חבל"ז, אל תנסו לחפש אפילו אשם אחד בהפסדה השלישי של מכבי חיפה ובצמצום הפער בינה לדולקות אחריה. אלף, תבזבזו זמנכם לריק ושנית, פעם-פעמיים בשנה קורה שקבוצה מצוינת נקלעת ל"יום שחור" בכל מערכיה והיא סופגת הפסד מפתיע מול קבוצה נחותה ממנה בהרבה הרואה את גבה ממרחק 41 נקודות. די היה להביט על שמונה הדקות שבין כיבוש שער הכבוד (!?) עד לשריקת הסיום כדי להבין מה התרחש ב"דוחא", מקום שבדרך כלל אינו מאיר פניו ל"ירוקים". באותן דקות, כאשר מקובל לחשוב שהמפגרת בתוצאה תסתער ותנסה לפחות להשוות ולגנוב נקודה שלא הגיעה לה, חיפה לא סיכנה ולו פעם אחת את שערו של מאיר כהן. כבר יהיה מי שיקשור כתרים למאמן המנצח, במקרה זה בשר מבשרנו מרקו בלבול, אך גם ההכנה המצוינת שלו לא הייתה מניבה פירות לו חיפה הפגינה מחצית מיכולתה. בואו נתפשר על שלושים אחוז.

לא היה שחקן אחד, אפילו לא צדיק אחד, שהצליח להביא למגרש את יכולותיו הגבוהות. סכנין ניצחה בזכות משחק טאקטי נכון, אבל גם כאשר הוליכה 0:1 והכפילה אותו, ביום רגיל חיפה לא מפסידה. החל מהדקה ה-30 שחקני סכנין נותרו ללא אויר בריאותיהם ונראו עייפים כאילו סחבו על גבם שקי קמח. הבעיה הגדולה של חיפה שעד לדקה זו המארחים הצליחו לשבש לחלוטין את משחק הנעת הכדור של קשרי חיפה שנלחצו לשערם ורק חוסר ריכוז מנע מסכנין לרדת למחצית עם תוצאה בטוחה יותר.

כאמור, החולשה החיפנית עברה כחוט השני בין כל מערכי הקבוצה. למעט השוער ניר דוידוביץ שהציל שער ודאי כבר בפתיחה, משחק ההגנה נראה לא טוב, בלשון המעטה. אייל משומר לא הצליח לבלום פריצות מאגפו, גם ניסיונות התקיפה שלו כשלו ואין זה סוד, כשהמגן המצוין מתחיל ברגל שמאל הוא לא מצליח לחזור למשחק. לא יהיה זה חכם לתלות את פריכות ההגנה בהיעדרו של ג'ורג' טאקסיירה המוצהב. לצד שי מימון שמילא את מקומו, דקל קינן נתקע לערב לא מוצלח כששיאו ה"בישול" שהעלה את סכנין ליתרון משמעותי בן שני שערים.

קינן נראה לא רגוע, ספג כרטיס צהוב בשלב מוקדם (דקה 17) ושניות לפני ספיגת השער השני נקלע לויכוח מיותר עם חלוץ סכנין. הבלם הבינלאומי שידע ימים יפים ב..סכנין, שעה שהשאיר אותה בליגת העל עם שער מול...מכבי חיפה (עונת 2004/05) לא השרה את הביטחון, סמלו המסחרי. הטוב בחיפה או הרע במיעוטו, פיטר מסיללה שבמחצית הראשונה עדיין חרש באגף השמאלי וניסה לייצר מצבי הבקעה. אפשר ויכול היה לבלום את מעוף הכדור בדרך לשער הראשון, מי יודע ביום מעונן שכזה. ה"בור" של חיפה נפער במרכז המגרש. אלישע לוי שינה את המערך לעומת השבועות האחרונים כשהציב את מוחמד גדיר באגף הימני, על חשבונו של דבאלישווילי ברחבת סכנין.

כל מי שנכנס למשבצת של החוליה המקשרת לא תרם לקבוצה. בירם כיאל ששב וג'ון קולמה לא "דרסו" את הקישור הנגדי אלא נכנעו פעם אחר פעם לשתדלנותם וחריצותם של חאלד חלאילה וחיים בנון (מצוין!) שיכלו גם לשמור על יניב קטן ולהצר את צעדיו וגם לדחוף את קבוצתם קדימה. ליאור רפאלוב כלל לא הורגש, כמוהו מוחמד גדיר שהתעורר דקה פה ודקה שם והקפטן יניב קטן ניסה להציל משהו מהמשחק, ביקש וקיבל את רוב הכדורים אך מול משחק ה"התאבדות" של המערך האחורי בסכנין, לא היה לו סיכוי להצליח. ארבייטמן יכול להתגאות אך ורק בשער שכבש, שערו ה-24 בדרך למטרה האישית שמן הסתם תועיל גם לקבוצה. ב"דוחא" לא הגיע למצבי הבקעה מלבד שניים, החטיא מקרוב והפנדל המוצלח.

אלישע לוי לא יכול לשחק במקום חניכיו. כשהכניס את עלי עותמן וולדימיר דבאלישווילי על חשבונם של כיאל ורפאלוב, ציפה לשינוי כלשהו שלא הגיע. החלוץ הגיאורגי כלל לא נגע בכדור לאורך מחצית שלמה, עותמן היה טוב יותר כשהוסט לעמדת המגן הימני. החילוף השלישי, סאדאת בוקארי לא השפיע. עוד לפני הפתיחה "הנחת העבודה" הייתה שיתפתח משחק בין היכולת לרצון. ברגע ששחקני חיפה לא הצליחו להתעלות לרמתם הרגילה, קל היה לבני סכנין לנווט את המשחק כרצונם. העובדה ששוערם בן ה-38 לא נזקק להצלות רציניות, מדברת בעד עצמה. אילו לחיפה היו את מצבי ההבקעה של סכנין במחצית הראשונה, הייתה מבקיעה יותר משער. לסכנין היו מצבים ללא מיומנות וריכוז- לחיפה לא היה כלום. ערב שחור.

מי שמבקש להיתלות ב"דוחא" כסמן ימני בכישלון החיפני, אפשר ויתנחם. בעונת 2005/06 חיפה פתחה את הליגה בסערה וניצחה ב-11 משחקים רצופים. כשנדמה היה שתצליח לנפץ את שיאה שלה (ואת של מכבי תל אביב), סכנין בלמה אותה עם תיקו 2:2. מקרה שני בעונת 2004/05 כשחיפה האלופה שבדרך, הגיעה לסכנין מול קבוצה שנזקקה לניצחון כדי להישאר בליגה. עד הדקה ה-88 התוצאה הייתה 2:2 ואז נגח בלם סכנין, דקל קינן את שער הניצחון וסלל את הדרך להישארות קבוצתו. אז אנשי הפועל חיפה באו בטענות שחיפה לא התאמצה ובגלל הפסדה ירדו- גם הערב ודאי תהיינה להם מחשבות שההפסד ידחק אותם לפליי-אוף התחתון. לפחות ראו שחיפה התאמצה אך לא יכלה...

פתיחת המשחק סימנה שמשהו עומד באוויר. אחמד קאסום שצוות כחלוץ חוד יחיד נשלח מול דוידוביץ ושיגר כדור אדיר אל מתחת למשקוף, ניר התעופף והדף לקרן. עד הדקה השישית סכנין ליקטה שלוש קרנות ובדקה ה-11 קינן נגח אל מחוץ לרחבה ובנון בעט בעוצמה מעל לשער. איפה חיפה ? עדיין נראתה בלתי מוגנת. נסטה צ'ה (14) יכול היה לקנות את עולמו בשער מדהים- בעט החוצה. בדקה ה-28 הסתיימו הנסים. חמאד גנאים הגביה כדור משמאל, מסיללה ניסה להגיע לכדור ולא הצליח, לירן כהן דווקא כן ובבעיטה לפינה הקרובה קבע 0:1 לא מפתיע. בשלב הזה היו שהאמינו שפיגור בן שער לא מפחיד את חיפה.

וכך זה נראה כעבור שתי דקות. מסיללה פרץ בקלילות משמאל, מסר לרוחב לארבייטמן שמיהר לבעוט אך הכדור לא הגיע לרשת בגלל גליץ' של טל חן שמנע שער בטוח. ההתקפה החיפנית נראה כטיפה בים. מנגד, חאמד גנאים ביצע מסירה כפולה עם צ'ה ששלח "בום" משמאל לימין ובנס נמנע שער. מסיללה היה היחיד שניסה לשנות. פריצת ענק שלו (40) כשעזב מאחוריו שלושה מגנים מקומיים אמורה הייתה להסתיים בשער אך פיטר, במקום להפגיז את כהן משלושה מטרים העדיף למסור לשום מקום. חיפה, למרות חולשתה, יכולה הייתה לרדת אופטימית יותר למחצית. קטן מסר ימינה לגדיר שעבר ללא בעיות את מהראן אבו ריא והעמיד את ארבייטמן מול מאיר כהן. רק לשאול את השוער לאיזו פינה לבעוט. הסקורר בעט מימין ברגל שמאל והחטיא הזדמנות פז.

גם במחצית השנייה איש לא האמין שחיפה תמשיך במשחקה החלש. השער השני גרם לשינוי כוון. הגבהה של אבו-סאלח, קינן הגיע לכדור ובחזהו ביקש למסור לדוידוביץ אך שוד ושבר, השוער יצא וחאמד גנאים נמלט מהשוער ובעט לרשת החשופה- 0:2 וזה כבר נראה רציני יותר. בימים כתיקונם לא אבוד. בוקארי (75) המשיך אסיסט של ארבייטמן בבעיטה מעל למשקוף, פריצת עומק של עותמן אמורה הייתה להסתיים בפנדל (77) כי אבו-ריא הכשילו ומהעבר השני (81) מסירה מדודה של לירן כהן לאחמד קאסום שבעט ממצב נוח החוצה. בדקה ה-86 פנדל אמיתי. הכדור נהדף לעברו של גנאים שהיה בדרכו החוצה אך הכדור פגע בידו. יפת היה החלטי, גם ארבייטמן שקבע 1:2 וכעת צאו וחישבו מה היה קורה לו יפת היה שורק גם בדקה ה-77...

חיפה הפסידה וביום שהיא מבצעת יותר עבירות מסכנין, בועטת פחות ממנה לשער ו"מנצחת" רק בקבלת צהובים (1:3) ובקרנות (3:6), כל ניתוח לא יצליח להבין מה קרה הערב לאלופה. בניגוד להפסדים הגבוליים למכבי תל אביב ונתניה- הפעם ההפסד היה בלתי נמנע. כנאמר: הרצון ניצח את היכולת. הרכב סכנין: מאיר כהן, עלא אבו-סאלח, יאיא פטי, טל חן, מהראן אבו-ריא, חיים בנון, חאלד חלאיילה (גנאים/79), נסטיה צ'ה, חאמד גנאים, לירן כהן, אחמד קאסום (אדוארדו קאדו/83- ג'ורג' צ'יטקוביץ/90)

2 - 1