פעם, לא לפני הרבה זמן היו אומרים שקבוצת תחתית, במקרה הזה הפועל רעננה, יכולה לנצח את מכבי חיפה פעם אחת בעשרה משחקים שיתקיימו ביניהן. מסתבר שבני השרון קיצרו את התהליך בהרבה. הספיקו להם ארבעה ימים כדי להפנים עם התבוסה וחוסר היכולת כדי לשוב והפעם להסתכל על מוליכת הטבלה מלמעלה. ואל תזלזלו, כי גם חיפה לא זילזלה. אפילו בשורות הירוקים לא יימצא אחד מהשחקנים שיאמר שרעננה ניצחה ב"פוקס". הגיע לה, הייתה טובה בהרבה מהחיפנים המופתעים שאולי חשבו שניתן לנצח בפעם השלישית אותה קבוצה ושכחו כלל מספר אחת: נוכח מבול ההפתעות באליפות אפריקה ובאירופה, לא לעולם חוסן גם בישראל הקטנה.
חניכיו של אלי כהן הצליחו במקום בו נכשלו בורדו, יובנטוס וכל הליגה הישראלית. רק אקטובה ובאיירן מינכן הצליחו לכבוש לרשת החיפנית שלושה שערים, בשעה שהיא הצליחה לשמור על ספיגת "בודדות" ב- 37 המשחקים האחרונים. מעבר לעובדה ששוב לא תימצא קבוצה ישראלית שיש לה סיכוי לזכות ב"טראבל" המאגי, הפעם גם הוכח שגם אם חיפה כובשת שער ראשון או מחזירה לעצמה את היתרון- הניצחון עדיין אינו מובטח. לקח מצוין לחיפנים, למרות ששכר הלימוד עלה כמיליון שקלים, הסכום בו אמורות לזכות מחזיקת גביע הטוטו והפינאליסטית.
מי שקרא ערב המשחק את הרקורד של חיפה בחצאי גמר גביע הטוטו, ודאי אינו מופתע. ואם מוסיפים לכך יכולת חלשה של כל המערך, למעט השוער אמיר אדרי שמנע תבוסה, מקבלים את התשובה לניצחון המפתיע. מפתיע רק את מי שלא צפה בו. פאתטי לדבר כאילו שחקני רעננה הפיקו את הלקחים מההפסד בשבת. איך מודדים את זה ? מתחילים לבכות שטאקסיירה, קטן וגולסה נעדרו ? חיפה מעולם לא בנתה את משחקה על מצבת חסרים, למרות שלא היה "אסון גדול" לו אחד מהשניים, קטן או גולסה יכלו להתגבר על פציעותיהם ולהצטרף לחבורה הירוקה שאבדה נוכח משחקה המתלהב של רעננה.
רק מי שמאמן ומדריך את הקבוצה מבין את גודלה של ה"שמיכה" בה אלישע לוי מנסה לכסות את קבוצתו. אחרי 37 משחקים רשמיים בכל המסגרות, התחייב שיאפשר לעייפים לנוח. נחו אלה שלא שיחקו והרשימה ארוכה וגם אלה ששיחקו. לכל אחד שעלה היום לשחק "מגיע" להיות בהרכב הראשון מדי שבת. ההפסד לא עשה אותם שחקנים פחות טובים ובגללו אל תבנו שיאבדו את ביטחונם העצמי. האלופה לא תשחק בגמר גביע הטוטו כי היא שיחקה לא מפוכסת, לא חכם ואיפשרה לרעננה לשלוט במשחק. מישהו יכול לזכור מתי קבוצה ישראלית שלטה במשחק מול מכבי חיפה ? הסוף גם לקלישאה שלחיפה מספיקות עשר דקות כדי להכריע את היריב. שיטת ה"זבנג וגמרנו" נכשלה מול רעננה כי האחרונה החליטה לנהוג כפי שדוד עשה לגוליית. היכה אותו בנקודה הרגישה, חוליית הקישור.
קולמה פתח והוחלף במחצית, לכיאל הייתה מחצית ככה-ככה ובשנייה נעלם עם חבריו, לרפאלוב היו מספר הברקות, כולל השער הנאה אך לא הצליח לחפות על היעדרם של הקשרים עימם הוא רגיל לשחק. ואם גם הגנת הברזל קורסת ונכנעת פעם אר פעם לשחקנים שאפילו אוהדי רעננה אינם מכירים- הנה ההסבר הפשוט. כמו משחקה של חיפה שלא הניעה את הכדור כהרגלה, הייתה חסרת סבלנות ולאורך כל המשחק לא נראו פרקי זמן בהם לחצה על שערו של שאול סמדג'ה. מפתיע שגם במצב 2:3 כשנותרו 16 דקות לסיום, חיפה לא נראתה בפאניקה של "מוכרחים להשוות". אולי חיפה תצא מעט "נשכרת" מההפסד המפתיע. אפשר ויותר קבוצות יילכו בדרכה של רעננה ויימנעו מסגירת משחקם מול חיפה. כשמשחקים פתוח וחכם, קיימת האפשרות לחטוף חמישייה- רעננה תספר לכם מקרוב שמגננה שווה תבוסה.
הגנת חיפה לא היטיבה לשחק בלשון המעטה. אדרי היה טוב ובמחצית הראשונה מנע כיבוש ארבעה שערים. בשום שער לא היה אשם אך לרוע מזלו, ספג פנדל בדקת הסיום של המחצית הראשונה, אחר כך "טיל" שהסתייע בדקל קינן (גרם גם לפנדל) ומול הפריצה שקדמה לשער השלישי, לא היה לו הרבה מה לעשות. מרכז ההגנה החיפני, עם קינן ומימון לא היה כתמול שלשום. כך גם האגפים הפרוצים. הקישור האחורי שיחק הרחק מהם, הקישור הקדמי התקזז עם צמד החלוצים ארבייטמן ודבאלישווילי שלא הורגשו כלל. את מטען 25 שערי הליגה, השניים שכחו להביא לרמת-גן. רעננה 'ניצחה' את המשחק פסיכולוגית שעה שהופיעה ב...תלבושת לבנה במקום אדומה. אין מה לעשות, חיפה אלרגית לאדום והיא גם מזדרזת לכבוש: בדקה ה-13 מהלך כדורגל נפלא. קולמה מסר עמוק לדבאלישווילי שמסר בעקבו למוחמד גדיר ו...הופ, המאנחוס נשבר בבעיטה מתוך הרחבה- 0:1 לחיפה.
רעננה הביטה והבינה שההרכב החיפני אינו חסין אש. אדרי זינק לרגליו של דוס-סנטוס ומנע כיבוש (25) ואבי כנפו, הטוב במגרש סיכן בבעיטה מחוץ לרחבה. אלקסלסי שלח כדור אדיר ופתאומי שפגע בפניו של אדרי שהציל(33) ורעננה ניצלה את המומנטום (33) כאשר אדרי הציל מנגיחה של דוס סנטוס. התקפות חיפה הגיעו בטפטוף. מסיללה (36) הגביה כדור מצוין לכיאל שבעט מהאוויר ומצא את סמדג'ה דרוך ומנגד, כנפו כמעט והצליח לכבוש מנקודת הקרן- אדרי התעופף והדף לקרן. על סף סיום המחצית נבטו ניצני ההפסד. כנפו הגביה כדור חופשי, דקל קינן לפת בחוזקה את זלמיקאס והשופט שי שטרית הורה על הנקודה הלבנה. איתי טואף עשה טוב לקבוצתו- 1:1.
מי שציפה לחיפה משופרת אחרי ההפסקה- נותר עם הציפיות. אמנם, הצלה גדולה של סמדג'ה מנגיחה של דקל קינן (53) ושער מתוכנן של רפאלוב, אחרי שארבייטמן נגח לעברו, החיפני עבר את רועי לוי ובעט לפינה הרחוקה כדי לקבוע 1:2, לא שברו רת רוח הרעננים. בתוך דקה (61) טואטחה נגח לעברו של דיגמאלישווילי, הקשר הגיאורגי החדש של רעננה, זה בעט בעוצמה כדור שפגי בדקל קינן, הסיט את מעופו וחדר בפינה הקרובה- 2:2. אולי אם פריצתו של גדיר (63) הייתה מסתיימת בשער שלישי, מחסום השבירה היה מתרומם, לא קרה ובתגובה רז כהן הסתנן מבעד להגנה החיפנית ולנגד עיניו הנדהמות של קינן שלח פנימה- 2:3 לרעננה.
עוד שחקן מצטיין- שניר שוקר, הציל שער מהקו (79) אך מבצע הסיום שייך לדודו ביטון ששלח ימינה את רז כהן (87) וזה בעט החוצה מעמדה נוחה. מה רע לנצח את האלופה בדרך לגמר היסטורי. עבור חיפה זאת אכזבה מספר 5349 באצטדיון רמת-גן, ולא חשוב באיזה גביע מדובר. בשבת תחזור לרמת גן, לוינטר מול הפועל רמת גן. לפחות נשמע יותר סימפטי. קחו הכל בע"מ. שוב תלוי במצב רוחה של חיפה המאוכזבת. הרכב חיפה: אמיר אדרי, אייל משומר (ישראל זגורי/76), דקל קינן, שי מימון, פיטר מסיללה (טאלב טואטחה/46), ג'ון קולמה (גוסטבו בוקולי/46), בירם כיאל, ליאור רפאלוב, מוחמד גדיר, שלומי ארבייטמן, ולדימיר דבאלישווילי (עלי עותמן/62). הרכב רעננה: שאול סמדג'ה, רועי לוי, איתי טואף, ריקרדס בניוסיס, חיים פונטורמלי, איתי אלקסלסי, דיוויד דיגמאלישווילי (תמיר פור/67), שניר שוקר (סטיבן כהן/86), אבי כנפו (רז כהן/64), כריסטיאנו דוס סנטוס (גיא קואז/90),ארמנוס זלמיקאס( דודו ביטון/77). שפט שי שטרית לעיני 5000 צופים ברמת גן.
