הירוקים של רוני לוי יפגשו הערב את מכבי ת"א במסגרת גמר גביע המדינה. החניכים של לוי מגיעים להתמודדות לאחר שהדיחו את האלופה, הפועל ב"ש במשחק חצי הגמר לאחר ניצחון 3:1 גדול באצטדיון "סמי עופר". הצהובים של פיטר בוס הדיחו בחצי הגמר את בני סכנין לאחר ניצחון 3:2. מאמן הקבוצה, רוני לוי התייחס למשחק ואמר: "אני לא חושב שהמשחק האחרון מלמד על מכבי חיפה של הפלייאוף העליון וזאת המחשבה שהשחקנים יביאו למשחק. יש המון מפתחות למשחק הזה, קודם כל אנחנו צריכים להיות מאוד מאוחדים וחזקים ודרך קבוצתיות להביא את היכולות האישיות למשחק הזה". בלם הקבוצה, דקל קינן: "אנחנו רחוקים משחק אחד מלהביא תואר למועדון, גביע שלא זכינו בו 18 שנה ונעשה הכל על מנת לנצח".

רוני לוי: "יש המון מפתחות למשחק הזה, קודם כל אנחנו צריכים להיות מאוד מאוחדים וחזקים ודרך קבוצתיות להביא את היכולות האישיות למשחק הזה".

לקראת משחק הגמר מאת יצחק הברמן:

מכבי חיפה החלה למלא את ארון הפרסים שלה בירושלים, בניצחון 2:5 על מכבי תל אביב, עברה בתחנת ירושלים כשזכתה בגביע האחרון שלה על חשבון הפועל ירושלים (0:2) והנה היא חוזרת בפעם השנייה בתולדותיה לעיר הבירה כדי לנסות ולזכות בגביע השישי בתולדותיה.

למרות ההפסד בבלומפילד למכבי תל אביב, גם המנצחים יודעים שמפגשי גביע מול ה"ירוקים" אינם טיול שבת של אחר הצהריים. הכול מכל כבר קרה ב-13 מפגשי הגביע- הכול יכול לקרות, בפרט כאשר מכבי חיפה מחפשת מענה לחיפושים אחרי הפרס השני בחשיבותו של נחת בעיר הכרמל מאז 1998. כדאי לשים לב לסימטריה: מכבי תל אביב לא הצליחה מעולם לנצח את מכבי חיפה ב"שדה הירוק" במשחקי הגמר. שני הפסדים ושלוש תוצאות תיקו שהסתיימו בדו-קרב פנדלים לזכות תל אביב. מאידך, חיפה מעולם לא גברה על יריבתה במשחקי חצי הגמר.

בעשור הראשון להקמת המדינה מכבי חיפה לא הצליחה להתמודד עם קבוצות העילית מהכרך הגדול. זאת גם הסיבה שאיש לא התרגש כשחיפה פגשה לראשונה את מכבי תל אביב בחצי הגמר (1955) ולמרות שהעניקה "פייט" ירדה מנוצחת 5:0 מצמד של סטודינסקי ושערים מרגלי יוסף מרימוביץ, עצמי של הבלם החיפני טיבי כהן ויהושע גלזר.

הפגישה השנייה, נערכה כעבור שבע שנים. גם אחרי שחיפה הביסה בחצי הגמר את האלופה הפועל פתח תקווה 1:5, עדיין מעטים הימרו על חיפה ותוצאת הגמר שנערך ברמת גן. בתום 120 דקות של שליטה חיפנית המשחק הסתיים בתיקו עקר משערים ומאחר ובאותם ימים עדיין לא נהוג היה להכריע משחקים מהנקודה הלבנה, נקבע משחק חוזר שנערך באצטדיון של האוניברסיטה העברית בירושלים. כל ההכנות המזורזות בחודש וחצי בין המשחק הראשון למשנהו כדי לא להטריח שנית את הנשיא יצחק בן-צבי שחלה במחלה קשה וביקשו לא לטלטלו שוב לרמת גן. אם תצליחו להשיג את הקלטת מהגמר החוזר (מאי 1962) תשמעו את קולו הנשנק של השדר המיתולוגי נחמיה בן-אברהם מכריז ברעד בדקה ה-34: "גבירותי ורבותי, הגביע בעתלית". וזה אחרי "בליץ" חיפני שבסופו הירוקים הוליכו 0:5 משערים של יצחק שפירא (צמד), אברהם מנצ'ל (שני שערים) ויונתן "ג'וני" הרדי. מאוחר יותר תל אביב ההמומה התאוששה, החטיאה פנדל וכבשה צמד מרגלי יהושע גלזר ונסים בכר אבל חיפה הייתה כמרקחה.

להתלהבות החיפנית לא היה המשך בחצי גמר 1964 מאחר ושחקני הקבוצה התבגרו, חלקם פרשו והיורשים היו חלשים מדי מכדי להתמודד מול מכבי תל אביב שניצחה 1:3 מצמד של אורי קדמי ושער של שלום שיקווה לעומת שער כבוד שכבש הקשר החיפני אהרן גרשגורן.

שנתיים חלפו עד למשחק בשלב רבע הגמר והפעם חיפה מהליגה השנייה יצאה לפגוש באצטדיון המכבייה בתל אביב את מחזיקת הגביע מכבי תל אביב. לא פחות מתשעת אלפי אוהדים ירוקים מילאו את יציעי העץ של ה"מכביה" וצפו ב"קרקס חיפני שכבש שלישייה"- אחת משלל הכותרות למחרת המשחק. הופעה נפלאה שהממה את תל אביב עם 0:3 מרגלי חסן בוסטוני ושמואל (דידי) ששון זיכרונם לברכה ועוד שער של הוותיק דני שמולביץ. למי שצפה נדמה היה שהמשחק הזה הוא שיא השיאים.

הגמר הנוכחי ייערך ב-24.5.2016 ובדיוק באותו תאריך, רק 33 שנים לאחור, 24.5.83 נערך ברמת גן משחק הגביע המשוגע ביותר שאוהד חיפני או תל אביבי מסוגל להעלות במוחו. בסך הכול חצי גמר ואיזו דרמה. משה שוויצר כבש מיד בדקה השנייה, מוטי איווניר הכפיל ועם 0:2 לזכות הצהובים, קשה היה להמר על חיפה. נפתחה המחצית השנייה ו"בום" ירוק. משה סלקטר והבלם ירון פרסלני איזנו בתוך ארבע דקות וזה לא הספיק. פתאום הבלם התל אביבי, מנשה שמעונוב כבש משום מקום וגם זה לא ריפה את רגלי חיפה שניצלה בעיטת עונשין של סלקטר להשוות. למגרש "נזרק" רוני רוזנטל שבפריצה סוחפת קבע מהפך 3:4 וכל אותו הזמן 40,000 צופים ניצבים על רגליהם. הם ציפו ללפתן שהגיע בזכות שער משווה של בני טבק, שתי דקות מסיום ההארכה. כולם הלכו לפנדלים. סלקטר כבש ראשון ואברהם לוי הגיב- 1:1. הילל קפלן, הרכש מבית שאן הבקיע ויהודה קצב של ת"א בעט החוצה. הבלם החיפני אלי כהן (מאמן הפועל חיפה כיום) בעט לקורה ואת כדורו של יעקב נומדר עצר שוער חיפה, צדוק אברהמי. יוסי קרמר הבקיע שער חיפני שלישי ואיווניר דייק- 2:3. כעת חיפה נזקקה לכיבוש נוסף כדי להעפיל לגמר. כל שחקניה ברחו מהכדור כאילו מדובר בשד מפחיד. המאמן ג'וני הרדי 'דחף' את החלוץ הצעיר ראובן הלד וזה ירה כדור חלש שלגינזבורג נותר רק לאסוף כאילו היה לולן בקיבוץ. יפתח הלוי קבע 3:3, רוני רוזנטל לא הצליח להכניע את גינזבורג וגם איש תל אביב דוד אמיגה נכשל. אברהמי החיפני עצר. האחרון לקח אחריות וכבש וגם גינזבורג אזר אומץ וקבע 4:4. הסוף החיפני הטראגי נקבע בעת שהקשר גבי אמסלם אפשר לגינזבורג לעצור פנדל שלישי והבועט האחרון, בני טבק, זה ששלח את הקבוצות להכרעה בפנדלים שלח כדור אחרון ומדויק- 4:5.

שנה לאחר מכן (1984) חיפה שעטה לתואר האליפות הראשון שלה, שכחה בדרך את הגביע והפסידה בשמינית הגמר למכבי תל אביב 2:1 .

עוד שנה חלפה, שוב חיפה בדרך לאליפות והפעם שחקניה הבינו ש"דאבל" אינה מילת גנאי. בשמינית הגמר שנערך בקריית חיים הספיק שער של רוני רוזנטל להכניע את בוני גינזבורג ובהמשך חיפה הגיעה לגמר ולא הניפה. בית"ר ירושלים הפריעה לה.

גם את המפגש השביעי בין שתי היריבות הותיקות, שהפכו למושבעות, קשה לשכוח. בראש וראשונה בגלל השוער החיפני המנוח אבי רן ז"ל שגמר 1987 הפך למשחקו האחרון. כעבור כחודש קיפח את חייו בתאונה ימית בכינרת. במשחק הגמר תל אביב עלתה ליתרון מרגלי משה גריאני, זאהי ארמלי החיפני השווה אבל אלי דריקס החזיר את היתרון לצהובים. ארבע דקות לסיום משה סלקטר (זוכרים?) השווה ל-2:2 ובהארכה ארמלי הפך את התוצאה- 2:3 לחיפה. אלי דריקס המתין עד לדקה ה-113 כדי לעשות 3:3 ושוב הגיעה דרמת הפנדלים לשיאה. ה"מומחה" החיפני ציון מרילי בעט ראשון מעל לשער, אלון נתן דייק, זאהי ארמלי נכשל וגינזבורג עצר. חיים גולדברג ה"צהוב" העלה (0:2) וסלקטר הקטין. מיקי כהן בעט לקורה, דניאל בריילובסקי דייק אבל אלי דריקס לא ויתר- 2:3. ניר קלינגר, אז בחיפה כבש ובני טבק , גיבור חצי הגמר ארבע שנים קודם לכן כבש והכריע.

ב-1992 חיפה ניסתה להוות יריב שווה כוחות לתל אביב העדיפה והצליחה זמנית. איתי מרדכי, מאמן הנוער שזכה לפני מספר ימים באליפות, קבע 0:1 שנמחק בחלוף תריסר דקות מרגלי ניר קלינגר, הקשר שהספיק לעבור לתל אביב. החלוץ החיפני לא התייאש וחיפה עלתה בעזרתו ל-1:2 וגם הפעם חלפו שתי דקות ומאיר מליקה איזן. אבי כהן ה"ירושלמי" ואלי דריקס עצרו את חיפה בחצי הגמר.

בגביע כמו בכדורגל אין ייאוש. חלפה שנה, חיפה בגמר ופגשה את מכבי תל אביב העדיפה. רוני לוי, בעונתו הראשונה בחיפה, ראה את ראובן עטר מבקיע את שער הניצחון ומניף את הגביע יחד עם הקפטן איתן אהרוני. מדובר היה בניצחון יוצא דופן, מאחר וזאת הייתה הפעם הראשונה שחיפה ניצחה את מכבי תל אביב באצטדיון הלאומי במסגרת רשמית.

מכאן ואילך ההגרלה העיוורת הפגישה שנה אחר שנה את שתי הקבוצות. באפריל 1994 העלה סרגיי קנדאורוב את חיפה בשמינית הגמר, העלה ליתרון ראשון ואחרון. לגדי ברומר ולאבי נמני (פנדל) היו תשובות הולמות. באפריל 95' התמונה התהפכה בשלב זהה. אותו קנדאורוב הבקיע שוב, חברו מרקו בלבול הורחק על סף סיום המחצית והנחיתות המספרית תבעה קורבנה עם שער שוויון של אבי נמני. הפעם לחיפה הייתה תשובה הולמת בדמות שער שני של האוקראיני-חיפני הצעיר שהצעיד את חיפה לעבר הגמר וזכייה בגביע.

צמד של קנדאורוב הכריע את שמינית הגמר בשנת 95'.

פעם נוספת שחיפה ותל אביב מצאו עצמן בעימות חזיתי (חצי גמר במאי 96') הוא הפך לסוער מכולם. גם במגרש אחרי שחיפה הוליכה משער של חיים רביבו. ניר קלינגר השווה בנגיחה ואיציק זוהר בעט מחוץ לרחבה, הכדור פגע בשחקן הגנה חיפני וחדר לרשת. הסיום הוליד הרחקה כפולה, אייל ברקוביץ (חיפה) ואיציק זוהר מצאו עצמם מחוץ לקווים.

ה"פינאלה" במשחקי השתיים במאי 2002 ושוב חיפה "דיברה" על תואר כפול. מאותו גמר נותרו בסגלי הקבוצות רק יוסי בניון בחיפה והבלם הפצוע של תל אביב, טל בן-חיים. אולי הגמר ה'משעמם' לעיני 42,000 צופים עם מגמות מנוגדות. הסתיים 0:0 ויאללה, קדימה לנקודה הלבנה-שחורה. אבישי ז'אנו מחיפה קבע 0:1 שנמחק על ידי עמיר תורג'מן. יעקובו איגביני לא נכשל וטל בן-חיים גם לא. אדורם קייסי 2:3 לחיפה וברוך דגו לא נכשל. ואליד בדיר (3:4) ודדי בן-דיין מתל אביב (4:4) שלחו החיפנים למערכה את ג'ובני רוסו שבעט החוצה. מאידך, לתל אביב היה את אבי נמני ששלח את חיפה מאוכזבת לביתה.

מרדכי מניף גביע. צילום: אתר רשמי מכבי חיפה.

1 - 0