כאפות עפו, על אחת כמה וכמה אחרי שמחוג השניות השלים סיבוב: מסירה גדולה- גדולה של גיא דיין בין קינן למימון, הכדור הגיע ללואב כיאל ששלח כדור חזק למרכז השער- הכניע את "אמא" חיפה שהשאילה אותו- 1:4 ותיקו במשפחת כיאל. לחיפה ניתנו שתי הזדמנויות נוספות. משומר העביר כדור לקטן שבעט ללא שהיות לשום מקום, ובדקת הסיום קטן הגביה מעל אדהם הדיה, ארבייטמן נותר חופשי ובעט ברגל שמאל לפינה הנגדית- החוצה.

בשני המשחקים הקרובים יהיה הרבה יותר קשה. באיירן מינכן מבקשת להבטיח מקום שלישי לפחות ומכבי תל אביב תנסה לעצור בגופה את הקטר החיפני. אחל'ה שבוע. הרכב אחי נצרת: גיל אופק, אדהם הדיה, מרק גורמן, אריק אוקוטו, מג'די יונס, שלומי חנוכה, אמג'ד סולימאן, מייקל טוקורה, יניב לוזון (לואב כיאל/ 56), צ'אם נטויה, תומר חמד (סאלם אבו- עייש/56).

4 - 1