שאפו גדול ל"ירוקים". אחרי שהחליפו את הדיסקט והעונה "חיים משבת לשבת", חובה לשפוט את משחקם מול הפועל עכו בשני פרמטרים. לא רק לבדוק עם איזה הרכב עלו למשחק קשה במגרש גרוע ומול קבוצה שנוצחה העונה רק פעם אחת בבית, להקדיש מעט תשומת לב גם להרכב ש...סיים את המשחק. אין תופעות כאלה בפניהן נתקל העונה אלישע לוי. לא די לו בשרשרת ארוכה, מכובדת ומיותרת של היעדרויות אצל כמעט כל שחקניו בסגל, כאשר הוא סוף-סוף מוצא את ה-11 המתאימים, חולפות 40 דקות והוא נותר עם שניים פחות, ולא סתם צמד. חילופים מאולצים.

בקרוב "עלולה להגיע תלונה" מצד בעלי הקבוצות המארחות שקיימת בעיה ויציע הכבוד אינו מסוגל להכיל את שחקניה הפצועים של מכבי חיפה. ולא רק מספרם, כמו משקלם הסגולי הגבוה. המושבים חייבים להיות מברזל כדי שיחזיקו את יניב קטן, ליאור רפאלוב, אייל גולסה, פיטר מסיללה, אייל משומר ומהמחצית גם ג'ון קולמה וולדימיר דבאלישווילי. לא מגיע צל"ש לקבוצה שמסוגלת להתגבר על מחסור שכזה ולנצח, ולא חשוב את מי ? מגיע ועוד איך.

הניצחון החשוב אינו רק מקדם ביטחון לשמירה על הבכורה, לפחות עד תחילת הפליי-אוף, תחשבו שבסך הכל נותרו בקופה 21 נקודות בלבד !! וכל משחק מתחילת העונה היה עבור חיפה מעין אבן בוחן להתגבר על ים של בעיות שאינן קשורות לכסף או לתנאים. רק לבריאות השחקנים. את רמת המשחק אפשר לקטלג, וכבר יהיו ה"מומחים" שיזכירו אותו שוב ושוב, כחלשה. למעט שני השערים הנפלאים, איש לא נפל מהכיסא נוכח הביצועים החלשים שנבעו מחסרונו של קשר עושה משחק שיניע את ההתקפה. רק אחרי הבקעת השער הראשון ומיד השני, חיפה נראתה טוב יותר. זה היה יומה של ההגנה. לא שנאלצה לעמול קשה מול חלוצי עכו הנרפים. אדרבא, בעלי הבית כלל לא נראו ברחבת שערו של דוידוביץ, למעט מקרה אחד במחצית הראשונה.

חלוץ פורה דוגמת רועי דיין שכבש העונה 14 שערים "נעלם". המוסד לא חטף אותו, פיליאבסקי המצוין הסתיר אותו לאורך 83 דקות עד שגם מאמנו, אלי כהן, הבין שחלוצו לא יכבוש גם אם המשחק יימשך שבועיים... בגלל שהבלם האוקראיני בולט רק בשטח ולא בשטח הרכילויות, ברור שאלישע לוי שוב תפס "בינגו" עם הזרים. חבל לחזור שוב ושוב על כל אחת מהתכונות המאפיינות אותו- עדיף להצביע ולתת לו "מצוין". לאריק בנאדו חלק לא מבוטל בהתבשלותו המהירה של ה"ענק הלוחש", ולא על חשבונו. למעט שלוש החזרות כדור מיותרות לדוידוביץ שבעט אותן החוצה, עקב הלחץ שחלוץ עכואי גרם לו, אריק ואנדריי דחפו את התקפת עכו לעבר אמצע המגרש ועד שזו התרגנה לתקוף, שניהם חזרו לאחור וניקו את השטח ללא בעיות.

ולא רק הם. הבינלאומי החדש, כמה כייף להוסיף לטאלב טואטחה את התואר שהוא חלומו של כל ילד שמתחיל לצעוד במסלול הכדורגל, טיפל בעדינות בכל מי שהגיח מולו באגף השמאלי. מאמן עכו חשב שלואיס זומה, החלוץ הקמרוני שלו, יצליח במה שאחרים נכשלו וגם הוא נפל בפח. את טואטחה בלתי אפשרי לשמור. יותר מדויק, ניתן להצר את צעדיו מכסימום עשרים דקות מפתיחת המשחק. אחר כך, השומר מתעייף, המגן פותח מבערים ותשאלו את רועי לוי, המגן הימני של עכו, כיצד לא הצליח מולו. סחרחורת. הופעה טובה גם לעלי עותמן. לקראת הסיום סובב את ברכו ולא ביקש חילוף. הוכחה נוספת שמכבי חיפה הגיעה למצב ששחקניה מעריכים את החולצה ונאבקים עליה ולו במחיר פציעות. עותמן שיגר בתחילת המשחק כדורי גובה רבים, בהמשך כאשר התברר שהוא ממשיך להגביה, הסתבר שזאת כנראה הדרך היחידה לפרוץ את המערך העכואי שהקשה מאוד על פיתוח משחק ראוי לשמו. וגם לא בטוח שלחיפה היו היום כלים מתאימים למשחק כדורגל משובח.

לעקיצות דווקא כן. גוסטבו בוקולי שוב הוכיח את חיוניותו במערך הלוחם, ג'ון קולמה התחיל וסיים רע. ניכר עליו, בקריאת שפתיו שהוא לא כשיר במאת האחוזים, עד שכלו כל הקיצין והוא הוחלף סמוך לסיום המחצית הראשונה. מחליפו יא-יא סיידו נראה טוב. וטוב במגרש גרוע משמעותו, הולכה נבונה של הכדור, מסירות מדויקות ותיקולים ללא חת. למשחק הספציפי הזה, סיידו התאים ככפפה ליד. בפרט כאשר עידן ורד נקלע ליום חלש ונתקע באגף הימני בו לא הצליח יותר מדי מול רן קוז'וק הקשוח. גם באגף השני יכולת לא מרשימה לשלומי אזולאי. החלוץ גבה הקומה יודע למסור כדורים מצוינים, מול עכו הרבה להסתבך, לכדרר לשווא אך בשורה התחתונה, מי שניצח את עכו זה שלומי אזולאי ולא אחר.

כאשר קולמה ובוקולי מאחור וורד ואזולאי באגפים, להגנת עכו לא נוצרה בעיה גדולה להדוף ללא קושי את דבאלישווילי וחמד. הגיאורגי אפילו "עזר" לה כאשר שריר בגבו נתפס ואלישע לוי נאלץ לבצע חילוף כפוי ראשון והכניס במקומו את גדיר (27). האחרון 'עשה חיים' מול רועי לוי, איבד כדורים ונראה כאילו לא מרוכז דיו, מהלך השער השני בו החל וסיים במסירה הנפלאה לאזולאי, שווה את החילוף. תומר חמד נותר בודד במערכה, המשיך לשמור על קור-רוח וברגע הנכון הכניע את דודו גורש שכמעט וחשב שיחזור לביתו מבלי לספוג.

ואם חיפה שיחקה חלש, יריבתה נפלה ממנה בדרגה. התקפה לא הייתה לה, ואולי כן אך החלק העורפי של חיפה חיסל אותה, בקישור רק מהראן ראדי היה טוב פלוס, ורק הוא מסר ובעט. ההגנה שיחקה בקו אחד, הרבתה לתפוס בקלות את חלוצי חיפה הפזיזים בנבדלים אך בעת הגשת החשבון, נכנסה למינוס. לא נרשמו אירועים רבים ליד שני השערים. בדקה השישית ניסה קוז'וק להכניע את דוידוביץ, אחרי שעבר את עותמן, גורש (11) הדף בעיטה של דבאלישווילי מזווית קשה והרגע הדרמטי במחצית הירודה, הכנסת כדור נפלא של ראדי לחברו ניקולאס פלצ'וק וזה, בודד מול דוידוביץ איפשר לבינלאומי הותיק לזנק ולהציל שער ודאי.

בדקה ה-49 כמעט שער עצמי של רועי לוי מעכו שנבהל ממוטת הכנפיים של פיליאבסקי, הכדור הורחק לקרן, חיפה המשיכה לשחק ללא הנעת כדור מסודרת, לזכותה ייאמר שלחצה את המארחים לשערם, בתקווה שקודם לא יתקפו. והם תקפו. במקרה אחד (67) ראדי הגביה מימין וזומה, מול עיניו של עותמן שציפה לנבדל, בעט לפינה הנגדית והכדור חמק סנטימטרים ליד הקורה. עד הדקה ה-72. שלומי אזולאי הגביה כדור ללא הגבהה מהאגף השמאלי, תומר חמד חמק משומרו, איציק כהן ונגח פנימה כאשר גורש רק הספיק לגעת- 0:1 לחיפה.

השער עורר את הירוקים שלפתע החלו לשעוט לעבר שער עכו. ורד ברח מרועי לוי ומסר כדור רוחב מצוין אליו לא הצליח חמד לגלוש בהצלחה (74). כעבור שתי דקות, התקפה כמו בספרים. גדיר מסר לאזולאי שהחזיר לו, גדיר פרץ עד קו הרוחב והוציא כדור רוחב נפלא לאזולאי שבעט למרכז השער החשוף- 0:2. טואטחה המשיך לפרוץ ללא הפרעה, מסר לגדיר (87) וזה מקרוב בעט לידי השוער. והסוף, ממש עם השריקה, זומה נוגח מקרוב, מעל למשקוף. "גרין" תמיד ירוק. גם באנגלית. בשני המקרים חיפה הוסיפה למאזנה שלוש נקודות. בחוץ כמובן. הרכב עכו: דודו גורש, רועי לוי, איציק כהן, גבע ברקאי, רן קוז'וק, ליעד אלמליח (מוחמד כליבאת/74), בן בנימין, מהראן ראדי, ניקולאס פלצ'וק (אבי קנפו/61), רועי דיין (אלכסנדר זהבי/83), לואיס זומה.

0 - 2