לאן נעלמה מכבי חיפה ? האם התחפשה? האם ירדה למחתרת בעקבות הפסדה בנתניה? האם כדאי להזעיק את שרלוק הולמס כדי שיגיש עזרה באיתור ה"נעדרת" ? אל דאגה, היא מתנהגת בהתאם. כמו שצ'לסי ומנצ'סטר יונייטד התנהגו אחרי ההפסד לאברטון. לא הלך מול נתניה? אין זמן לבכות על חלב שנשפך. הולכים הלאה. אפילו מכלי התקשורת נעלמה. רצוי להביט דווקא על עיתון "הארץ", שאינו מחסידיו של מועדון האלופה. במהלך כל השבוע, למעט סקירת ההפסד בנתניה, אפילו לא מילה אחת על המוליכה. לטוב ולרע. אפס מילים. בידיעות טפטוף קל, במעריב ככה-ככה ובאתרי האינטרנט ? גיבוב של ספקולציות שאין להן אחיזה במציאות. מאחר והכתבים שם מחויבים להביא ידיעה אחת לפחות ביום, הם מביאים וגם משלמים להם. נכון או לא נכון (לא נכון), שחקני מכבי חיפה מזמן כבר צוחקים. פורים שפיל בה"א הידיעה.
הביקורים של שחקני חיפה בבתי חולים ובמוסדות חינוך כדי לחגוג עם ילדים חולים ומוגבלים את חג הפורים, רק מעצימים את הלך הרוח בקרב השחקנים והצוות המקצועי. הפסד פה ושם, פעם בחודשיים וחצי, אינו תחליף לקלקול מצב רוח קהילתי. גם אחרון הילדים מבין את מה שאלישע לוי הסביר מיד אחרי ההפסד בנתניה: "אנחנו לפעמים אנושיים" והוא התכוון בדבריו שגם אם חיפה אמורה הייתה לפרק את נתניה והחטיאה, עדיין אינה רובוט ועדיין הדברים תלויים בה. לא כבשה- ספגה והפסידה. בנתניה כמו בבורדו או מול יובנטוס. אצל חיפה לא רצים ומייללים. אפילו הפנדל שמנשה משיח לא ראה ולא שרק, לא הצליח להוציא מה"ירוקים" האשמות. תארו לכם מצב שחיפה הייתה מקבלת השנה 8 פנדלים (כמו הפועל ת"א) וה"אדומים" רק שניים כמו חיפה. היה מתחולל כאן פסטיבל חבל על הזמן.
המשחק ביום ראשון מול אשדוד, המבקשת להבטיח לעצמה מקום בפליי-אוף העליון ואז תפגוש פעם שלישית את חיפה, טעון בשערים. אם בחיפה ברור שכל תיקו מספק לה חצי נקודה בלבד בשיטת הקיזוז (היום היא עם 31), לאשדוד עלולה תוצאה כזו להחמיא, אך כאשר בעורפה נושפות מכבי נתניה, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע (גם סכנין ?), מן הסתם תרצה לנסות ולנצח כנגד כל הסיכויים. בכך אינה שונה משאר הקבוצות המחפשות להפתיע את המוליכים. בפרט יוסי מזרחי שמעולם לא ניצח עם אשדוד בקריית אליעזר. מן האמור ניתן להבין שאשדוד ניצחה כאן מספר פעמים ומזרחי לא- טעות לחשוב כך. כי רק פעם אחת, וגם אם נשייך את הניצחון הבודד לאשדוד הנוכחית, כלאיים של מכבי עירוני אשדוד והפועל אשדוד (שמעולם לא ניצחה את חיפה בליגה השנייה), זה קרה מזמן ואלישע לוי בטוח זוכר את עונת 1994/95 שבזכות חיפה הפך ל"כוכב טלויזיה", כוכב סרט מלחמתי מרתק והכל בזכות...מכבי חיפה שהשאירה אותו בליגת העל.
לפני 16 שנים, ואין קבוצה ותיקה שלא ניצחה בקריית אליעזר מאז, הגיעה קבוצה מפוחדת מעיר הנמל ה'תאומה' שראתה מולה "ענק חיפני". עם חוליית קישור, אללה יוסתור. קנדאורוב, ברקוביץ, רביבו ורוני לוי. חיפה אמורה הייתה לזכות באליפות בהליכה, כך לפחות טען בדיעבד אברהם גרנט שאימן במקביל את מכבי תל אביב ששיתפה שחקני בית רבים, והיו לה סיבות מצוינות לחשוב כך. אשדוד הגיעה כשלחיפה רצף של 45 משחקי ליגה ללא הפסד ו-27 משחקי בית בהם צברה נקודות רבות. השאלה שניסרה באויר: כמה אשדוד תחטוף ? חטפה שניים "בלבד" אבל החזירה שלושה שערים מדהימים ולמרות משחקה המצוין של חיפה, קבוצת התחתית גרפה את שלוש הנקודות היחידות בהיסטוריה שלה בחיפה. ריסקה את כל התחזיות המוקדמות. היכן ה"נביאים" של אז ? ממשיכים ללהטט במקלדתם ולשונם גם כיום. רק שבתקופה זו נעלמו התחזיות המוקדמות. התבגרו כמו כולם.
ההפסד החיפני (3:2), על אף שהיה בשליש המשחקים הראשון של העונה, נגרר לאורך כל העונה (אחר כך באו גם צמד הפסדים לבית"ר תל אביב) ומי שסבלה מכך היא הפועל בית שאן אותה אימן אלישע לוי. אשדוד וקבוצתו נלחמו ראש בראש כנגד הירידה, ממש עד למחזור האחרון. וחיפה כמו חיפה של אז, "התמחתה" בחלוקת נקודות לקבוצות תחתית וגם יתרון 0:2 לא הספיק לה. אלישע דירבן, הקהל הבית-שאני היה באטרף ותוצאת ה- 2:3 חזרה. הייתם מאמינים? הקבוצה הכי טובה בליגה מפסידה בעונה אחת במגרשה לאשדוד שירדה לבסוף, לבית שאן שניצלה ולבית"ר תל אביב, עוד קבוצת תחתית- לכולן בתוצאה זהה. לא פטה מורגנה.
לזכותה של אשדוד, ליתר דיוק לזכות מאמנה הנוכחי, גם בעונת 2004/05 לא היה עם ה"ראש בעננים". מכבי חיפה ואשדוד (!) נאבקו על הבכורה, בשלבי הליגה המוקדמים, רבים כבר היו משוכנעים שהנה קמה לחיפה אופוזיציה ראויה ואז הגיע המשחק בקריית אליעזר. משחק ? קונצרט. עד למחצית חיפה הוליכה 0:5 ולאחריה הוסיפה שער. קולאוטי(2), ואליד באדיר(2), קטן ובוקולי כבשו ומזרחי שכל הזמן התריע בשער ש"אין לאשדוד מה לחפש מול חיפה" ולא הקשיבו לו, כאב רק את התוצאה הגבוהה. גם הוא ידע שקשה לנצח בקריית אליעזר. סביר להניח שמחשבות כאלה עולות במוחו גם כעת, אך לחיפה אין זמן לנחש מה חושב המאמן הנגדי. איך אמר ביום ראשון ראובן עטר, מאמן נתניה: "הכל עניין של טאקטיקה. ככה אני משחק מול הגדולות". אחרי ניצחון מפתיע מותר לומר הכל. אם ארבייטמן ודבאלישווילי שלא כבשו שלושה-ארבעה שערים שמעו, מן הסתם ינסו לתקן...
בחיפה מספר פצועים, בעיקר בקישור האחורי (קולמה ועותמן) אך לאלישע לוי מספיק פתרונות להרכב שיחזיר את חיפה למסלול הניצחונות. מי ששומע "מסלול ניצחונות" עלול לחשוב שמדובר ב...הפועל חיפה שלא ניצחה חודשיים. זה ההרגל הטוב שחיפה הרגילה את כולנו- להתאושש ומהר מכל מכשול שלא עברה. ואין כמו ניצחון לריפוי. כאמור, מזה 16 שנים אשדוד מחפשת לשחזר את ההפתעה.יותר מכך. מאז אותו משחק ביקרה כאן 14 פעמים (4 תוצאות תיקו 0:0) וכבשה בסך הכל 4 שערים מול 30 שספגה. את כל חמשת המשחקים האחרונים הפסידה, התיקו האחרון הושג ב-2004 (ללא שערים) ומי שפט ? מ.מ. שתי הקבוצות נפגשו 40 פעמים (במספר זה נכללת גם עירוני אשדוד ששמה הוסב)- חיפה ניצחה ב-22 מהם, 5 הפסידה ו-13 משחקים הסתיימו ללא הכרעה. הפרש השערים 30-72 לזכות חיפה. ודאי שדאגון סטויקיץ' יהיה עסוק יותר מדוידוביץ, זה מה שקרה גם בשבת החולפת עם זוגבו הנתנייתי המצטיין. הכל תלוי בחיפה, וזה לא נשמע משעמם העונה. מצפה לה משחק מעניין מול קבוצה שכבר הצליחה לקזז להפועל תל אביב שתי נקודות בבלומפילד(2:2). והיא תבקש להמשיך ולבסס את מעמדה. לפי המצב בטבלה כרגע, חיפה תארח פעם נוספת את אשדוד (8 במאי). עד אז היא רוצה לנצח ולהבטיח לעצמה את המקום הראשון ופער מספיק גדול.
