הגענו, חוזרים. חזרנו לבלומפילד, פעם חמישית העונה, כדי לנסות ולנצח בפעם הרביעית, החשובה מכולן. הגענו לא כדי ל"נקום" על מה שנגזל לפני 24 שנים. "קוזאקים אדומים", ללא סוסים אבל עם משרוקית, שדדו מאיתנו אליפות שהגיעה לנו בצדק, כמו הפעם. אז היינו טובים יותר- גם היום. הפעם הכל שונה לחלוטין. כי כל מה שיאמרו על מכבי חיפה נכון. * הקבוצה הטובה ביותר לאורך העונה כולה. * הקבוצה המאומנת ביותר. * הקבוצה בעלת מספר האוהדים הגבוה בישראל. * הקבוצה שלמעט מספר עשרות אלפים לא גדול, אהודה על כולם. * הקבוצה נטולת בכי, יללות ונהי של לוזרים. * הקבוצה הניצבת בקלילות מול מסה של גיבובי מילים מחצרנים, פרשנים מפלסטלינה ושאר מרעין שעשו יד אחת כדי לנסות ולזרוע פחד ופאניקה בין השחקנים. * הקבוצה עם המאמן מספר אחת בארץ. * הקבוצה האינטליגנטית יותר מקבוצה ששחקניה ניסו לבטל את כוחה. * הקבוצה שניצחה 28 פעמים מתוך 34 והוכיחה שמועמדת לאליפות מגיעה דרך הרגליים ולא דרך יחצ"נים. * הקבוצה שספגה 15 שערים בלבד ב-34 מחזורים, תופעה ראשונית בישראל.
כעת המשימה של אותה קבוצה נפלאה, מכבי חיפה, לחבר אחת לאחת את כל החוליות שהוזכרו ולהופכה לשרשרת זהב שתונח על צלחת כסופה, צלחת האליפות הנכספת. וזה לא הולך להיות קל. אמת, הכל שוב תלוי בחיפה, כמו בכל 34 המחזורים הקודמים, אבל חיפה לא יכולה להרשות לעצמה לסמוך אלא על עצמה. בשבוע שעבר התחולל "תיקון" בטבלת הליגה כאשר אלישע לוי וחניכיו חזרו למקום בו הם נמצאים 30 מחזורים. לשבת על פסגת האולימפוס ולא להישאר עליו גם בסיום ? איש מהשחקנים לא רוצה להיות במצב שמעולם לא היה כמוהו במכבי חיפה. כי אפילו בעונת ה"שוד" (85/86), מכבי חיפה שהתה בפסגה 16 שבועות, הפועל תל אביב 13 מחזורים ומכבי תל אביב פעם אחת. הפעם הכל שונה. תשאלו אפילו את באיירן מינכן, ה"כלה" שחיפה ליוותה עד לגמר ליגת האלופות, והיא תאשר שהטובה ביותר בישראל היא חיפה.
הברכה הגדולה שבשבוע לפני, השקט הנפשי. ומכבי חיפה עוברת את השבוע הקריטי בכבוד וגם יודעים להעריך אותה על כך. ללא כותרות בומבסטיות שנועדו למכור עיתונים ולא להוסיף שקט, עם המון פצועים שאינם זועקים כי הפיה של פיטר פן "עסוקה", וכל מה שנותר לשחקניה, להתרכז במשימה לשמה "קרעו את התחת" שנה שלמה. עד היום אחת עשרה האליפויות התפרסו בסדר מסויים: א. ראשונה בקריית אליעזר אחרי ניצחון במחזור האחרון על רמת עמידר 0:1. ב. שנייה בקריית חיים לשם עברה מכבי לשחק בגלל שיפוצים בקריית אליעזר. ניצחון במחזור האחרון על הפועל כפר סבא 1:5. ג. שלישית בקריית אליעזר אחרי תיקו 1:1 מול הפועל פתח תקווה. ד. רביעית בקריית אליעזר במחזור הסיום מול מכבי נתניה (0:0). ה. חמישית ברמת גן, ביתה של מכבי פתח תקווה שסיימה עם חיפה בתיקו 1:1. ו. שישית בטדי אחרי ניצחון 0:2 על בית"ר ירושלים. ז. שביעית בקריית אליעזר אחרי ניצחון על ראשון לציון 1:3 מספר מחזורים לסיום. ח. שמינית אחרי ניצחון על מכבי אחי נצרת בקריית אליעזר 1:3. ט. תשיעית אחרי ניצחון 1:3 על מכבי תל אביב בקריית אליעזר. י. עשירית, אחרי ניצחון 0:4 בחיפה מול הפועל נצרת-עילית. יא. האליפות הראשונה של אלישע, האחת עשרה של חיפה (מכבי, כן?) ב"קופסא" בנתניה (0:2) מחזור אחד לסיום.
ומי חסר ? בלומפילד !! ארבע דקות חסרו ב-86' כדי שגם הוא יצטרף כנקודת ציון, כדי שגם אחרון האצטדיונים ה"זקנים" בארץ יווכח אף הוא שחיפה אלופה בזכות. הפעם ההזדמנות חוזרת. ולא תעזור כאן נקודה היסטורית נדירה: רק פעם אחת בתולדות הכדורגל שלנו, הצליחה קבוצה לחולל מהפך ולחסל את תוצאות הליגה הרגילה, לעבור על פני מי שהוליכה מחזורים רבים ועל קו הסיום להכתיר את עצמה לאלופה. מאז עונת 1987/88 מתנהלים כאן משחקים ב"פליי-אוף" כאלה או אחרים, למעט מספר עונות בשלהי שנות התשעים בהם לא הייתה תוספת אלא ליגה בת 30 מחזורים בלבד. רק בעונת 2002/03 מכבי חיפה איפשרה למכבי תל אביב לנצח אותה בהפרש שערים בסיום. בשאר העונות, מי שסיימה ראשונה- צלחה גם את משחקי ההכרעה ללא זעזועים. מתוך 11 האליפויות, רק שתי אליפויות של מכבי חיפה הוכרעו בליגה בת 30 מחזורים. האחרות מ-31 ועד 39 משחקים בעונה, דרשו מאמץ מנטלי אדיר- שחקני חיפה לדורותיהם עמדו בלחץ.
חיפה תיתן הרבה כבוד לבני-יהודה. בגלל שהנהלתה גילתה רגישות מדהימה והקציבה לאוהדי חיפה כמות כרטיסים גדולה, כמעט בלומפילד מלא בירוק, גם בגלל שתהיה נציגה ישראלית באירופה בעונה הבאה, ללא קשר למשחק בשבת וגם בגלל שבני יהודה תבוא לשחק כדורגל ולא להפריע. ואסור לשכוח, בני יהודה הוליכה את הליגה בשני המחזורים הראשונים אי-שם בחודש אוגוסט. כל העונה ה"כתומים" שיחקו כדי לנצח, הוו יריב לכל קבוצת צמרת למרות שבסיום לא היו מרוצים, אבל שמרו על מה שבמכבי חיפה שומרים כבר שנים רבות: רוח ספורטיבית. בשבועיים האחרונים נעשה מאמץ בלתי פוסק להדביק לחיפה "כתם" מהמשחק הקודם בבלומפילד אבל כעבור שבוע באה צ'לסי והביסה 0:8 את וויגאן כדי להבטיח לעצמה את הכתר. ואיש לא צייץ, אפילו לא פרשני הפלסטלינה אצלנו. לא תמיד אבל בדרך כלל הטובה יותר מועמדת לנצח באחוזים גבוהים יותר. אם להסתמך על משחקי העבר בפליי-אוף העליון בין שתי הקבוצות, חיפה לא ליקקה דבש. אשתקד ניצחה בקושי 0:1 בבלומפילד, לפני שנתיים הפסידה שם 1:0. נדלג על משחקי הבית בקריית אליעזר ונחזור לבלומפילד לתיקו 2:2 בעונת 2004/05. בעונת האליפות היחידה של בני יהודה (89/90) היא ניצחה את חיפה 0:3 וסיימה בתיקו 2:2 בקריית אליעזר. בכל משחקי ה"פליי-אוף" עד היום, והשתיים נפגשו 16 פעמים בכאלה, חיפה ניצחה בשמונה, הפסידה בשלושה וחמישה סיימה בתיקו. לא נרשמה אפילו תוצאת 0:0 אחת ועד כה נכבשו 49 שערים (17:32 לחיפה) מה שמלמד על העוצמות שבמפגשים בין השתיים.
במאזן הכללי, שתי הקבוצות נפגשו מאז קום המדינה ב-102 משחקי ליגה, חיפה ניצחה ב-59 מהם ( 9 מהם בבלומפילד), הפסידה ב-22 (5 בבלומפילד) וסיימה ב- 21 תוצאות תיקו (2 בבלומפילד)- הפרש השערים הכללי 95-184 לזכות חיפה. אחרי שהגיעו מבלומפילד לשמינית גמר גביע אירופה, אחרי שלב הבתים ושלב ביניים, מה שבעלת הבית הפועל תל אביב לא הצליחה לעשות, אחרי שאוהדי חיפה מילאו את יציעי בלומפילד עד אפס מקום במשחקי גביע אירופה, אחרי שניצחו השנה את שלוש הקבוצות להן בלומפילד הוא בית- הגיע המבחן האמיתי.
ועוד משהו: חיפה לא תסמוך על העייפות ששחקני בני יהודה צברה ממשחק הגמר וגם לא על האפשרות ששבירה מנטלית עקב ההפסד תקל עליה. המארחים לא מגיעים כתפאורה, מדינה שלמה תביט עליה כמו גם על מכבי חיפה. האחרונה תהיה יותר תחת זכוכית מגדלת ולה זה אינו חדש.
