עברנו !! למעשה, ניתן להסתפק בחמש המילים הללו כדי לסכם את משחק הגביע מול הפועל ירושלים מהליגה השלישית. הכרטיס לרבע הגמר בכיס ? לשם כך התכנסו כוחותינו, לא ? איש לא יבוא בטענות לשחקני מכבי חיפה שהשיגו את המטרה. אמנם, נפלה בחלקם ההגרלה ה'פשוטה' ביותר, כי כולם חשבו שירושלים טרוף תיטרף, כמו שאחיו של יוסף סיפרו ליעקב , אביהם הקשיש, וכמו שהוא לא נטרף, כך ירושלים נותרה שלמה. את השלב הבא תראה בטלויזיה אבל בחיפה עבדו קשה מאוד כדי לעבור את המכשול.

למרות שהאדום ברביעי לא דומה בכלום לאדום של ראשון, קשה להחזיק שחקנים במתח לאורך זמן. ושבוע בכדורגל זה המון זמן. ראו מה קרה לארסנל שניצחה את ברצלונה וגם האחרונה חזרה הבייתה כדי ללקט בקושי איזה ניצחון דחוק. לא מדובר ברובוטים ומה לעשות, חיפה אינה יוצאת מהכלל. הנפילה המנטאלית של חיפה הגיעה לשיא בשער עצמי אומלל מידיו של השוער ניר דוידוביץ. אפשר ודווקא הוא גרם לחבריו להתעורר, אחרת היו צופים בנשיא שמעון פרס בפוסטרים או מתחבק עם שחקני ריאל מדריד. וגם אלה לא שתו שמפניה מהגביע ימבה של זמן, יותר מה"ירוקים".

גם כך, אם וכאשר ירצו להגיע ללחוץ את ידו של הנשיא, יעברו 270 דקות ואולי יותר וכדאי שלתוכן לא יוחדר שמץ של יכולת ממה שהוצג הערב בקריית אליעזר. זאת לא בושה לנצח את מוליכת ליגה א' "רק" 1:2. חיפה מעולם לא התביישה בניצחונות הגביע שלה, גם אם היו אלה קבוצות מליגה ב', הפועל אבן-יהודה והפועל קריית-שלום שנוצחו בתוצאה זהה. חיפה כן הייתה בצד מזיל הדמעות דווקא כאשר הציגה משחקים נפלאים. לא כדאי להקיש מהרמה שהוצגה היום מאומה. בליגה רמת המוכנות של השחקנים גבוהה בהרבה, מול ירושלים הלך קשה כי היריבה לא הגיעה לשמש לפקט תפאורה. שיחקה כדורגל טוב מאוד במחצית הראשונה, לא נתנה כבוד לבעלת הבית, הגיעה למצבים ולמאות מאוהדיה סיבות מספיק טובות לחגוג בדרך הארוכה לבירה. הפעם ההפסד לא יאריך את הדרך.

שחקני חיפה נכנסו למשחק בעמידה. רק בדקה ה-20 ערכו התקפה רצינית והיא גם שהסתיימה בשער המשווה. למזלם, הגיע מהר ולא גרר הסתבכות בהמשך. דוידוביץ לא ירצה לזכור את המשחק בגלל השער העצמי, השלישי שלו. אחרי מכבי הרצליה ואשדוד הוא בשורה אחת עם אלון חרזי ודוד גוזלן, קשר שנות השישים. משחק חלש ביותר למגן עלי עותמן. מלבד ה"בישול" לחמד, שאר ההגבהות היו סתמיות, שבלוניות ונראה שאיבד מביטחונו. כמעט ולא עזר למשחק ההתקפי. לאריק בנאדו ואנדריי פיליאבסקי לא היו בעיות עם החלוצים האורחים, אדם מזרחי ויעקב וייצמן. בנאדו, כמו קולמה ספגו מידיו של השופט רועי ריינשרייבר כרטיס צהוב רביעי, מבחינתם ערב פחות טוב בקטע הזה. יכלו לשמור אותם להזדמנות חגיגית אחרת. ירושלים נתנה לשחק, הגיעה רגועה וביצעה בסך הכל 15 עבירות (לעומת 14 של חיפה).

קולמה שיחק חלש והחלפתו בגוסטבו בוקולי שינתה את מהלך המשחק. הקצב האיטי של המשחק ששיחק לידי הירושלמים, קיבל תפנית עם כניסתו של הוטראן בן ה-33 שמיד ארגן את העניינים, ניהל אותם ביד רמה וגרם לשער הניצחון הנאה. טאלב טואטחה בירידה מסויימת מבחינה הגנתית. גם בהתקפה פחות מדויק ומסודר, את ורד וגדיר כלל לא הרגישו, גולסה שיחק בתפקיד שהוא אוהב ולא הבריק בשעה שעבור ליאור רפאלוב המשחק הזה הגיע בזמן כדי שיחזיר לעצמו את הביטחון. או-הו, ועוד איך החזיר. מחר בבוקר יזכרו רק שחיפה נותרה בין השמונה האחרונות. גם לא צריך לזכור יותר. את המשחק הזה ודאי שלא. במשחקי גביע, תמיד האנדרדוג זוכה לאשראי, כאן היא לקחה אותו בשתי הידיים. בעבר, קבוצות כמו ירושלים היו גורמות לסנסציות והגביע הישראלי משובץ בהפתעות ענקיות. מה נשאר לנו ברבע הגמר ? שבע קבוצות מליגת העל והפועל רעננה מהלאומית, כי שיחקה מול ג'ת אל-אהלי מאותה ליגה.

המחצית הראשונה, של "לופא" קדוש ושחקניו. בדקת הפתיחה ניסה רם סטי להפתיע את דוידוביץ שנאלץ להדוף כדור שעשה דרכו לחיבורים, לרן. טואטחה (13) בעט כדור שטוח שעשה דרכו לרשת, רפי כהן עצר לפני הקו. אפרופו כהן בן ה-40 שזכה עם מכבי חיפה בגביע אחד, הופעה מצוינת ומספר הדיפות שהזכירו לאוהדי חיפה מדוע כאשר ניצב בשער קבוצתם, הקבוצה לא נוצחה עונה שלמה. לא נס ליחו בריבוע. בדקה ה-19 תמונה אשר טרם נראתה מאז שדוידוביץ עלה לבוגרים. השוער הבינלאומי תפס את ראשו, בעט בקורה וחבט בזעם בדשא חסר האונים- הכל בגלל שאופיר עזו שלח כדור רוחב ודוידוביץ שניסה לקלוט בקלות, הדפו לרשתו הוא. 0:1 מדהים.

אלא שלא חבריו יפקירו אותו. עותמן הגביה מיד כדור מדוד למצחו של תומר חמד שנגח בעוצמה לפינה הנגדית, לרפי כהן לא היה שום סיכוי- 1:1. רק רגע, מיד בעבר השני וייצמן פרץ לעבר שער חיפה ורק דחיקת רגל של טאוטחה מנעה מצב מסוכן נוסף. גולסה (27) שיגר טיל ורפי כהן הדף אינסטקטיבית, סטי גרם לדפיקות לב (31) כשחלף על פני שני שחקנים ורק עצירה של דוידוביץ מנעה עוגמת נפש וכעבור דקה שוב רפי כהן בשיאו. הציל (32) מבעיטה של רפאלוב שחטף כדור מסטי. מבחינת ירושלים, התקווה היחידה הייתה לגשת ולבעוט פנדלים מיד אחרי המחצית. לא היה ספק שגם אחרי משחק אנרגטי מול הפועל תל-אביב, שלושה ימים קודם לכן, הכושר הגופני החיפני יהיה עדיף על זה של הקבוצה שניצחה את בני אילת.

כניסתו של בוקולי הנמרץ נטעה אופטימיות. גולסה (64) פרץ נפלא בקו ישר, מבלי להתייחס לשחקני היריב, ונכשל רק בבעיטה המסיימת ומיד הגיע הרגע המשולש של רפאלוב. בדקה ה-65 חמד מסר לרפאלוב שבעט כדור אדיר אותו הדף רפי כהן לקרן, כדור קצר החזיר את הכדור למספר 10 שהקשית וכדורו נדבק למשקוף וכאשר חלפה דקה, עדיין באותה התקפה, הכדור חזר לבוקולי שהגביה כפי שהוא יודע ורפאלוב שלח "פס" שנתפס ברשת הירושלמית- 1:2. ירושלים התעסקה בהתכווצויות השרירים של שחקניה, רפאלוב המשיך במטווח (68) כשכדורו חמק סמוך לקורה והוא גם היה זה שקיבל כדור מחמד (83) ובעט בסיבוב כדי לפגוש פעם נוספת את המשקוף. ובערב בו מוחלף מוסא סלמן ובועט בזעם בכיסא, מותר לחיפה להיות מרוצה שלא תפסו אותה עם המכנסיים למטה. הקשר הגיע עם צבעי הסוואה נגד סנוור תחת עיניו והתברר שלא קרב ולא מלחמה. גם בכדורגל פשוט אפשר להרגיז את חיפה.

הרכב הפועל ירושלים: רפי כהן, לירן מזרחי, אסף עזו, אורי פסו, אלירן זראי, מוסא סלמן (אלירן אוחנה/55), אלון סולטן, רם סטי, יעקב וייצמן, אופיר עזו( אליאור ועקנין/71), אדם מזרחי (ליעד עובד/79).

2 - 1