לאחר שהבטיחו עלייתם לפליאוף העליון מגיעים הירוקים למשחק מכריע כשיפגשו את בני יהודה ת"א למשחק הגומלין במסגרת שלב רבע הגמר. עוד לפני משחק הליגה האחרון הגדירו בחיפה את השבוע כמכריע כשעל הפרק היה הצורך להבטיח את העלייה לפליאוף העליון ולהשיג את הכרטיס המיוחל לשלב חצי גמר גביע המדינה שדרך אגב ייתקים באצטדיון "סמי עופר". הבחורים של רוני לוי, עמדו ביעד הראשון וכאמור, הבטיחו את מקומם בפליאוף העליון לאחר הניצחון המשכנע על מכבי נתניה בתוצאה 3:0. כעת, הקבוצה מהכרמל מגיעה למשחק חשוב נוסף ותעשה ככל שביכולתה להמשיך את המסע אל עבר הגביע כאשר חלוצה של הקבוצה, אלירן עטר, התייחס למשחק הגביע החשוב כשאמר: "יש לנו מטרות חשובות בפליאוף העליון ובגביע המדינה, התחושות הם טובות".
אלירן עטר, "התחושות הם טובות". צילום: האתר הרשמי מכבי חיפה (ג'ו הירש).
סטטיסטיקה לקראת המשחק, מאת יצחק הברמן
לחובבי הפנדלים מומלץ להבין שרק במקרה אחד יכולה להיכפות הארכה בת חצי שעה ובעיטות מהנקודה הלבנה- עוד תיקו 2:2. כל תוצאה אחרת תקפיץ את אחת הקבוצות לחצי הגמר שייערך אף הוא ב"סמי עופר". ניצחון של אחת הקבוצות יעלה אותה אוטומטית, לחיפה "זכות" לסיים בתיקו אפס או במקרה הגרוע 1:1 ותיקו רב שערים כמו 3:3 יעלה את הזהובים. ים של אפשרויות המגבירות את המתח הגדול לקראת המפגש האחרון העונה בין השתיים שנפרדו לחלקי הליגה השונים, עליון (חיפה) ותחתון (בני יהודה).
האתגר החיפני כפול. דומה לזה שהיה ערב המשחק הראשון- מעולם לא ניצחה את בני יהודה בגביע. חמישה מפגשים, כולל התיקו האחרון, וקבוצתו של יוסי מזרחי קטפה את כל התהילה. הנה לכם סיבה נוספת לרצון החיפנים להזיז מהמסלול את ה"כבשה השחורה". הם יוכלו גם לעבור אותה גם בלי לנצח אבל בחיפה, גם בעונה לא טובה, תמיד מחפשים ניצחון. וכבר היו בעבר ניסיונות לשחק על תוצאה וזה נגמר רע, רע מאוד.
ההמצאה של משחקי רבע גמר כפולים אינה המצאה של העונות האחרונות. מכבי חיפה כבר הייתה בסרט דומה שש פעמים. ביוני 1973 ארחה בקריית אליעזר את הכוח רמת גן וגברה עליה 0:1 משער של אהרן גרשגורן. הגומלין נערך במגרש שכבר אינו קיים, "גלי גיל" ברמת גן ועד לדקה ה-86 נדמה היה שחיפה בחצי הגמר. אלא ששער מרגלי דני הפטל שלח את הקבוצות להארכה ולפנדלים. את בעיטתו הראשונה של רפי שושי שוער הכח עצר. הפטל כבש ומשה אגמי השווה. יהודה שהרבני הוסיף שער להכח, הבלם האגדי המנוח ישעיהו שווגר בעט לחוץ. אהרן שורוק קבע 1:3 וסלמן קרנדו החיפני הפיח תקווה, בפרט כאשר חברו , השוער יצחק כהן עצר את בעיטתו של שלמה ג'רבי. משה אדלר איזן ל-3:3 אבל מול הבעיטה האחרונה של אשר מסינג שהכריע 3:4 לא היה מה לעשות.
בפעם השנייה (אפריל 1975) התייצבה חיפה כנציגת ליגה א'. מולה ניצבה הפועל תל אביב מהליגה הראשונה שהיה לה מזל גדול לצאת מקריית אליעזר עם תיקו 0:0 בגלל החמצת פנדל מרגלי יואב לוי, בדרך כלל מומחה בלתי מעורער בבעיטות דומות. גם בגומלין בבלומפילד חיפה הקשתה על חיי ה"אדומים". אמנם משה מורדכוביץ העלה אותם ראשונים על לוח התוצאות אך משה אגמי, הסקורר החיפני השווה (62) ועד לסיום המועד החוקי התוצאה לא השתנתה. שתי דקות בתוך ההארכה הצליח יחזקאל חזום לכבוש בשנית ולחיפה כבר לא הייתה תשובה.
שבע שנים מאוחר יותר (אפריל 82) ניתנה לחיפה הזדמנות לנצח את הפועל יהוד בחיפה. שוערה, אריה חביב, תפס יום ענק והשתיים סיימו ללא הכרעה וללא שערים בחלוף שעתיים. המשחק החוזר נקבע להיערך ביהוד ושם הספיק שער של יעקב אז'ובל להכריע את חיפה. אגב, בנו של המבקיע, בן, הגיע לפני מספר שנים למחלקת הנוער של המועדון החיפני.
למפגש הכפול הבא (1989) חיפה התכוננה כראוי. סחטה תיקו 1:1 בבאר שבע כאשר יובל אוחנה כובש למקומיים וניר קלינגר משווה, בגומלין הספיקו לחיפה שערים של המגן ציון מרילי (פנדל) ושוב ניר קלינגר לניצחון 0:2 לקראת ההופעה בגמר הגביע באותה עונה בה החיפנים הוכתרו לאלופים.
שני ניצחונות כפולים זהים (0:1) ברבע הגמר מול מכבי נתניה (1991) היו אף הם נקודות ציון של חיפה בדרך ל"דאבל" ההיסטורי של אותה עונה. במשחק הראשון בחיפה הספיקה בעיטת 11 של ראובן עטר, בגומלין היה זה איל ברקוביץ שכבש והעלה את חיפה.
המפגש הכפול האחרון נערך באפריל 1992 ואחרי שחיפה ניצחה בביתה בקלות את מכבי פתח תקווה 0:3 ( משה גלאם, יניב כהן ואיתי מרדכי) היא יצאה לאם המושבות בהקלה וגם שם לא הפסידה. יבגני שאחוב מיהר לכבוש לזכות המארחים (דקה 3), איתי מרדכי ביטל כל אפשרות להפתעה, בני טבק החזיר את היתרון למלאבסים שחיפשו ניצחון יוקרתי אולם יניב כהן ביטל את האפשרות עם שער שוויון. שני הכובשים נמצאים כיום במחלקת הנוער המחפשת אליפות נוספת, יניב כמנהל המחלקה ואיתי כמאמן הנוער.
כאמור, מתח גדול לקראת בני יהודה כשחיפה מחפשת לחזור למעמד חצי הגמר בו לא שיחקה מאז 2013 עת הפסידה לעירוני קריית שמונה 2:1.
