מאחורי השער המזרחי של השער בקריית שמונה תלוי שלט, צבוע בירוק במקרה, ועליו כתוב: "ישראל היא המגרש שלנו". עד הערב, מכבי חיפה 'התעלמה' ממנו, כי "שר החוץ" של ליגת העל הספיק לנצח בכל מגרש אפשרי בארץ ולאוסף חסר לו רק המגרש ב...קריית שמונה. אלון חרזי הספיק לפרוש, גם ג'ובני רוסו וראובן עטר, פחות מפורסמים מהם לא ביקרו כאן אבל הם, יחד עם ה"קשישים" בהווה, ניר דוידוביץ, יניב קטן, אריק בנאדו וגוסטבו בוקולי, אפילו לא ידעו שעלול להיווצר מצב שיתלו את הנעליים מבלי שיצרפו למפת הדרכים שלהם גם את העיר הכי צפונית בישראל.

בפעם האחרונה שזה קרה, מלבד אריק בנאדו שהיה בן 7, ניר דוידוביץ בתת חובה, גוסטבו בוקולי שהסתובב בגנון בן 3 ויניב קטן שעדיין שתה מבקבוק, ספטמבר 1980 בליגה הארצית. חיפה ניצחה אז 1:3 מצמד של נער בן 17 לו הייתה זו הופעת בכורה וחבר טוב של אלישע לוי, הילל קפלן שעזב את בית שאן והגיע לעיר הכרמל. מישהו מעלה בדעתו שהסניורים של חיפה יפרשו ככה סתם מבלי לנצח, מבלי לתת משנה תוקף לכתוב על השלט. כעת, אחרי הניצחון- באמת מגרשי ישראל של מכבי חיפה. ולא רק בגלל המקום הראשון. זה עדיין לא קרה בתולדות המועדון מאז הקמתו: 7 ניצחונות חוץ משמונה משחקים- שאפו ענק לבחורים של אלישע לוי ולא חשוב אם מדובר בשער ניצחון מפנדל או משער עצמי. קריית שמונה, עיר ואם בישראל כבר לא נבדלת מבלומפילד, באר-שבע או נתניה. וולקאם טו זה קלאב.

בערב כזה, אפשר בהחלט לעשות "הנחה" לשחקנים שלא הפגינו את מלוא יכולתם. במחצית הראשונה נראו רק דמויות בירוק מתרוצצות, הרחק משער המארחים ובהמשך, יתרון חיפני קטן שהסתיים בעקיצה אחת משמעותית- "שר הפנים" הפסיד לראשונה את ביתו בעונה זו. גם זה משהו. בכל מצב, המשחק עמד בצילה של ההחלטה אם לקיים את המשחק או לא. השופט מאיר לוי הפך לדמות המרכזית (לפחות לא במשחק, למרות הפנדל המוצדק ושמונת הצהובים, שישה מהם למקומיים) ושריקתו לפתיחת המשחק סחטה אולי אנחת רווחה לאנשי ההתאחדות שלא רצו להסתבך בעוד משחק דחוי, נוסף על זה של הפועל תל- אביב ובני יהודה.

הבעיה של חיפה במחצית הראשונה, חוליית הקישור שלה ללא יוצאים מהכלל, הותירה מרחב פעולה רחב מדי לקשרים של רן בן-שמעון והצעירים המוכשרים שלו התנערו מהר מאד מהשם ממולם והחלו ליזום התקפות רציניות על שער חיפה, למרות שדוידוביץ היה דרוך והצליח לעצור ולהדוף כל כדור שנראה כסכנה מאיימת. קשה לומר על הגנת חיפה שנאלצה לעמול קשה מדי מול קבוצת צמרת ששיחקה עם חלוץ בודד, ברק בדש שלא הצליח לפעול מול שי מימון שמנע ממנו גישה ולו לכדור אחד. אם בדש יספר לחבר'ה שהוא לא שיחק- יאמינו לו. הטוב בעורף, מלבד השוער דוידוביץ שנאלץ לפעול מתוך עיסת בוץ שנוצרה עוד לפני שהמשחק החל, הבלם הותיק (37) אריק בנאדו שהוכיח עד כמה ניסיון חשוב, לפחות בליגה שלנו ובוודאי על משטחי בוץ-מים. מלבד טעות אחת בדקה ה-70 משחקו היה מושלם, סגר היטב את האגף הימני אותו עזב אייל משומר לטובת עזרה להתקפה ונהנה מהעובדה שלקריית שמונה לא היו חלוצים בכלל. בנאדו קרא כל מהלך מראש, נכנס לתיקולים שמראש היה ברור שייצא מהם מנצח והקרין על משחק ההגנה כולו.

גם פיטר מסיללה נהנה מבנאדו המצוין, אך הפעם לא ניצל זאת ליציאות מהירות מאגפו. רק בדקה ה-28 ראינו אותו בחלק המגרש הקרייתי, לזכותו ייאמר ששיחק באחריות גדולה ולא הסתכן בהרפתקאות. בשבת, מול נתניה, יישב ביציע עקב צבירת כרטיסים צהובים ויספיק גם לנוח. תמונת המחצית הראשונה שבה המארחים שולטים, מיקדה את תשומת הלב בקשרים האחוריים גוסטבו בוקולי ואייל גולסה ש"טבעו" מול שטף המשחק של הלבנים. בוקולי השקיע ים של זיעה, שווה ערך לממטרים שירדו באיזור ביממה האחרונה אך מסירותיו לקו בחסר. גולסה טרח ורץ מצד לצד, צעיר יותר לא ? אבל חסר לו הברק שראינו ממנו אשתקד ולפני שנתיים. במחצית השנייה שניהם ניצלו את כושרם הגופני המעולה והניסיון וכבר נראו הרבה יותר טוב, בולדוזרים בזעיר אנפין שלא הניחו לקשרי קריית-שמונה לפרוץ קדימה.

הטוב בחלק הקדמי, יניב קטן שחילק כדורי פז, אחד מהם מעשה אמן לרפאלוב שהחטיא מול שוער. קטן, עם שער שני ברציפות מפנדל, ניהל את כל ה"מפעל החזיתי" ואם מלבד שער הניצחון לא נראה פס הייצור משובח, הדברים אינם נאמרים לשבחם של החלוצים. לזכות דבאלישווילי, המסירה למוחמד גדיר שהוליכה להכשלה ולפנדל- תומר חמד כלל לא הורגש וכפי שבמשחק הקודם מול עכו, כניסתו הפיחה חיים, הפעם יציאתו גרמה בעקיפין לשער הניצחון. מבין המחליפים, המהירות של גדיר וורד הביכה את הגנתה העייפה של קריית שמונה, לא עד כדי קריסתה המוחלטת. המארחים ודאי ייצאו בהרגשה שהתוצאה מקפחת אותם. חבל ששחקני חיפה לא יכולים להעביר להם מסר מה יותר מקפח מאשר להפסיד שתי אליפויות בהפרש שערים.

לא במקרה הקבוצה הסימפטית נמצאת בצמרת. היא נותנת לשחק, יודעת לשחק, לא מפריעה וגם לא צריך להתרגש מששת הצהובים שספגה. מדובר בקבוצה הוגנת וממושמעת וכייף היה לשחק מולה, ללא קשר לתוצאה שגורמת להרגשה טובה יותר. חיפה עד כה אינה קבוצה מבריקה, היא מודעת למגבלות הברק הנמאות בכליה ומחפה על כך במשחק קבוצתי מעולה, השקעה של כל שחקניה וניצול מצב אחד לפחות. עובדה שבשום משחק לא סיימה בתיקו ללא שערים, לזכותה תשעה ניצחונות ואתם כבר מכירים את הקלישאה החבוטה: מה יהיה כשיתחילו גם להבריק ? דיה "צרה" בשעתה... פתיחת המשחק דמתה למזג האויר הסוער. המגן תומר ברוקס בבעיטה 'משוגעת' הדביק כדור מסובב ממרחק לקורת שער חיפה ומיד הבלם לביא בעט חלש לידי דוידוביץ. טרם הסתיימה הדקה השלישית ודבאלישווילי פרץ מימין ואילץ את השוער דני עמוס להדוף לקרן.

עדי אלישע, אחד משני השחקנים שחיפה השגיחה עליהם היטב (השני אלרואי כהן ששותק לחלוטין) בעט כדור מאיים שמצא את דוידוביץ עירני ואם תהיתם כיצד משחק צמרת על משטח חלקלק מסוגל להתנהל בעדינות ובאדיבות- העבירה הראשונה במשחק התבצעה רק בדקה ה-12 (!) על ידי חיפני. חיפה עדיין לא הגיעה, אופיר חמו בעט לפינה וניר לא לקח סיכון והדף לקרן. כעבור דקה, רפאלוב שעט קדימה, אחרי שהבלם לביא טעה, הגיאורגי והקפטן רצו במקביל לו אבל ליאור העדיף לבעוט , הכדור טס למעלה. למזלה של חיפה, טעות של משומר לא עלתה לה ביוקר. המגן הרחיק רע, בעצם כמעט ולא הרחיק, רוצ'ט הפעלתן שלח כדור רוחב ולא נמצא מי שידחק פנימה. רפאלוב (35) ביצע בעיטת מספרת ממסירה של דבאלישווילי, רק בלי המזל של ערן זהבי ושלוש דקות מאוחר יותר, ההזדמנות הטובה ביותר במחצית זו. רפאלוב מסר כדור רוחב לקטן שללא שהיות בעט בחוזקה לפינה, השוער עמוס הצליח לזנק ולהדוף כדור קשה. לקראת סיום המחצית נראו ניצני התאוששות בחיפה, תומר חמד בעט ונגח הרחק מהשער וחיפה ירדה לכוס התה בידיעה שאי אפשר לשחק כך גם במחצית השנייה. ולא במקרה שחקניה נראו קורנים מאושר לפני חידוש המשחק.

ידעו משהו שאחרים לא. בוקולי הגביה כדור חופשי, חמד נגח לרגלי קטן ששלח כדור שטוח שעשה דרכו לשער אך נהדף מרגלי ברוקס לקרן (48). בדקה ה-53 משומר שכל הזמן נע קדימה, מסר לגולסה שהגביה והכדור...פגע במשקוף ויצא. ואז הגיעה הדקה של רפאלוב. לפחות כך כולם חשבו. קטן (60) מסר לו כדור מהסרטים, ליאור רץ לבד מול השוער, היה לו זמן לחלוף על פניו אך הוא החליט לבעוט מול עמוס שיצא והכדור נבלם בגופו של השוער האמיץ. בחיפה לא הקטינו את האמונה, למרות שהחטאה כזאת שווה לפעמים שלוש נקודות, וזה כמעט עלה לה ביוקר. בנאדו לא הצליח לסגור את אלרואי כהן ששלח משמאל כדור רוחב מצוין, שוב לא נמצא איש מחבריו. ומה שלא הצליח רפאלוב, ביצע היטב מוחמד גדיר. דבאלישווילי (77) שלח אותו קדימה, החיפני ניסה לחלוף על פני עמוס שלא נותרה לו ברירה אלא להכשילו- פנדל אותו ביצע קטן למופת ועם 0:1 כבר היה לחיפה קל יותר. גם הגבהה והדיפה גרועה של דוידוביץ שסחטה בעיטה מגרזיצ'יץ מעל למשקוף, לא שינתה את הערב ההיסטורי. הרכב קריית שמונה: דני עמוס, אלעד גבאי, סאלח חסארמה, יניב לביא, תומר ברוקס (שיר צדק/73), אופיר חמו (בני בן-זקן/58), אדריאן רוצ'ט, בראיין גרזיצ'יץ, עדי אלישע, אלרואי כהן, ברק בדש (ויליאם נג'ובו).

0 - 1