מכירים את זה ? "רק עוד רגע אמא, אני כבר בא". והרגע הזה נמשך ונמשך כנצח נצחים, בעיקר מהצד של האם חסרת הסבלנות. אבל היום, בגמר גביע המדינה לקבוצות טרום ב', נוכחו ילדי מכבי "חיים" חיפה שהמונח "רגע" יכול להיראות כנצח וגם אכזרי. דווקא אחרי עונה בה לא הפסידו כלל, לא בליגה וכמובן לא בגביע, הגיע רגע האמת של החבר'ה אותם מאמן יורם בסר (מנהל: מנשה זלמן) ונחלו את הפסדם הראשון, למרות שאת המשחק לא הפסידו- רק את הגביע. משוואה אכזרית.
מול "חיים" התייצבה קבוצה מצוינת בדמות הפועל ראשון לציון, מקום שני במחוז דן, הנאבקת שם על הבכורה (חיפה סיימה את הליגה במקום הראשון) ולשתי הקבוצות התקפות מוחצות. חיפה הבקיעה 263 שערים, יריבתה "רק" 231. אלא שכאשר נפגשות שתי קבוצות מעולות, מפלס השערים צונח פלאים, כך שבמגרש ברמת גן התפתח משחק דו-צדדי בו חיפה עלתה ליתרון ראשון משער של תומר חזו במחצית הראשונה. בהמשך, שחקני ראשון לציון צרו על שער "חיים", בעטו לקורות ממצבים נייחים וגם לחיפה היו מצבים שלא מומשו עקב החטאות גורליות. שתי דקות לסיום שחקני עיר היין הצליחו לאזן את התוצאה ובהארכה כבר לא היה לשחקנים בני העשר כוח ל"משוך" אלא רק לעבר הנקודה הלבנה.
וכאן שחקני "חיים" הכינו הפתעה מרה, למרות שלכאורה אמורים היו לשאוב ניסיון וביטחון משלב חצי הגמר בו ניצבו בעמדה טובה וניצחו את בית"ר טוברוק בפנדלים. הפעם ההתרגשות הכבידה יותר, חיפה החטיאה ארבעה פנדלים, ראשל"צ כבשה שניים ולא נזקקה לפנדל החמישי כדי לעלוז עם הגביע. מאמן חיפה, יורם בסר, לו זו הופעה שלישית רצופה במשחקי גמר (זכה בגביע אחד) התאכזב כצפוי אך מיהר לאושש את חניכיו המאוכזבים שבשנה הראשונה לפעילותם ככדורגלנים בליגה יכלולזכות ב"דאבל".
