הביטו בתמונת השער. לכאורה, מפגש סתמי בין אברהם אבוקרט, מאמן קבוצת נערים א' של מכבי חיפה שחגגה השבוע זכייה באליפות, לבין המגן פיטר מסיללה שנקלע לא במקרה למשחק הנערים ותפס סמול-טוק עם המאמן המאושר. תשכחו מהסתמיות. הרבה יותר טמון במפגש הזה. עבר ועתיד. אבוקרט, אחד מסמליה המובהקים של מכבי חיפה (ארבע אליפויות כשחקן וחמישית כמאמן תחת מנג'ר בעונת 93/94) יכול לספר למגן השמאלי הזר הטוב ביותר שדרך אי פעם על אדמת הקודש, על המאבקים המרים שניהלו קבוצתו ובית"ר ירושלים באמצע שנות השמונים על הכתר.
למעשה, מלבד שתי ההתמודדויות בשנים 1983-1985 שבהן התנגשו "ראש בראש", תמיד חיפה וירושלים זכו בתארים בשנים בהן אחת מהשתיים לא הייתה מעורבת. מלבד כמובן במשחקי גמר הגביע שבו ירושלים ניצחה את חיפה שלוש פעמים ול"ירוקים" לא הייתה תשובה הולמת. שלושה "דאבלים" הצליחה הירושלמית למנוע מחיפה. מה כבר יכול אבוקרט לספר/להזהיר את מסיללה ? יכול לספר לו שבאותן שנתיים מסעירות, חיפה זכתה בתואר ממש עם שריקת הסיום. יכול לספר לו שהמאבקים תמיד היו צמודים ומעניינים ויכול לספר לו שכאשר המגן הדרום-אפריקני עדיין לא היה בתכנון במשפחתו, אבוקרט כבש שער מכריע ב"משחק העונה". נחזור אליו בהמשך. המיוחד במכבי חיפה בשבוע הנוכחי, השקט סביב הקבוצה כאשר למאמן אלישע לוי ולחניכיו חלק גדול ביצירתו. מאז הניצחון על מכבי תל אביב בבלומפילד בשני האחרון, כל "קרבות הרחוב" מתנהלים רחוק מכאן, 100 ק"מ מעיר האליפויות.
אפילו "מאשימים" את חיפה בכך שלא הביסה את מכבי תל אביב בתוצאה כפולה ומשולשת שודאי היו מסייעים לה להתייצב בעמדה טובה יותר ל-180 הדקות האחרונות. לא בוכים על חלב שנשפך. בימים אחרים, הרחוב החיפני היה הופך למרקחה במצבים דומים. כתבים היו מחפשים אוהדים בשווקים, בבתי קפה והיכן לא. העיקר להוציא מהם קורטוב של דאגה, לחץ ומתח לקראת הבאות. אולי עוד יעשו זאת, סביר להניח שבשבוע הבא לקראת מחזור הנעילה, אבל הפעם השחקנים דוממו מנועים ושומרים על פאסון. חיפה 2010 היא כמו חיפה 2009- רגועה, שקטה ונכונה אליי "מלחמה". ובשעה שזאת תתחולל ביפו, חיפה חייבת לשים לב לבית"ר ירושלים שנדמה לרבים ובטעות יסודית, שסיימה את העונה. טעות אופטית. קבוצה שניצחה את חיפה בקריית אליעזר 10 פעמים מתוך 40 משחקים (25 אחוזים) ראויה להמון תשומת לב. בפרט שאחדים משחקניה טעמו את טעמן של אליפויות.
השבוע דיברו המון על "חוסר המאמץ" של מכבי תל אביב מול מכבי חיפה. כצפוי, התעלמו מהיכולת המצוינת של מכבי חיפה שביטלה כל התנגדות מצד הצהובים. בחיפה כבר התרגלו לשמוע שניצחונות "קלים" הם תוצאה של חולשת היריב ולא עליונות חיפנית. איך אמר הליצן התורן של רשות השידור, עמית הורסקי ששידר את המשחק מבלומפילד: "אני מקווה ששחקני בית"ר רואים את המשחק ויתאמצו יותר". ככה מתנהג אוהד הפועל תל אביב. לעמנואל רוזן, בן כספית, מאיר איינשטיין ואחרים מותר ולו אסור ? החמור הוא שהרמזים האלה הפכו לאג'נדה ומישהו ב"בית האדום" וכתבי החצר שלו (בתקווה שיש בו מספיק חדרים לאכלס את כולם...) שכח שהפועל תל אביב היא למעשה הקבוצה שהעניקה למכבי חיפה את הניצחון הקל ביותר בתולדותיה, אולי אפילו הכריעה את גורל אליפות 88/89. ביוזמתה ומתוך שיקול דעת מעמיק. בפברואר 89' חיפה נאבקה במכבי נתניה והפועל פתח תקווה ובמחזור ה-24, סמוך לסיום העונה, ה"אדומים" בחרו לא להופיע למשחק בקריית אליעזר עקב סכסוך כספי וחיפה ניזוקה פעמיים. גם הפסידה הכנסות ושקלים רבים וגם לא יכלה לשפר את הפרש השערים על גבם של משה סיני וחבריו. נפסק רק ניצחון טכני 0:2 שעזר לחיפה ויריבותיה לצמרת לא נזעקו כפי שנעשה השבוע- הן ידעו שעל המגרש חיפה הייתה מנצחת מינימום 0:5.
כאמור, חיפה כרגע מחוץ למעגל ההיסטריה, ואם ישאלו את מנהל הקבוצה, אדורם קייסי, מה מנע ממכבי חיפה לזכות באליפות 2003 אותה הפסידו בגלל הפרש שערים למכבי תל אביב, ישלוף מיד ויאמר: בית"ר ירושלים. נכון יותר, מכבי חיפה. זה היה מסוג המשחקים שכולם לפניו דיברו כמה ירושלים תחטוף. הקבוצה השתרכה אז (מחזור 18) בתחתית הטבלה וסיכוייה להפתיע את חיפה, אלופת השנתיים הקודמות היו מועטים, שואפים לאפס. לחיפה היו את כל ה"קאליברים" של הכדורגל הישראלי ובכלל זה את אריק בנאדו ועידן טל המופיעים כיום מעברו השני של המתרס. והמשחק התפתח לפי הציפיות. חיפה הייתה דומיננטית, החזיקה בכדור ב-80 אחוז מהזמן, לא הצליחה לפצח את המערך המבוצר של הירושלמים בשערם ניצב המנכ"ל בהווה, איציק קורנפיין, ורגע האמת הגיע כאשר אלון חרזי החיפני מסר כדור פשוט ותמים ממרחק 20 מ' לעבר שוערו, דודו אוואט ומעשה שטן, כדור שכל תינוק בפגייה היה בולם בישיבה, חמק תחת נעלו המושטת וחדר פנימה- השער העצמי הכי מוזר בתולדות מכבי חיפה. נגמר 0:1 והדליק מחדש את מדורת הצמרת.
פעם נוספת שבית"ר ניצחה את חיפה כשזו זכתה לבסוף בתואר, בעונת 2004/05 אבל אז חיפה לא ניזוקה מההפסד הביתי (2:1) שכן היה לה יתרון נקודות מרשים ביותר. חזרה לאבוקרט ומסיללה ול"שיחות ירושלים". בעונת 83/84 אותה תמיד יזכרו כמיוחדת במינה בגלל שירושלים הפסידה-חיפה הרוויחה פער בן 13 נקודות. נגזר על חיפה לארח את הירושלמים הרחק מביתה- בנתניה וללא קהל. מישהו מעלה בדעתו החלטה לא שפויה שכזו גם היום ? בשעה 10.30 בבוקר ולעיני אלפים שצבאו על גגות הבתים מקרוב, חיפה ניצחה 1:2 משערים של משה סלקטר וזאהי ארמלי (לבית"ר אלי אוחנה בסיום) והקטינה את הפער לשתי נקודות. הפועל ת"א דאגה שבוע לאחר מכן לחולל עבורה את המהפך. הנה, לא תמיד הם מייללים..
כעבור שנה, וכאן לאבוקרט זכויות רבות, משחק ענק ולו בזכות ההקרבה של ה...אוהדים. מזג האויר היה נוראי, גשום ורוחות ערות מנשבות, 25000 צופים ניצבו רטובים עד לשד עצמותיהם כשבע שעות (!) באצטדיון קריית חיים ולשופט משה אשכנזי לא נעים היה לפסול את המגרש שהפך לעיסת בוץ בלתי ראויה למשחק. מדי שעה הצופים עודכנו בחדשות "קול ישראל" מה החליט השופט וכשנפתח המשחק, לאור זרקורים באמצע היום (בגלל העננות הכבדה) ברוך ממן כבש ראשון ואבוקרט שם את חותמו בשער השני שהרחיק את חיפה מירושלים. בעונת 88/89 (האליפות השלישית), חיפה הסתפקה בתיקו 0:0 מול ירושלים, בעונת ה"דאבל" בית"ר שיחקה בליגה השנייה ובעונת 93/94 השאירה לחיפה את מלוא תשע הנקודות. במחזור הפתיחה בטדי 2:3 לחיפה ובשני המשחקים בקריית אליעזר 1:5 (שלושער לאלון מזרחי) ו- 0:4 (עוד צמד ל'אוירון' ששיאו הושווה השבוע על ידי שלומי ארבייטמן).
בעונת 2000/01 הגיעה בית"ר לחיפה עם מאמן הגנתי מוכר, אלי גוטמן ששניים משחקניו הורחקו. אלון מזרחי עקב מחיאות כף לשופט ו...יוסי אבוקסיס, עוזרו בהווה. הצליח לסחוט תיקו 0:0 אך בפעם השנייה שהצפינה, ירושלים הובסה 3:0. עונה לאחר מכן, פגישה אחת מול כיפת הזהב וחיפה ניצחה 1:2 ובעונות האליפות הבאות , למעט התקלה בעידן רוני לוי (2:1), 0:4 (03/04), 1:1(04/05), 0:3(05/06), שתי תוצאות תיקו אצל אלישע, עדיין בתקופה ש'תקעו' לו שאינו מצליח מול ה"גדולות" (1:1,0:0) והשנה 1:2. חיפה תגיע גם הפעם פייבוריטית עם מספר מטרות מוצהרות: ניצחון שיאפשר לה להתייצב למחזור האחרון עם סיכוי מעשי לאליפות, מאמץ לנצח בפעם ה-28 העונה ובכך להשוות את שיא הניצחונות בעונה אחת בתולדות הכדורגל הישראלי (השייך לה מעונת 93/94 אך שם הושג ב-39 משחקים) ולהשאיר את הרקורד האישי של אלישע לוי נקי מול ירושלים בליגה. אם שלומי ארבייטמן, שכבש בשתי הקבוצות, ירצה להשוות את שיאו של נסים אלמליח (30) או לנפצו, מי אנחנו שנמנע זאת ממנו ? מאמן חיפה הפסיד לפני שבועיים לראשונה מול הפועל תל אביב בליגה, ניצח לראשונה את מכבי תל אביב במשחק חוץ וכעת, ברגע האמת יעמיד את ההרכב הטוב ביותר העומד לרשותו כדי לסיים את משחקי הבית ברגל ימין.
ואף מילה על הפרש שערים כי מדובר במלכודת דבש. למכבי חיפה ניסיון מר ברדיפה אחרי הפרש שערים ולא תהיה זו העזה לקבוע שאין סיכוי שתכבוש 15 שערים בשלושה משחקים כפי שעשתה ב-2003 וגם אז לא עזר לה. לכן, חשוב להתרכז בראש וראשונה בניצחון על ירושלים, להפעיל לחץ כבד כמו שנעשה בבלומפילד לפני ארבעה ימים ולזרום. שם המשחק הוא לזרום ולנסות להפוך כל דקה משני המשחקים הנותרים לחוויה מתקנת. כדי שבסוף העונה חיפה תוכל להוכיח שצדק צריך גם להיראות ובאליפות זוכה הקבוצה שצברה את מספר הנקודות הגבוה ביותר. כרגע התמונה מעוותת. בסך הכל המאזן הכללי בין חיפה לירושלים מראה על איזון מסוים. 90 מפגשים מאז קום המדינה (שניים מהם בליגת המשנה), 34 ניצחונות לחיפה (16 מהם בקריית אליעזר), 30 הפסדים (10 מהם בבית) ו-26 תוצאות תיקו (14 בחיפה). הפרש השערים בהיר יותר: 108-140 לזכות ה"ירוקים".
