מותר לספר בחוצות אשקלון: הניצחון הקליל על כר המרעה לא רק הביא שלוש נקודות חשובות למאוכזבת החודש האחרון אלא גם צירף את אלישע לוי לאברהם גרנט (גם ווסטהאם שלו כבשה שלישייה) ולרוני לוי שבתקופתם חיפה הצליחה להוליך את רשימת "שרי החוץ" עם 6 ניצחונות ותיקו אחד בלבד. ללא ספק, שחקני מכבי חיפה היו מעדיפים חלוקת שערים שונה, שער מול ה"אדומים" מתל-אביב ומחיפה, אבל גם כך ניתן להיות מרוצים מההופעה של ה"ירוקים" שגילו שוב עדיפות ברורה אלא שהפעם ניצלו את המצבים שניתנו להם וכבשו מינימום.

לא צריך לצאת מהכלים, לא לצאת במחולות, אבל אחרי סדרת אי ההצלחות בקריית אליעזר, מחוייבים שחקני מכבי חיפה להשלים נקודות מחוץ לביתם, ולפי שעה עושים זאת בצורה כמעט מושלמת. 90% הצלחה. רק אל תבקשו להעביר משחקים... הניצחון נשמע שהושג בקלות, כך זה גם נראה במגרש. מגרש ? לא מוכרחים לצחוק, כי בדקה ה-14 עת נקלע ג'ון קולמה למהמורה קטנה או כעבור 40 דקות, כשגדיר שעט ורגלו נתקעה באחרת, הבינו בחיפה שחובה לצאת מהמשחק הזה עם מינימום נזקים.

יציאתם של קולמה וגדיר, שנשמרו בקפדנות מיוחדת, לא המעיטה מכוחה של חיפה שידעה לשלוט במשחק לאורך 90 דקות (השאירה למארחיה את תוספות הזמן), להגיע למצבים נוספים ובעיקר להחזיר לעצמה את מה שמכונה "כוח הרתעה". אשקלון אינה בדיוק הקבוצה שתנצח את חיפה אבל ההתרגשות והביטחון שהיא מסוגלת לקטוע את שרשרת הפסדיה דווקא הפעם, לא הכבידה על חיפה ששיחקה כאילו ממולה ניצבת מנצ'סטר יונייטד. אופס, בלי כוונה בשני המקרים כיכבה שלישייה בצד הנכון. ברור שאלישע לוי יקח מהמשחק הזה את הדברים הטובים בלבד. משחק ההגנה ממשיך להשתפר משבוע לשבוע וגם כאשר מולה משחקת קבוצה שהבקיעה שני שערים בלבד בשבעה משחקים, עדיין חובת ההוכחה על חיפה.

אין מצב שתשמעו על התייצבות בהגנה. לאורך כל העונה נזכיר שאמיר אדרי עשה עבודה טובה מאד, ניר דוידוביץ החזיר את הרוגע ביציאות לכדורי גובה, שליטה מלאה ברחבה והיום במיוחד, דריכות שיא מול בעיטות האימה של ערן לוי, היחיד שלמעשה איים על שערו. והיו חמש בעיטות כאלה. משחק מצוין נוסף לאייל משומר והתבלין, בדמות השער הנפלא שכבש, מלמדת שסבלנות היא שם המשחק אצלו. המתין בסבלנות עד שאלון חרזי יפנה מקומו, כך גם לגבי עלי עותמן, וכרגע אם לשפוט על פי החודש האחרון, אין לו כוונה לוותר על חולצת המגן הימני. משומר אינו רק כובש, הוא שיפר מאד את יכולת הגבהת הכדורים המעוררים מהומה גדולה ברחבת היריב. חברו ממול, פיטר מסיללה כבר התרגל לשמירות האישיות שמגני היריב מציבים עליו ובתוספת משטח הדשא העלוב, ניווט היטב את פריצותיו בין הבורות.

אריק בנאדו- הפתעה. לא היכולת, עליה כבר אי אפשר יהיה לדבר גם כשיצפה במשחקים מבית אבות יוקרתי, מה אתם אומרים על ה"בישול" הנפלא שלו לשער הראשון ? תיק-תק והכדור פתח את המשחק לרווחה. גם שי מימון זוכה לעדנה בימים אלה. נראה שהבלם גבה הקומה 'אוהב' לשחק לצידם של בלמים מנוסים ממנו ויכולתו עולה בהתאם. לו ולבנאדו לא היו יותר מדי מצבים להצלה אך ברגע שמסיימים 180 דקות ללא ספיגה- מתחזקים. בקישור, פציעתו המוקדמת של קולמה אמורה הייתה להלחיץ את חיפה, כי הוא הברומטר שלה מאז תחילת העונה וגם מאמני הקבוצות מנסים למנוע ממנו תנועה חופשית, ללא הצלחה. מסתבר שגוסטבו בוקולי מספיק מנוסה כדי להיכנס למשבצת שלו ורגלו הייתה בכל.

כניסתו של אייל גולסה "הזיקה" לאשקלון. כי אם זוראב מאנטשווילי ידע שעליו להשגיח על קולמה הנע בציר מסוים, גולסה הטריף את חישוביו לחלוטין, נע ימינה ושמאלה עד שעצביו של הגיאורגי האשקלוני בגדו בו והוטס החוצה בצהוב שני. למזלה של המארחת, יניב קטן וליאור רפאלוב הגיעו למשחק על "אש נמוכה". אחרת, אללה יוסתור. רק בשליש האחרון השניים נעורו לחיים, ליאור כבש וקטן הוזנח כדי לחלק כדורי פז לחבריו. מוחמד גדיר, עד לפציעתו, לא הזכיר את יכולתו הטובה מתחילת העונה והשאיר את הבמה לולדימיר דבאלישווילי. חלוץ נבחרת גיאורגיה אינו מסתובב בדיכאון, כפי שניתן להבין מפרסומים שקריים שהופצו השבוע, כמו אצל חלוצים טובים, התפוקה עולה ויורדת. בארבאטוב של מנצ'סטר יונייטד הוכיח זאת גם היום כשהבקיע חמישייה לרשת בלקבורן. והיו כבר כאלה שניסו ל"חסל" אותו. מזל שאלישע לוי ופרגוסון ניצבים על הקווים ולא יושבים ליד מקלדת.

השינוי אצל דבאלישווילי התבטא בהימצאותו התמידית בסמוך לשער אשקלון. צמד הבלמים יניב אלול ומור דהאן כשלו פעם אחר פעם ב'השתקתו' והחלוץ, שלא נאלץ לחזור אחורה כדי לפתח התקפות, היה בסביבת השער כדי לכבוש, לבשל ואם צריך היה, גם לכבס... עד כמה שפציעת גדיר כואבת, מחליפו עידן ורד שב להרכב, לאגף הימני ונראה שלפחות היעדרו בחודש האחרון, פגע בקבוצה. מסירות הפז, המסירות הכפולות וחוכמת המשחק, יחד עם קטן ומשומר, הפכו את הצד השמאלי של אשקלון לטיילת וממנו התפתחו כל צרותיו של גיא עזורי. על אשקלון אין הרבה מה להרחיב את הדיבור. הגנתה חלשה, התקפתה לא קיימת והיחיד שמסוגל להביא לה את הישועה, ערן לוי בבעיטותיו המאיימות. סביר להניח שבדפי ההיסטוריה שמו יישמר כאחד מבעלי הבעיטות בעלות העוצמה הכי גדולה בכדורגל הישראלי. לא יותר. וחבל, כי הוא מבית טוב, בית ירוק.

המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, בראש וראשונה בגלל המגרש ובנוסף, הפרשי הכוחות הגדולים, בלתי ניתנים לסגירה. בגביע, במשחק אחד, אולי ניתן להפתיע, במהלך ליגה קשה ביותר. אשקלון ניסתה להרגיע את חיפה בפתיחת המשחק בכוחניות ושמירה הדוקה, תוך ביצוע עבירות רבות וספיגת צמד כרטיסים צהובים לשחקנים משמעותיים (ערן לוי ומאנטשווילי). לא הפריע למשומר (6) להגביה כדור מדויק לראשו של דבאלישווילי שנגח מעמדה טובה לקרקע ושם ניצב השוער אהורלו שלא נזקק ליכולת גבוהה. או ספג או שהכדורים טסו החוצה. בוקולי השאיר את גאו מאחור (7) ובעט מחוץ לרחבה ליד הקורה, ערן לוי בעט בתוך חמש דקות שלוש פעמים ודוידוביץ לא זלזל ועצר/הדף. מאנטשווילי ניצב בעמדה טובה (19) ברחבה ובעט סמוך לקורה ודקה לאחר מכן, משומר הכין ל"דבא" כדור חלומי אותו בעט החוצה ממצב חלומי. שתי בעיטות נוספות של ערן לוי, האחרונות במשחק, לא השיגו יעדן ובדקה ה-34 פריצה סוחפת, כאשר הוא מנער מעליו ארבעה שחקנים, הסתיימה בבעיטה של דבאלישווילי לפינה הקרובה ומשם נהדפה לקרן.

עד הדקה ה-44. בנאדו התנהל עם כדור במרכז המגרש ולפתע הגביה כדור על מגש כסף לראשו של דבאלישווילי שהסתנן ונגח לרשת החשופה- 0:1 בדקה מצוינת. המחצית השנייה הפכה לפרוטוקול בלבד. הפעם ה-0:1 נראה אייזן בטון, כי חיפה שלטה כמו מול ה"אדומים" ואשקלון לא התגוננה כמוהם. בדקה ה-64 יניב קטן הגביה כדור חופשי, דבאלישווילי ומימון התרוממו, הראשון נגח ורפאלוב דחק מקרוב לרשת- 0:2 מוצק. שניר גואטה (אף הוא שיחק במחלקת הנוער של חיפה, כמו מור דהאן וערן לוי) בעט ממצב נוח מעל שער חיפה (67) אך השאפו הגדול שייך למבצע חיפני מרהיב בדקה ה-73. איפה הריבה בסופגניות מול השער הזה, ללקק אצבעות: משומר מסר לקטן שהריץ את ורד, משומר רץ לתפוס מקום וקיבל את המסירה ואז "בומבה" לרשת העליונה- 0:3 נפלא.

מכאן ואילך, התנועה שוב חד-סטרית אך מסוכנת יותר עבור אשקלון. מאנטשווילי בעט ברפאלוב (75) והורחק בצהוב שני, ורד הגביה מצוין ודבאלישווילי נגח בין שני הבלמים לידי אהורלו, קטן חיפש להיכנס לרשימת הכובשים (77) ואיים אלא שכדור חמק מעל למשקוף ובדקה ה-84 מבצע נוסף שראוי לתשומת לב. סינטאיהו סלליך מסר לדבאלישווילי שסחב עימו שני שחקני הגנה כשפישק רגליו, קטן קלט ובעט החוצה והגיאורגי רצה שגם סלליך יכבוש שער בכורה, מסר לו כדור אך בעיטתו החלשה נקלטה. הרכב הפועל אשקלון: סטיבן אהורלו, דניאל היידמן, יניב אלול, מור דהאן, שי פטלך (אוסמן באשיר/60), זוראב מאנטשווילי, אמייה טגה, מחמוד עבאס, שניר גואטה (עלאווה/78), ערן לוי (מיכאל קרטבה/67), אריק גאו.

0 - 3