השוק בעכו העתיקה. היום (שבת) בצהריים. בדוכן אחד, עמוק בסמטאות השוק מונחים בגדי ים/תחתונים באדום, צהוב וכחול. על האדומים כתוב "אדום עולה", על הצהובים "חי למענך" והכחולים 'סתם' של נבחרת ישראל. ירוק- נאדה. "למה אין לך גם של מכבי חיפה?" אני שואל את הבאסטיונר והוא עונה מבלי לחשוב פעמיים: "כל המדינה ירוקה, כולם כבר במקומות אחרים. בוא תראה את הילד שלי, בוא, בוא, מחכה כבר ליום שני עם הירוק והוא קנה בחנות שלהם, לא רוצה מאבא". אין בכלל ספק שקיימת דיסאינפורמציה קיצונית בין הנעשה באמת בשטח לבין המציאות. עד כדי כך שעיתונאים ותיקים (דוגמת אביעד פוהרליס ממעריב) מודים בפה מלא: "אני אוהד הפועל תל אביב". וידוי מעניין אך לזכותו ייאמר שהוא אובייקטיבי בצורה המכסימלית. באתרי האינטרנט, אללה יוסתור. כל מקלדן יורה ללא בושה בכוון הצפון. כאילו שאין כאן איום מצד החיזבאללה.
אך כמובן, הכל סביב המשחק הופך לגל שטויות בלתי נשלט.עדיף להתרכז בשפויים ומביני הכדורגל שדואגים גם לענף עליו הם יושבים. מה תגידו על הקטע הבא: "יש אוירה נפלאה באימונים, הכל פה תחרותי וזה תענוג לראות את השחקנים שלי בטירוף. אני מאמין בהם וסומך שהם יכולים לקחת את האליפות פעם נוספת". לא אלישע לוי אמר אותם, סר אלכס פרגוסון ממנצ'סטר יונייטד בכבודו ובעצמו ערב המשחק החשוב מול טוטנהאם (1:3). אם אלישע היה משמיע דברים דומים, והוא משמיע אותם לשחקנים שיודעים בדיוק שהוא צודק, מאמן חיפה היה הופך בבת אחת למוטיבטור, למפעיל לחץ פסיכולוגי וכל אותן קלישאות המתאימות לקלדנים במזרח התיכון. נ.צ. מדוייקת: בין הפריפריה בתל אביב לחיפה. שחקני חיפה רגועים, עד כמה שניתן להיות רגועים ערב משחק עונה. מישהו מהאוהדים היה או יהיה רגוע ערב בחינה חשובה בבית הספר או באוניברסיטה ? או לפני טסט ? כולם שוברים שגרה, בחיפה הרבה פחות כי יתרון שלוש הנקודות אולי נראה לא מספיק אך הוא משמעותי מאד.
ביום שני ייערך גם משחק שלראשונה יכתיר קבוצה שגם השתתפה במפעל אירופי וגם לא נשברה במהלך מירוץ האליפות. למכבי חיפה ולהפועל תל אביב 12 הופעות באירופה (יחי ההבדל ברמה בין ליגת האלופות לליגה האירופית) ובפעמים הקודמות ששבו לליגה ממפעלים אלה (הפועל מעולם לא הגיעה לבית האלופות !), לקראת סיום הליגה מעדו והגיעו עם הלשון בחוץ לקו הסיום. לחיפה זה קרה בעונת 2002/03 כשאיבדה את התואר למכבי תל אביב בהפרש שערים ואחרי ההופעה הנפלאה בגביע אופ"א בעונת 2006/07 כשסיימה תריסר משחקים בשמינית הגמר (שלב ששום קבוצה ישראלית טרם הגיעה אליו אחרי שלב הבתים) וכשלה בליגה שלאחריה (מקום 5). להפועל יכולות להיות פחות תלונות כי גם בעונת 2000/01 נחשבה לקבוצה טובה פחות ממכבי חיפה וההופעה באירופה הוותה רק תירוץ לאובדן הכתר האחרון שלה. והשנה? גם השנה היא פחות טובה ולא בכדי מכבי חיפה מוליכה את הטבלה לאורך 29 מחזורים רצופים.
כשם שהבאסטיונר בשוק העכואי סבור (ובצדק) שרוב המדינה מבינה ויודעת שחיפה טובה מהפועל תל אביב, לאחרונים יש מספיק סיבות כדי לנסות ולנער את דעת הקהל בכיוון שלהם. מצידם, וניתן להבחין בכך בקלות לפי ראיונות הניתנים אמנם במשורה, אך ברגע שגיל ורמוט וחבריו מוכנים לוותר על הגביע למען האליפות ("תנו לי אליפות ואני מוותר על אירופה"), ברור שהם מוכנים לזכות באליפות עם כוכבית (*) שמשמעותה: כל האמצעים מקדשים את המטרה. מצידם, שהשופט ישרוק לשני פנדלים כמו למנצ'סטר מול טוטנהאם (והם רגילים לנצח בפנדלים), ששחקני חיפה יחטפו כאב בטן (כמו שחקני מנצ'סטר, אברה שהוחלף ונאני לקראת הסיום), שהמשחק "יתפוצץ" כאשר הם מוליכים ועוד מצבים שיגרמו להם לטפס במעלה הטבלה רק גרם אחד. העיקר שמאמנם אלי גוטמן לא ישאל אותם בעונה הבאה: למי יש כאן אליפות? ואם ואליד באדיר לא יהיה שם,זאת לא שאלת מיליון הדולרים.
וממול, מכבי חיפה נטולת פוזות ומאמן שאינו רודה בחניכיו. הוא לא עשה זאת אשתקד, כשהיה קרוב לשינוי דרמטי בקריירה הספורטיבית שלו, אז היום יחרוג ממנהגו ? אחרי עונה מתישה, ולא קל להיות במקום הראשון כמעט עונה שלמה כשכל היריבות רואות בך יריב שניתן לגנוב כותרות על גבו, עם סגל השחקנים הכי פצוע בליגה שלנו, עם הרחקות "מוזרות" (אייל משומר מול רמת גן, רפאלוב נגד בני יהודה וטאקסיירה במשחק הגביע ברמת גן), מול תעמולה שלא הייתה מביישת משטרים רודניים, מצליח אלישע לוי לנווט את הספינה בים הסוער. חיפה לא יצאה מכליה כשהוליכה בהפרש 6 נקודות (אחרי קיזוז) ולא תמצאו אותה זחוחה משלוש נקודות ההפרש כיום. מדובר במשחק אחד מול הסגנית שחותרת תחתיה ומבקשת לרשת את מקומה. חזון לגיטימי שחיפה תנסה לסכל כדי שה"עם" (כולל הבאסטיונר מעכו) ימשיך להזדהות עם הטובה ביותר. לא בעזרת פטפוטים ומצגי שווא- על המגרש ולעיני הקהל הביתי. במה טובה יותר לא נמצאה ל"ירוקים" ואם ה"אדומים" לא יתרגזו למקרא האמת הצרופה, גם במגרשם הביתי (בלומפילד) חיפה הגיעה לפני ארבע שנים רחוק יותר בגביע אופ"א מאשר בעלת הבית היפואית. ומי שהיה צריך הוכחה טובה לכל "פיפס" המשנה את הלכי הרוח בין שני המחנות, קיבל אותו בשישי בצהריים. הבלם דקל קינן נחבל בשלהי האימון ומיד נשלחה הודעה לכל רחבי תבל: "קינן בספק ליום שני" או "מכה קשה לחיפה" ועוד כל מיני סופרלטיבים שנועדו להרים את המוראל דרומית לחדרה. ועד לאימון הבוקר היה גבוה...
