הנה לכם ההבדל הקטן בין 0:1 שכולו אליפות (שלא הושג) לבין ניצחון על חודו של שער שמשאיר ספק גדול אם השער היחיד שחיפה כבשה מול דינמו מינסק יספיק לה לקראת הגומלין בשבוע הבא בבלארוס. בכל מקרה, טובה ציפור אחת ביד וגם זו איימה ל"עוף" אלמלא הצלה של אגנסיו קאנוטו מקו השער. רק זה היה חסר לאלישע לוי ובחוריו, לצאת למינסק עם שער חובה. אם מסתכלים על חצי הכוס הריקה, כל מה שהיה ברור מראש קרה. ידענו שמרכז ההגנה לא יהיה מתואם, היינו בטוחים שחיפה תשלוט במשחק ותגיע למצבים והגיעה די והותר כדי לעלות ליתרון 0:2 מבטיח יותר. וגם ידענו שבשלב הזה של העונה החוד קהה ויידרש לו מכסימום ריכוז כדי לפגוע בול.וגם זה הוכח.

גם היריב הסימפטי, וניתן לשפוט זאת על פי משחקם הנקי ורצונם לצאת בשלום מקריית אליעזר, לא הפתיע מי יודע מה. צריך עדיין לבדוק מדוע שחקניו של ולדימיר גולמק לבשו חולצות כאשר שמם כתוב ברוסית ולא באנגלית- אפשר ורצה ששחקני חיפה יתבלבלו ולא יוכלו לקרוא מי זה מי. לא לקחו בחשבון שהגיאורגי שלנו, "מרגל" דרסיליה גם ראה אותם וגם יודע קרוא וכתוב. גם בזה חיפה לא הופתעה. אם הכל היה ברור מראש, מלבד התוצאה, איך זה שמשחק חד צדדי ברובו הסתיים עם כדור אחד ברשתו של גורבאנוב שלא נאלץ להתאמץ בשאר הדקות. כדורי חיפה חסרי המזל או שנבעטו מטווח קרוב החוצה או בשני מקרים פגעו במשקוף שערו.

היריב הבלארוסי עלול לעורר בעיות בגומלין אם חיפה תפגין את יכולתה מהערב. אפילו מזג האוויר החם בתוספת הלחות הגבוהה כבר לא מהווה תירוץ כלשהו ליריבות המגיעות לכאן. החור באוזון מספיק רחב כדי שגם אצלם הטמפרטורה תעלה ובמינסק הולך להיות חם, תרתי משמע. בחצי השעה הראשונה, עד להבקעת שער היתרון, חיפה "חנקה" את דינמו על קו מרכז המגרש וחיפשה את הפרצה בהגנה המעובה. למרות מספר המגנים על שערה, דינמו לא הראתה שהגנתה מוצקה. די שברירית וחסרת ביטחון. לא יהיה מוגזם שתשלח זר פרחים לולדימיר דבאלישווילי שכבש את השער בנגיחה אך הגיע לשלושה מצבי הבקעה נפלאים שלא נוצלו עקב "חלודה". ולא כדאי להתחיל לחפש את ה"נעדרים" באירופה. לחיפה יש מספיק שחקנים טובים המסוגלים לנצח בגדול את מינסק. לא עשתה כן כי ה"ולדימיר" שלהם, המאמן, איתר די בקלות את הבעיות החיפניות. הוא ידע שאין סיכוי להצר את צעדי המגנים עלי עותמן (הטוב במגרש) ופיטר מסיללה שחתכו ועשו ככל העולה על רוחם, אז התרכז בניסיון להגיח מהמרכז בכדורים ארוכים להתקפות מתפרצות וכמעט זה עבד.

בגלל אותו חוסר תאום בין הבלמים החדשים שי מימון ואיגנסיו קאנוטו. את הראשון אנו מכירים וגם הוא יודע שאפשר לשחק בטוח יותר כאשר אין מי שיאיים עליו מהספסל. קאנוטו עדיין חסר כושר משחק מלא אבל מהמעט שהפגין, הבחור מבין בכדורגל. איטיותו היחסית גרמה לו להכשיל פעמיים את החלוץ סזאנקוב על סף הרחבה ובאירופה, בעיטות חופשיות הן לחם למי שיודע לבעוט, אפילו אם הוא משחק בדינמו מינסק. מאידך, ההצלה הגדולה של המשחק בדקה ה-86, כאשר הבחין שדראגון האורח (מספר 2) הקפיץ מעל אדרי ורץ להתייצב על קו השער ולנגוח בניחותא החוצה- לזכותו. הציל שער ודאי. סביר להניח שככל שמימון וקאנוטו ישחקו יחד, יכירו טוב יותר האחד את השני וההגנה תתייצב יותר. בגומלין מצפה לה עבודה קשה בהרבה.

לא כל האשמה מוטלת על השניים. צמד הקשרים האחוריים, ג'ון קולמה וגוסטבו בוקולי (טוב מאד) הרשו לעצמם לשחק קדימה מדי כך שנוצר חלל גדול בין שתי החוליות ושחקני מינסק המהירים ניצלו זאת לניסיונות פריצה. "שודדים" מוצלחים יותר היו מצליחים יותר... בצד ההתקפי חיפה שבה הציגה את יניב קטן, הברומטר של הירוקים, את רפאלוב התחבולן ואת מוחמד גדיר המהיר. רק הראשון הטביע חותמו על משחק קבוצתו במסירות טובות, בבעיטות עזות ובמנהיגות. רפאלוב ניסה פה ושם להערים על מגני דינמו וגדיר כלל לא הורגש. ובחוד, דבאלישווילי. דווקא את המצב הקשה ביותר במשחק הפך לשער הניצחון ובשאר המקרים, מטווחים קצרים, לא ניצל. גם חסר לו מעט מזל כאשר את הבעיטה החופשית במחצית השנייה בלם המשקוף שלא ויתר גם לתומר חמד שנגח אף הוא וכדורו נבלם מאחורי גבו של השוער הבלארוסי.

כללית, חיפה תמיד בשלבים כאלה של העונה הייתה טובה יותר מול קבוצות "גדולות" כליברפול, מול "קטנה" כדינמו מינסק פחות הלך לה. המשחק לא שטף ולא זרם. למעט שליש מדקות המשחק, המשחק היה סטטי, לא נראו מהלכים מגבירי פעימות ואם נגמר ב- 0:1 חובה על חיפה לשחק אחרת בגומלין כדי לשמור על שער היתרון. בנסיבות הקיימות גם הוא שווה משהו. הרבה דברים חדשים נראו בקריית אליעזר. שעון חדש, ספסלי מחליפים וצוותים מרוחקים מהמגרש, תלבושת חדשה, הופעות בכורה לאמיר אדרי ולקאנוטו בגביע אירופה ומספר אירועים יוצאי דופן במשחק הבינוני. בדקה השביעית קטן, שהיה מעורב כמעט בכל אירוע, שלח את דבאלישווילי שבעט, הבלם האורח הרחיק רע, רע מאד אבל הסקורר החיפני לא ניצל את ההזדמנות.

כך גם בדקה ה-16 והפעם מצב טוב יותר. שוב קטן "מבשל", חברו ניסה לסדר לעצמו מצב אך סגר לעצמו את אפשרות ההבקעה כשברח שמאלה. רפאלוב (חזר לחולצה מספר 10) נטש לרגע את עמדתו באגף השמאלי, חדר למרכז תוך סבסוב שני מגנים אך בעיטתו פגעה בדרך במגן ויצאה לקרן. מצב אידיאלי ניתן לגוסטבו בוקולי. עותמן מסר לו כדור מדויק, הקשר החיפני עבר את שומרו ובמקום למסור (20) העדיף לבעוט מזווית קשה לרשת החיצונית. אצל מינסק רק הוותיק סטרחנוביץ ניסה לחפש מציאות בהגנת חיפה, ללא הצלחה. מנגד, רפאלוב מצא את קטן חופשי (26) שבעט ממצב דומה, סמוך לרחבה הגדולה, לזה שהכניע אשתקד את שוער אקטובה. הפעם הכדור ברח החוצה.

בדקה ה-28 דפיקות לב במחנה החיפני. שי מימון טעה בקבלת החלטה אם להרחיק בראש או ברגל, חלוץ מינסק עט על השלל אך הבלם החיפני התעשת במהירות והרחיק לקרן. ואז הגיעה הדקה בה"א הידיעה. עותמן הגביה כמו שרק הוא מגביה, דבאלישווילי ובלם מינסק התרוממו, הכדור נחת על ראשו של החיפני שנגח בקשת פנימה- 0:1 ואז עדיין כולם חשבו שזה לא סוף פסוק. גם גדיר לא קופח על ידי המגן החיפני ונגח מקרוב החוצה ובמינסק ניסו וכמעט הצליחו לגנוב שער חוץ. פוטילוב הפתיע בבעיטה חדה לפינה הנמוכה, אדרי זינק היטב והדף לקרן ממנה נוצר "חור" במרכז ההגנה ורק נס מנע מדראגון לנגוח מקרוב את השוויון. זה כמעט והגיע עקב טעות גסה של מימון וקאנוטו (תוספת זמן) שהחליטו לא להחליט ולמזלם, הכדור נגנב מהם ברגלי מינסקאי אך לא במיומנות ראויה.

את המחצית השנייה חיפה פתחה בסערה רבתי. בתוך שלוש דקות שלושה מצבים לשער שני. גדיר הריץ את "דבא" ימינה וזה ברגל שמאל, מעמדה חופשית, בעט לשחקים (47). כעבור דקה עותמן הבחין שכובש השער ממתין באגף השמאלי, העלה כדור לעברו שנבעט ונעצר בגופו של מגן ובפעם השלישית, מסיללה חרש, עדר ומסר לגיאורגי שמעמדה קורצת שוב בעט החוצה. את תסכולו ניסה להוציא בבעיטה חופשית (54) שנבלמה כאמור במשקוף והמאמן האורח הבין שהמזל החלקי בשליטתו והחליף את המערך הקדמי שלו בשחקנים הגנתיים כדי לשמור על התוצאה. קטן (63) לא התחשב ושלח "פצצה" בלתי מונחית, שוב אי תאום בהגנה שמצא חלוץ בלארוסי פורץ בין מגני חיפה וכמעט... השוער האורח שלבש מכנסיים ארוכים בחום יולי-אוגוסט שלנו , אולץ להשתרע כאשר מסיללה פרץ ודבאלישווילי שלח "שפיץ נעל" לא חזק, קטן הגביה לעבר חמד (78) שנגח למשקוף והתפנה לשלוח בחלוף שתי דקות את טוראי גולסה לפינה הימנית ממנה בעט החוצה.

והסיום שייך לקאנוטו (86) שהבנת המשחק שלו הריצה אותו אחורה כדי להציל לחיפה את הניצחון. אחד יספיק לשבוע הבא ? הרכב דינמו מינסק: גורבונוב, ורטילו, קונדרטייב, מרחובסקי, מונטארופ, דרגון, צ'וחוליי (ליאונרדו/81), סטרחנוביץ' פוטילו, רקיש (בולוצ'יק/75), סזנקוב (שקבארה/59)

1 - 0