מהיכן להתחיל ? לא יודע. ברור שלא מהסוף. אותו ה"ירוקים" דווקא ירצו לאמץ . מכבי חיפה הגיעה (2013) לטדי הירושלמי, לחצו על הדוושה משערים של טאלב טוואטחה, וויאם עמאשה ודנו אנדלובו ועם 0:3 טסו לחצי הגמר. זה היה המפגש היחיד בו ירושלים שימשה מארחת. השאר בבלומפילד, רמת גן וקריית אליעזר מנוחתו עדן.
בואו לסיור החלומי מההתחלה. יוני 1971 במעמד חצי הגמר בבלומפילד. 20,000 צופים נרגשים התכנסו באצטדיון היפואי ואיזה לילה זה היה. חזרו הביתה בשלוש לפנות בוקר. עצמו עיניים ותחלמו. "מנה ראשונה" בין מכבי תל אביב להכח רמת גן. ה"צהובים" הוליכו 1:3, ה"סגולים" השוו ובבעיטות הכרעה אחרי הכרעה ניצחו 4:5 בדרך לגמר. אוהדי חיפה ובית"ר לא ידעו נפשם, עכשיו ההצגה שלהם. באו בלי נייר העתקה, קיבלו העתקה מדויקת. יצחק ג'אנו, הבלם הירושלמי החסון קבע 0:1 וכשנראה היה שהסיפור גמור צץ יואב לוי (80) ושלח את הקבוצות לשלושים דקות נוספות. כבש שערי ניצחון בשמינית, ברבע ועכשיו איזן בחצי. מסע מופלא.
נכנסנו להארכה והשמיים נפלו. ויקטור סרוסי, חלוץ מכבי נתניה שעולל צרות לחיפה בקבוצת האם כבש בדקות ההארכה הראשונות צמד מהיר ועם 3:1 חיפה ואוהדיה היו על הקרשים. הדגש על היו. עם זיכרונות מהמפגש הקודם שעה קלה לפני כן, הצליח הבלם המנוח ישעיהו שווגר לנגוח שער מצמק ודני שמולביץ-רום קבע 3:3 וה"אח, איזה לילה" הפך את בלומפילד להר געש ירוק. "שמילו" ראוי ליותר מאזכור שמו. אחד הכדורגלנים המצוינים של חיפה בכל הזמנים שמילא את כל שורת התפקידים הקיימים בכדורגל, כולל המנהליים ואף היה בנבחרת ישראל שהופיעה במונדיאל היחיד שלה ב-1970, הודיע על פרישה, המשיך לשחק טניס להנאתו ואז חזר לשחק. ולא רק הוא. גם השוער יחזקאל גרשוני שתלה את נעליו שנה קודם לכן נענה לקריאתו של המאמן ג'וני הרדי שהוזעק אף הוא במהלך העונה להחליף את אדמונד שמילוביץ לחזור להתייצב בשער הקבוצה.
אתם ודאי שואלים איפה הפנדלים ? הפה התייבש, האדרנלין הגיע ביציעים לרמות היסטריות, העיניים הביטו לעבר הנקודה הלבנה. ואז עדיין לא חששנו מפנדלים. אז גם לא בעטו כנהוג היום, בעיטה לכל קבוצה. כל החמש במכה אחת וירושלים הוגרלה ראשונה. אהוד רובוביץ כבש, ארצי בן-יעקב הבקיע, יוסי חכם הכניע ואת הבעיטה הרביעית שלח אבי נקש החוצה. ויקטור סרוסי, כאילו לא הספיק לנו הצמד, סיים עם 0:4 ועכשיו לכל בעיטה חיפנית משמעות גורלית. כל חמשת הבועטים הגיעו ממחלקת הנוער. יצחק מינץ הצעיר כבש. סלמן קרנדו היותר צעיר הבקיע את השני. הבלם שווגר שתמיד ברח מפנדלים ניגש הפעם בבטחה, כי כל השאר ברחו, בעט והכניע בשלישית. המגן מוטי לובצקי התרגש והשווה ל-4:4 ונשאר יואב לוי ה"מומחה" החיפני לפנדלים. עוד לפני הבעיטה חיפה התחבקה. לא היה מצב שהוא יחטיא. בעיטה לפינה וחגיגת ענק. זה היה הערב הכי גדול של חצי גמר כפול, חיפה תהיה מעורבת בעוד כאלה בעתיד. מפגש האוהדים בכפר ויתקין הפך לבימת יום עצמאות מאולתרת. מי שלא קפץ על השולחנות...מי לא קפץ ? זקנים וילדים, נשים וגברים, טירוף לא מצולם.
הרדי על הכתפיים בחגיגות הניצחון שנת 71'. צילום: אתר רשמי מכבי חיפה
חלפו 14 שנים. שוב יוני, הפעם 1985 ומדינת ישראל קיבלה את "תוכנית החלוקה". חיפה זכתה באליפות השנייה שלה ברציפות ועמדה על סף "דאבל" היסטורי. קבוצתו של שלמה שרף זכתה לאהדה מקיר לקיר (מלבד הכרך הגדול) ורק בית"ר ירושלים נותרה מתוסכלת. לא פשוט היה לשחקניה להפסיד שתי אליפויות במחזור הסיום. הפעם הגיעה לגמר וניסתה להיאבק על כבודה. כל התקשורת והאוהדים ברחוב, הסתובבו ורצו שירושלים תזכה כדי שלדעתם הצדק גם ייראה. חיפה רצתה הכול. הבעיה שלה הייתה שוער בית"ר יוסי מזרחי. הצלות מדהימות במחצית הראשונה ואז הגיע הרגע ממנו חיפה חששה. דקה 86 שלמה שירזי הפעלתן ניצל כראוי את החלפתו של ה"קרצייה" שהוצמדה לו בדמות יוסי קרמר, הגיח מימין ומסר לאלי אוחנה שהבזיק מקרוב והשאיר את חיפה חסרת מענה. אח, איזה לילה קשה לירוקים. שבע שעות של ישיבה על יציעי הבטון הפכו לשעתיים נסיעה צפונה. חיפה ראתה את חצי הכוס הריקה והתנחמה במשחק "אלוף האלופים" כעבור ארבעה ימים בו החזירה לירושלמים שיכורי הגביע עם 2:5.
שני המשחקים הללו כינסו 20,000 צופים ליציעי קריית אליעזר. תשאלו איך התכנסו ? לא היו כיסאות פלסטיים וכולם נדחסו אל כולם וכך נערך רבע הגמר באפריל 1986. כולם חיכו למשחק גביע טיפוסי וקיבלו חתיכת מנה פלוס. הכול היה מוכן וזאהי ארמלי (דקה 17) עוד הוסיף בשער ראשון. נו, נו, חככנו ידיים. אלא שסמי מלכה האורח חיבל בשמחה והשווה. הבחורים בירוק חזרו מחדר ההלבשה כנמרים וחלפו רק שתי דקות כדי שרוני רוזנטל יכבוש ויחזיר את חדוות החיים. גם זו נמשכה זמן קצר ושוב אלי אוחנה, לא כוס התה של חיפה באותם ימים, פגע לנו בטחול, בכבד ובעיקר בלב. חיכינו שהמגרש הביתי יעמוד לצידנו בעת צרה, אך אורי מלמיליאן שוחה כאן כדג במים, כאילו יש ים בעיר הבירה וחיפה נפרדה מהגביע 3:2.
שלוש שנים היו לחיפה ללקק פצעיה עד שפגשה ברביעית את שחקני המנורה. 14 ביוני 1989 וחיפה מגיעה פעם נוספת על תקן של אלופה עם אמציה לבקוביץ. הרכב חיפני אפור, ובכל זאת איכותי יותר מזה שהירושלמים הציבו מולה. זאהי ארמלי, ראובן עטר, ציון מרילי, עופר מזרחי , ניר קלינגר ועוד רבים וטובים מספיק כדי לשתות שמפניה בפעם השנייה אחרי 27 שנים. כך זה גם נראה במגרש. ביציעים 35 אלף ועל כר הדשא ראובן עטר ביטא את העדיפות החיפנית. ארמלי החטיא והחמיץ, בית"ר נשמה לרווחה כאשר בתום הבליץ הסתיים רק בפיגור של שער. חזרו למגרש ומשום מקום, אורי מלמיליאן הבקיע את השוויון והמגן אבי כהן הועלה קדימה כדי להפוך את הקערה על פיה. שוד ושבר, מחוגי השעון רצו כמטורפים, כאילו המשטרה רדפה אחריהם בתום שוד מזוין, עופר מזרחי החליט לא לפגוש את הייאוש. השופט עובדיה צבי הכניס את משרוקיתו לפיו, אפשר לחלוץ החיפני לחלוף בזה אחר זה על פניהם של 3-4 ירושלמים ומחוץ לרחבה שיגר טיל אל בין חיבורי הקורות של בוני גינזבורג- 2:2 מדהים שגרם לאנשים למרוט שערות. אפילו אלי אוחנה שהגיע כאורח ממכלן הבלגית תפס את הראש כלא מאמין. שער של פעם בחיים, אפילו לחלוץ.
נשארנו לחצי שעה מוטרפת, לנו טירוף מול בית"ר בגביע הפך מזמן לדרך חיים, וכל זה כדי לא להאמין שאבי כהן "שלהם" שוב החזיר להם את היתרון 2:3. למזלנו, המתולתל היה במקום הנכון. בדקה ה-100 הבקיע את השלישי של חיפה ושלח את הקבוצות למהדורה שנייה נוסח חצי הגמר ב-71'. הפעם גמר. אבי כהן השלים ערב חלומי עם פנדל ראשון מוצלח, ציון מרילי לא ויתר. משה בן-הרוש הצהיל את ירושלים, יוסי קרמר דאג להרגיע. חנן אזולאי כבש וזאהי ארמלי, האיש שהפסיד שלושה גמרים, נכשל גם הפעם וגינזבורג עצר. יעקב שוורץ קבע 2:4 ועטר השאיר תקווה. אלא שקלינגר בעט לקורה ואורי מלמיליאן לא נזקק לבעוט. רק מלראות את ירושלים צוהלת ושמחה ומנגד את החיפנים השבורים, נשבר הלב. להם ולנו.
למפגש החמישי גויסו כל התותחים של אמצע שנות התשעים. גם רוני לוי היה שם , בחצי גמר 1995. אפילו הוחלף (65) על ידי האוקראיני רומן פץ. בדקה זו חיפה הוליכה בבטחה 0:2 משערים של חיים רביבו (3) ונג'ואן גרייב (49). הגביע הגיע גם לחיפה. ירושלים לא שכחה, ודאי לא את קריית אליעזר מודל 1999, שנה אחרי שהירוקים הניפו את הגביע שבדיעבד התברר שהוא האחרון בו זכו.
גם הפעם חיפה פתחה ברגל ימין. אבישי ז'אנו כבש וכשנדמה היה שקשה יהיה להוציא את הגביע מעיר הכרמל (שלב רבע גמר) הופיע ניר סביליה עם שער שוויון. הפנטזיה החיפנית נגוזה בדקה ה-88 עת הבלם אלון חרזי מנע בידו המושטת מחלוץ ירושלמי לחלוף על פניו ואולי לכבוש, השופט דני קורן התנצל בפני בכדורגלן הסימפטי ושלף לו "אדום" ולא תאמינו, חרזי לחץ את ידי השופט ורץ החוצה כשהוא מוחא כף לאוהדים. אלה הבינו שהעסק גמור, רק לא ידעו עד כמה. אילן בכר, עופר שטרית שזכה עם חיפה גביע ארבע שנים קודם לכן, אישטוואן האמר ואלעד יעקובי המטירו וניצחו 1:5. חיפה הפכה ל"כותל השמחה" הירושלמי.
אלון חרזי. ההרחקה של שחקן ההגנה הירוק "גמרה" את המשחק. צילום: אתר רשמי מכבי חיפה
בחצי גמר 2002 השתיים נפגשו ולמרות הבדלי הרמות רק שער מרגלי יוסי בניון (31) חרץ את גורל ההתמודדות ושלח את חיפה לגמר. בניון הספיק לשחק זמן רב בחו"ל ובינתיים לקבוצתו בהווה נכונו שלושה מפגשים נוספים מול ירושלים. סיבוב ראשון בקריית אליעזר (2007). אל דאגה, גם הפעם חיפה לא ניצחה בשעה וחצי. היא ראתה בדאגה את מיכאל שלה (זנדברג) שברח לירושלים, מבקיע ראשון ונשמה לרווחה כשלומי ארבייטמן איזן. יאללה, הולכים לפנדלים ועם מאזן 1:1 הכול היה פתוח.
לא כך חשבו שוערי שתי הקבוצות ניר דוידוביץ ואיציק קורנפיין. הראשון שבעט, שמעון גרשון ה"מומחה"- דוידוביץ אסף את הכדור כפי שחקלאי מלקט ביצים בלול. בקלות. חיפה שלחה את בלמה הצ'יליאני רפאל אולארה לבעיטה הראשונה וקורנפיין עצר. גל אלברמן רץ שני ומצא את המשקוף החיפני. בעיטה רביעית ועדיין 0:0. נדיר. יניב קטן לא הצליח להכניע את קורנפיין. רק בבעיטה החמישית הצליח מילובאן מירוסביץ הבית"רי לכבוש ומיד זכה לתגובה מעבאס סואן החיפני. הברזילאי טוטו רושל כבש פנדל צהוב שני ואדורם קייסי קר הרוח קבע 2:2. ה"תמנון" החיפני התעלה לשיא, עוד שיא, כשעצר בוירטואוזיות בעיטה אדירה של דוד אמסלם והבועט האחרון, החיפני גוסטבו בוקולי שלח פנימה את ה-2:3 וחיפה של רוני לוי המשיכה הלאה.
"התמנון" התעלה בבעיטות ההכרעה. צילום: אתר רשמי מכבי חיפה
לקח 20 שנים עד שהשתיים נפגשו בגמר גביע בפעם השלישית. איך אומרים החבר'ה, פעם שלישית גלידה. תשכחו מזה. ירושלים 2009 הגיעה כדי לקלקל לחיפה של אלישע לוי בגמר הראשון שלו, את החגיגה. אחרי שזכה באליפות חלם על"דאבל". מי לא. באו 40,000 לרמת גן, ראו את אלברז ואבירם ברוכיאן כובשים, את בירם כיאל מצמק בפנדל לקראת סיום והלך עוד תואר כפול.
הניצחון האחרון לפני שנתיים ומחצה בטדי (2013) ברבע הגמר אותו הזכרנו מחפש המשך. חיפה רוצה לחזור למסלול ההצלחה בגביע כבעבר, שתי הקבוצות מבינות שאם ברצונן להוסיף להיכל התהילה של משחקי הגביע ביניהן עוד משחק, רק אחת תזכה. סיבה מצוינת לרוץ ולרכוש כרטיס. לא במקרה צפו עד כה 250,000 צופים בעשרת משחקי הגביע בין השתיים. ממוצע של 25,000 אוהדים למשחק. הכי הרבה במשחקי גביע כלשהם מאז קום המדינה. וזה כאשר "סמי עופר" טרם היה בתכנון.
טואטחה חוגג את הראשון בטדי ברבע גמר 2013. צילום: אתר רשמי מכבי חיפה
