כיאה לאושפיזין, מתנה נאה הגישה מכבי חיפה ל"בעלת הסוכה" בוסרמיל, נקודת ליגה יקרה אך ייאמר שעבור השי המקורי, המארחת לא נאלצה לעמול קשה מדי ואם מינימום נאיביות, יכולה הייתה להפתיע את האלופה במחצית הראשונה. מה שיזכרו מהמשחק המאוד ידידותי הזה, נעדר האגרסיביות, את צמד רימוני העשן שהושלכו בידי אוהדים מקומיים ביציעם הם, עד כדי שהשופט אלי חכמון נאלץ להפסיק את המהלכים בדקה ה-12 לחמש דקות. מבחינת חיפה, השלכת האמל"ח לא שינתה. היא שיחקה חלש מאוד לפני זריקתם ועוד יותר חלש אחר כך. אפילו ספגה שער ועד לסיום המחצית הראשונה נשאלה שאלה מהותית: היכן הקבוצה שכה הפליאה בבלומפילד מול מכבי תל-אביב ?

הפעם התשובה הרבה יותר ברורה מאשר אי-פעם. לקפטן הנעדר יניב קטן עדיין משקל סגולי רב בעיצוב משחקם של "יורשיו", כאילו שמחר בבוקר יתלה את נעליו. עדיין נותרה לו עבודה רבה כי מי שמסומנים להפוך לברומטר של האלופה, עידן ורד ואייל גולסה רחוקים מאוד מהמצופה מהם. אם קטן יתמיד לשחק וימשיך לחנוך את הצעירים, עתידם לפניהם. ולא רק הם זקוקים לקפטן. גם הסקורר וויאם עמאשה שלמעט שתי פעולות, אחת מהן גרמה לפנדל שהוליך לשער השוויון, שווע למסירותיו והחלוץ דה-חסוס ממנו ממתינים בסבלנות לשער הבכורה, נאלץ לשחק מאחור ורק במחצית השנייה איים על שערו של השוער ה"הולנדי" של באר-שבע, אוהד לויטה שהציל את קבוצתו. כי גם ביום בינוני מינוס, חיפה הגיעה למצבים מסוכנים ליד שערו. מעטים אך מסוכנים.

כתוצאה מאיבוד הבאלאנס במרכז המגרש, נגררה כל הקבוצה למשחק חלש שלפעמים נראה כאילו חיפה היא שוכנת התחתית ולא המארחת. שחקני באר-שבע זיהו מהר מאוד את החולשה החיפנית במרכז המגרש, כאשר מרחקים גדולים נוצרו בין ההתקפה החיפנית להגנה וליא-יא סיידו וגוסטבו בוקולי לא היה מענה ללחץ שהפעילו עליהם סוארס, סולימאן (שיחק עונה בנוער של מכבי חיפה והוחזר למכבי אחי נצרת) וסיראז' נסאר שקיבל משימה לשמור צמוד על טאלב טואטחה ולו בממיר היעלמותו הוא. במחצית הראשונה הפטנט עבד היטב, המגן הבינלאומי התקשה להשתחרר מהשמירה ההדוקה, בהמשך האגף השמאלי הפך לטיילת וטואטחה פרץ שוב ושוב.

המגנים היו החלק החזק של חיפה בכל האמור לסיוע להתקפה. לא נרשמה התקפה חיפנית אחת מבלי שאייל משומר היה מעורב בה, אך ככל שהצטיין מעבר לקווי היריב, כך משחק ההגנה שלו לא היה איי-יי-יי ופרצות נוצלו על ידי המקומיים בשלב שבו התלהבו ועדיין נותר אוויר בריאותיהם. קבוצתו החדשה-ישנה של גיא לוי, שלא ניצחה את חיפה בביתה מזה תשע שנים, הגיעה חדורת ביטחון שביכולתה לעשות גם לחיפנית הבכירה את מה שעשתה לפני שבועיים בקריית-אליעזר להפועל חיפה (ניצחה 0:2). ה"אדומים" שלטו במשחק, גררו את חיפה למשחק מסורבל, בלתי מדויק ונעדר עוקץ ועם מעט יותר אומץ יכלו להבקיע יותר משער אחד לרשתו של בויאן שראנוב. כי צמד הבלמים, בוליאט ופאלח היו רכים מדי ומיהרו להרחיק כדורים, ברוב המקרים אל מחוץ לקווי המגרש.

הבאר-שבעים נראו טוב בהרבה מהקבוצה שחילקה נקודות בסיטונות עד לפני שועריים. השוער אוהד לויטה הווה תחנה אחרונה בפני החיפנים שלא הרבו להגיע מולו אבל ברגע שנדרש, היה במקום הנכון. גם בלם החיזוק, איבן גארידו ביצר את ההגנה שנראתה עד המשחק הנוכחי כגבינה שוויצרית. טעות אחת שלו, הכשלת וויאם עמאשה, עלתה לקבוצתו בשער השוויון והחזירה את האלופה למשחק עם אופציה לניצחון שנותרה על הנייר בלבד. צמד המגנים, אביתר אילוז ואופיר דוידזאדה לא הפתיעו במשחקם היציב, לראשון הייתה הרבה יותר עבודה והוא נמנע מלעלות יותר מדי כי טואטחה ניצל כל הזדמנות לפרוץ ולסכן.

הקישור בראשותו של סוארס האפיל במחצית הראשונה על סיידו ובוקולי, במחצית השנייה כבר נסוג לאחור לחלוטין והשאיר מרחב מחייה גדול לקשרי חיפה, בפרט אחרי שבוקולי הוצא וגולסה הוסט למרכז המגרש. ראוי לשים לב לשני חלוצים צעירים ומהירים, מוטי מלכה ויוסף אבולאבן שלא הקלו על הגנת חיפה ועם מעט יותר מיומנות, גם הנקודה בה חיפה זכתה יכלה להישאר בנגב. עידן ורד שלח את עמאשה שמאלה (7) וזה מזווית קשה בעט לפינה הקרובה, רגלו של אילוז הוציאה לקרן. מהלך נגדי כעבור דקה, הביא בסיומו לנגיחה מראשו של מלכה. אז החלה מהומת הרימונים, חכמון הפסיק את המשחק לחמש דקות כדי שיפנו את נפגעי העשן ודווקא אלה שנותרו הרחק, הגנת חיפה שיחקה כאילו עיניה דומעות. בתום התקפה מתפרצת יוצאת מהכלל (15) אבולאבן בעט לקורה הרחוקה ועל הכדור החוזר השתלט יוסי שבחון הותיק שניצל היעדר שמירה עליו ושלח את הכדור לרשת- 0:1 לא מפתיע.

חיפה ההמומה כמעט וספגה את השני אחרי שמוטי מלכה שלח כדור שטוח וחזק בבעיטה חופשית ממרחק 18 מ', זה עקף את החומה החיפנית הרחבה ושרק סמוך לקורה. מהעבר השני, לויטה הדף ברגלו כדור אותו בעט הבלם בוליאט ובתום עשר דקות נוספות, אבולאבן ניצל שמירה לקויה מימין ובסיום בוליאט כמעט וכבש את שערו הוא. עד כמה ההגנה החיפנית שיחקה בחוסר ביטחון ניתן היה לראות מסיום מהלך (42) בו פאלח גבר על אבולאבן, חמק ממנו לכוון שראנוב וכאשר השניים נותרו לבד, ללא סכנה סביבתית, הבלם המוכשר בעט החוצה. ככה סתם. באותה התקפה, פאלח היה מעורב בניסיון של שבחון לכבוש ורק הצלה של שראנוב מנעה שער שני. והפעם חיפה נהנתה מהקלישאה. עמאשה (44) נשלח שמאלה, מהלך דומה להתקפה הראשונה, גארידו לא העריך נכון את המצב והכשיל את החלוץ החיפני ברחבה.

מי שנטל על עצמו את המשימה להשוות, המגן אייל משומר. אל תתנו לו לכבוש משני מטרים כמו במשחק מול מכבי תל-אביב בו החטיא, המגן המצטיין זקוק למרחק הרצה- "בום" לפינה הגבוהה ותיקו בזמן הנכון- 1:1. השער אמור היה ל"שבור" את רוחה של באר-שבע. יחסי הכוחות אמנם השתנו בהרבה לזכות חיפה, גם יכולתה השתפרה, השערים נותרו נעולים. דה-חסוס הגיע למצב מצוין ובעט בחוזקה, לויטה הדף (55), עמאשה הריץ במהירות את המחליף אלון תורג'מן שהבחין שלויטה מחוץ לשערו, בעט מ-20 מ' והכדור פגש את הקורה ימנית (71). באר-שבע לא ויתרה, מלכה חלף בקלילות על פני משומר (75) ושחרר "פצצה" שאילצה את שראנוב למתוח איבריו ולא להגיע לכדור ומבעיטת הקרן סוארס נגח מקרוב לידי השוער החיפני.

עמאשה שלח את דבאלישווילי (81) לפינה הימנית והגיאורגי בעט מזווית קשה החוצה, אחר כך שוב ניצב בפני הזדמנות גדולה ולא שם לב שחבריו, גדיר ועמאשה חופשיים וממתינים למסירה כדי לכבוש ועל התיקו שמר לויטה שהדף כדור מרגליו של גדיר שקיבל כדור רוחב מדבאלישווילי. תיקו צודק. הרכב באר-שבע: אוהד לויטה, אביתר אילוז, אבי יחיאל, איבן גארידו, אופיר דוידזאדה, וויליאם סוארס, אמג'ד סולימאן (אדליי/68), יוסי שבחון, סיראז' נסאר (רועי אקסברד/60), יוסף אבולאבן (דובב גבאי/90), מוטי מלכה.

1 - 1