בירם כיאל, קשרה הבינלאומי של מכבי חיפה ואחד הצירים המרכזיים בהרכבה היה מוכן לשלם המון כדי לסיים את העונה על כר הדשא. אבל החיים חזקים מרצונות ואחרי 48 משחקים בכל המסגרות האפשריות (ליגה, גביע אירופה, נבחרת, גביע המדינה וגביע הטוטו) ייאלץ הכדורגלן הצעיר (21) להביט בחבריו ממשיכים להיאבק על תואר האליפות כשהוא יושב ביציע. הבוקר (שלישי) הגיע למתחם האימונים בכפר גלים והודיע למאמנו אלישע לוי: "איני יכול יותר לסחוב, אני חייב לעבור את הניתוח ובמהירות האפשרית". ללא ספק, החלטה קשה אך בלתי נמנעת. - בירם, כל כך מהר ויתרת על הפללי-אוף ? כל השנה חיכית להגיע לזה. " לקח לי מספיק זמן ולא רציתי לוותר על המשחקים שנותרו ולהשאיר את החברים. חשבתי וחשבתי ובכל פעם שניסיתי לשכנע את עצמי שאני מסוגל לסיים את העונה, הגיעו האימונים והמשחקים ולצערי הזכירו לי שאיני מסוגל לעזור במצבי. "אני סוחב את הבקע במפשעה כבר שישה שבועות. עליתי עם זריקות ורואה שהמצב אינו משתפר אלא נהיה גרוע יותר. עברתי בדיקה ויחד עם הצוות הרפואי הגענו למסקנה שאני חייב לעבור את הניתוח בהקדם כדי שגם הפציעה תעבור וגם אפסיק לסבול. הכאב באמת בלתי נסבל".
- מתי היה ברור לך שרק נס יאפשר לך לסיים את העונה ? " לא חשבתי שלא אסיים את העונה הנפלאה הזאת. עשינו עונה ענקית בכל קנה מידה. שיחקנו בליגת האלופות ורצינו להגיע למצב הנוכחי וב"מאני-טיים" ללחוץ על הדוושה. הייתי מוכן מבחינה פיזית להתמודד גם עם הלחץ והמתח אבל לצערי, עקב השתתפותי בעשרות משחקים בכל המסגרות, הגעתי למצב הנוכחי. כואב לי, אבל זה חלק מהמשחק. " בשבועות האחרונים התלוננתי בפני הצוות הרפואי ואמרתי להם שאני לא אותו בירם. הרגשתי שאיני מסוגל לתרום מעצמי את המכסימום. אני מוגבל בתנועה ובריצה, כל פעילות גורמת לי לכאבים עזים והקבוצה זקוקה לשחקנים בריאים ומהירים. במצבי הנוכחי, אין לי את הדברים האלה. למה לפגוע בקבוצה ? ישנם מספיק שחקנים מצוינים שיכולים לשחק".
- עכשיו אתה הולך לאכול את הלב מהיציע... " המטרה שלי כרגע היא להיות בריא ושלם ולחזור לקבוצה כדי לתת מעצמי מאה אחוזים וגם ליהנות מהמשחק. כעת אני גם לא מסוגל לתרום יותר מאשר 50-70 אחוזים מיכולתי, גם כואב וגם איני נהנה. לשבת על הספסל או לשחק בחצי הילוך, לא מתאים לי ועלול לפגוע בקבוצה ואת המצב הזה איני יכול להרשות לעצמי. " אחזיק לחבריי ולכל מי שקשור לקבוצה אצבעות בין אם אהיה בבית או במגרש (יעבור את הניתוח בארץ- י"ה). רק מי שקשור לקבוצה יכול לדעת ולהבין כמה מאמץ כולם השקיעו כדי להגיע לרגעים האלה, רגעי האמת" - כשהסתכלת לאלישע לוי בעיניים מה ראית ? " לאורך כל התקופה עליתי לשחק עם זריקות והוא ראה עד כמה אני סובל ומקריב. הוא עמד מאחורי כל החלטה, העריך כשעליתי לשחק עם כאבים וידע שסחבתי שבוע אחרי שבוע. דיברנו בטלפון על מצבי ובשיחה היום, כאשר הבין שמבחינה פיזית אין לי מה לתרום כשאיני במלוא כושרי, הדגיש שהבריאות קודמת וחשובה". - בירם, גורמים לא מעטים מנסים להפעיל עליכם לחץ חיצוני בכדי למוטט את מצב הרוח שלכם. ברור שהם אוהדי קבוצה אחרת ומנצלים את הבמה לתקוף אתכם, את המאמן, את שחר. יצליחו ?
" הם מבזבזים זמנם לשווא. מי שמדבר על לחץ במועדון, לא מבין שבמועדון גדול כמכבי חיפה תמיד יש לחץ. השחקנים הותיקים יותר למדו לחיות עם זה, החדשים הספיקו להתרגל. אנו יודעים להתמודד עם לחץ ואצלנו הוא חיובי. אותנו מעניין מה כותבים עלינו אנשים שלא איכפת להם מאיתנו ? " יש לנו מאות אלפי אוהדים שהולכים אחרינו באש ובמים, מחזיקים לנו אצבעות ורק הם מעניינים אותנו. מי שמקנא בנו ורוצה להזיק לנו- שיהיה בריא, הגיע לכתובת הלא נכונה. אישית, תמיד הסתכלתי על הלחץ כחיובי, החל מהקבוצות הצעירות במחלקת הנוער. זה דירבן אותי והוכחתי במשחקי ה"מאני-טיים" שהלחץ הרע אינו משפיע. כך גם עכשיו עם החברים שלי. כולם דרוכים ומוכנים" - עכשיו יקומו כל האנשים הרעים ויגידו: הנה, בירם מנצל את המצב בגלל שלא יושבים איתו על חוזה, רוצה לשחק בחו"ל וכו' " בגוף השאלה נמצאת התשובה: אנשים רעים. אני, שגדלתי במכבי חיפה שהפכה אותי לשחקן והגעתי לנבחרת, אברח מהתקופה הנפלאה הזאת ? אבל כשאני לא מסוגל להתאמן ולשחק, מעדיף לנוח וסומך על חבריי שיעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר. אותם אנשים רעים כבר הביאו נקודות למכבי חיפה או כבשו שערים למענה ? חבל להרחיב עליהם את הדיבור". -
