שער נפלא שכבש חן עזרא, קשר מכבי נתניה הציל את הצופים מפיהוק ושעמום גדולים נוכח היכולת הדלה שהפגינו שתי הקבוצות ויהיו שיתלו זאת במשחק הגביע באמצע השבוע. אם כך, נתניה העצובה מהדחתה והמאמץ הכפול שהשקיעה מול הפועל תל-אביב לעומת הטיול של מכבי חיפה מול נצרת-עילית אמורה הייתה להתבאס ולא להעניק פייט נחוש ומלא הקרבה לחיפנים שהגיעו במוראל גבוה. במציאות הכל קרה הפוך. שחקני חיפה שוב נקלעו למשחק חלש ביותר, חסר דיוק ותנועה ואם בדקות מסוימות התעוררו ויצרו מצג שווא שהם שולטים בקצב המשחק, השער העמידם במקומם הנכון. עדיין נותר הסיכוי הלא קלוש להתברג במקומות 2-3 בתום ארבעת המחזורים הבאים, ברור שעם יכולת שהפגינו ב"קופסא" מגיעים לאירופה אבל לחופשה ולא כדי לשחק בליגה האירופית. בעלת הבית לא נזקקה ליכולת מלהיבה, מלבד השער הבודד, כדי לנצח את יריבתה. גם לא ליכולת שיא מצד אחמד סבע, מלך השערים של הליגה שלמעט פעולה אחת מוצלחת כלל לא נגע בכדור הודות ל"חיסול ממוקד" מצידו של הבלם צוצאליץ. כל מה שהיה על נתניה לעשות, הקפדה מושלמת על תנועתו של הקפטן יניב קטן, הברומטר של חיפה. קובי דג'אני החל לשמור עליו, ניר נחום המשיך ובן בנימין הצטרף, כל אחד בתורו והתוצאה הרסנית עבור חיפה. בעיקר במחצית הראשונה האנמית בו נדמה היה ששוערה המושאל של חיפה, אמיר אדרי שואל בתמימות: "בחיפה לא נתתם לי לשחק, גם בנתניה אני מובטל ?". דרדל'ה של קטן לפני השריקה למחצית וזהו כל שללה של חיפה.

השנה כבר הורגלנו לראות את חיפה ללא קטן ובשום משחק בו לא שיחק (6) חיפה לא תיפקדה , אפילו לא ביכולת מינימום. הסגירה הנתנייתית מנעה מקטן לחלק כדורים לחלק הקדמי יותר ומכאן שעידן ורד ואלון תורג'מן, שחקני הקו של הירוקים לא התקרבו ולו בצת לבינוניות. איבדו כדורים רבים, הסתבכו בפריצות מהאגף למרכז ותרומתם למשחק ההתקפי נעלמה והפכה לשולית. עד לכיבוש שער הניצחון הנאה, ניר דוידוביץ היה חסר תעסוקה. נתניה שיחקה לרוחב, השאירה את סבע לחסדיו של צוצאליץ שלא שגה ורק אחרי שנאלץ להוציא מרשתו כדור בלתי ניתן לעצירה, השוער הותיק עצר שני כדורים מסוכנים שאיימו להפוך הפסד מרגיז לתבוסה לא מוצדקת. צוצאליץ ובוליאט ניקו את רחבת שערם מ"פירורי פסח" ואת מלאכת ההתנעה השאירו למגנים. אייל משומר עבד קשה יותר מעלי עותמן כי נתניה הפקירה לחלוטין את האגף הימני שלה והתמקדה בפריצות ובניסיונות לפרוץ מול משומר שהתגבר יפה על המבקשים להסתנן. משומר נטל חלק משמעותי בניסיונות התקיפה של חיפה, ביום שעידן ורד חלש מאוד ומולו ניצב מגן מיומן , טובאני פינאס, רוב תנועתו הייתה מימין לאמצע. לעותמן נותר לכאורה מרחב מחייה, עד לשער תיפקד כהלכה, רגע של חוסר ריכוז גרר את סבע לזעזע את הקורה השמאלית וההמשך ידוע.

עקב אכילס של חיפה, אמצע המגרש שנשלט בלעדית ברגלי דג'אני, פיראס מוגרבי וחן עזרא הפעלתנים. מולם ניצבו יא-יא סיידו ודלה ימפולסקי שאי אפשר לחשוד בהם שלא השקיעו את הכי טוב שהיה ברשותם. אלמלא החולשה החיפנית הכללית, השניים היו זוכים להערכה גדולה כי השקיעו ים של זיעה ומחויבות בקטיעת ההתקפות מצד הצהובים, הבעיה שהתקשו לשלוט עקב הרצון לשחרר מהר את הכדורים וכשהחיפזון מן השטן, גם הכדורים הפכו מיד להתקפות נגדיות. במחצית הראשונה שחקני האלופה היוצאת שוב התפתו להרחיק כדורים לכל עבר ושיגרו כדורים ארוכים שרובם ככולם נפלו כפרי בשל לרגלי הנתנייתים שנהנו מיתרון טכני ברור. אין זה סוד שלחיפה חסר שחקן יצירתי במרכז המגרש שיזין את וויאם עמאשה לדוגמא לפחות בשתי מסירות במשחק. לא דרישה בשמיים. במקום זאת נאלץ הסקורר להתרוצץ אנה ואנה, בלית ברירה הפך לשחקן כנף לא יעיל ובנתניה די נהנו מכך, בעיקר הבלם עומרי בן-הרוש שרדף אחרי עמאשה לכל פינה בחשש שהדקה הגורלית תגיע ויכבוש. כמעט וזה קרה על סף השריקה לסיום. עם כל האכזבה מההפסד, נעים לפעמים להביט על שחקן שגדל בחיפה והפך לאבן יסוד בקבוצה אחרת. השוער אמיר אדרי שזוכה לשבחים מקיר לקיר, גם בזכות יכולתו לפרגן לחברים שהשאיר מאחוריו, תרתי משמע, בטוח במעמדו וביכולתו וההצלה הגדולה רק חיזקה את ההנחה שבחיפה גדלים גם שוערים מצטיינים. לפעמים זה פועל נגדה, כמו במקרה הנוכחי.

ניתן היה לוותר בקלות על אירועי המחצית הראשונה. חניכיו של אלישע לוי לא הגיעו למשחק, כלומר היו והתרוצצו ללא תכלית, בנתניה חיפשו את שער הרחמים שיפצה אותם על הפסד הגביע. בדקה השנייה "טיל" של חן עזרא, עדיין חסר דיוק למרומים. גם בדקה העשירית להקת התנשמות באזור נבהלה מעוצמת בעיטתו של דג'אני מתוך הרחבה, מוגרבי חשב שצוצאליץ ילד וניסה לתמרן מולו (27) ובן בנימין השלים סדרת בעיטות בעלות עוצמה שמצאו דרכן הרחק ממסגרת שערו של דוידוביץ. הפעולה היחידה הראשונה מצד חיפה התבטאה במסירה של קטן לורד (38), הגבהה ומעט היה חסר כדי שעמאשה יגיע וינגח. קטן ניסה אף הוא, אדרי קפץ לרגליו (42), היה לו ממי לללמוד בחיפה, הכדור התגלגל הצידה לעבר עמאשה שהסתער, פינאס הקדים והרחיק. פתיחת המחצית השנייה העניקה הרגשה שאו-טו-טו חיפה לוקחת את העניינים לידיה. קטן מסר לתורג'מן שהפציץ מ-25 מ', ימפולסקי הגביה כדור קרן לראשו של עמאשה שנגח מקרוב ופעולה משולבת של ורד את משומר (50) הסתיימה במסירה של האחרון לימפולסקי שבעט אף הוא לשחקים. עותמן הגיח מאחור (52) והיה על סף סיכון, משומר בעט היטב בינות לשחקני הגנה יריבים (66) ואדרי הבחין בשנייה האחרונה בכדור והכל נראה היה כאילו על המשחק תפור 0:0 חסר משמעות

בתוך שניות רעידת קורה ושער. סבע פתח לעצמו מסדרון בימין, חלקת אדמה בה כמעט ולא ביקר הערב, ובעט מזווית בעוצמה לקורת שער חיפה. הכדור חזר למגרש, לרגלי חן עזרא שהתעלם מימפולסקי שניצב בקרבתו ו"בום" בשמאלו אל בין חיבורי הקורות- שער נהדר שהמם את חיפה שמצאה עצמה בפיגור (79). תופעות הלוואי צצו לאלתר. פינאס רץ קדימה כדי לבעוט ולאלץ את דוידוביץ למתוח אבריו ולהדוף לקרן (84), עזרא ניסה כוחו בשנית בסיבוב כדור מעל המשקוף (85), סבע השתחרר מעותמן שעבר ימינה ובעט לפינה, דוידוביץ שוב הציל וה"בונבון" שייך לאדרי ממול שבזינוק אצילי הציל שער שוויון מראשו של עמאשה. הרכב מכבי נתניה: אמיר אדרי, ליאור ראובן, עידו לוי, עומרי בן-הרוש, טוביאני פינאס, בן בנימין, ניר נחום, קובי דג'אני (קוסיץ'/89), חן עזרא, פיראס מוגרבי (מוחמד כליבאת/71), אחמד סבע (מתן בלסטרה/90)

1 - 0