"אני לא זוכר עונה כזאת" אמר ניר דוידוביץ, שוער מכבי חיפה ואין פלא בדבריו. לא רק הוא לא זוכר, והוא בסך הכל בן 33. אז מה יגידו אלה שלא רוצים שיזכרו ? כבר בשבוע שעבר, אחרי ה"דרבי", מכבי חיפה ניתצה את השיא הלאומי במספר הניצחונות וצבירת הנקודות אחרי 15 משחקים וניתן היה להכין את הכתבה הזאת לפני שבוע אלא שהניצחון על הפועל עכו מדגיש עוד יותר את ההישג המדהים של החיפנים. ושלא יספרו לכם שהליגה חלשה. תמיד היא לא התעלתה, תמיד היו לפחות עשר קבוצות בינוניות מינוס ותמיד היו שתי "חזקות". העיקר שאוהדי מכבי חיפה מרוצים מהתנהלות המועדון, מהניצחונות, מהשליטה בצמרת, משילוב הצעירים. האחרים? זבש"ם.
לעבודה. עם מה נתחיל ? כמובן, עם מספר הנקודות (45) אחרי 16 משחקים. בשיטת שלוש נקודות לניצחון שהונהגה בעונת 1982/83, כבר באותה עונה חיפה צברה 38 נקודות בעונה שלמה (30 משחקים). גם בעונה הרביעית עם שלמה שרף (86/87) בה ה"ירוקים" צברו 39 נקודות ב- 30 משחקים, נופלת בהרבה מההישג הנוכחי. ואו-טו-טו גם עונות 91/92 (עוד עונה גרועה עם שרף בה חיפה צברה 48 נקודות ב-32 מחזורים) ועונת 92/93 (עם גיורא שפיגל שקבוצתו צברה 47 נקודות ב-33 מחזורים) תיפולנה "שדודות" לרגלי חיפה מודל 2010. ואם קצב צבירת הנקודות יישאר פחות או יותר כפי שהוא כיום, גם עונות אחרות ב"סכנה גדולה". גם זו הגדולה מכולן (93/94) בה חיפה סיימה עם 81% הצלחה.
עכשיו הגענו ל"קיזוז". לא המצחיק וההזוי של אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, לכדורגל של פעם. עד שנת 1982 חילקו שתי נקודות בלבד לניצחון. נקזז לחיפה 15 נקודות, נעניק לה שתי נקודות לכל ניצחון ויישארו ברשותה 30 נקודות בלבד. "בלבד" ? גם כך היא 'מוחקת' לא פחות 13 עונות רצופות, מקום המדינה עד עונת 1964/65 בהן צברה מכסימום 28 נקודות בעונה מצוינת (54/55 עם 26 מחזורים) ובשאר בין 17 ל- 27 נקודות בליגות של 22 מחזורים. רק רגע: בעונת 70/71 חיפה של אז צברה 26 נקודות (30 משחקים), בעונת 72/73( 29 נקודות ב- 30 מחזורים), בעונת 73/74( 23 נקודות), בעונת 76/77( 24 נקודות ב- 30 משחקים) ובעונת 81/82 כמו היום (30 נקודות ב- 30 מחזורים). בקרוב, כנראה תצטרפנה עונות נוספות ל"מעגל הגריסה" של בחורי אלישע.
קצב ניצחונות מטורף
אם לגבי העונות, בשיטת שתי הנקודות או שלוש לניצחון, חיפה מחוללת פלאים, במספר הניצחונות שלה היא מדהימה: בלא פחות מ- 36 עונות (במילים: שלושים ושש עונות) מכבי חיפה ה'קודמת' לא הצליחה לנצח ב- 15 משחקים לאורך עונה שלמה. חוזר שנית: בשתי העונות האחרונות של רוני לוי, מכבי חיפה ניצחה לאורך כל העונה 13 פעמים (33 מחזורים בעונת 2007/08) ו- 14 פעמים (33 מחזורים בעונת 2006/07), תחשבו לבד את עוצמת המאזן בהווה. יכולתי לחזור אחורה לעונות עם מאמנים שהביאו אליפויות. אצל שרף (91/92) רק 14 ניצחונות בעונה, אצל גיורא שפיגל (96/97) רק 13 ניצחונות בעונה בת 30 מחזורים, באליפות עם אמציה לבקוביץ (88/89)- 15 ניצחונות ב- 31 מחזורים וכעבור שנה, עם אותו מאמן 14 ניצחונות ב- 32 מחזורים. פנטסטי, לא ? אפילו בעונת האליפות הראשונה (83/84) חיפה ניצחה 16 פעמים ב- 30 משחקים ולא תהיה זו הגזמה לנחש שלפחות ניצחון אחד יושג ב- 19 המשחקים שנותר עד לסיום העונה. יש "דרבי"...
נקודת ציון אחרונה לשבוע הראשון של ינואר: חיפה ניצחה ב- 7 משמונת משחקי החוץ שלה. לכאורה, אין הבדל מהותי כל כך עבור שחקניה אם הם משחקים בבלומפילד או באצטדיון גרין בנצרת-עילית, אך המספרים אינם מתעתעים. ב- 38 עונות בהיסטוריה של חיפה בליגה הראשונה (פעם כינו אותה ליגה לאומית, היום ליגת העל) לא זכתה לנצח 7 משחקים מחוץ לקריית אליעזר בכל מהלך העונה, שלא לדבר על המחזור ה- 16. השוואה קלה, כי דמנו ירוק וכל השוואה נשארת בבית פנימה: בעונת השיא של חיפה (93/94) בה הקבוצה לא הפסידה לאורך כל העונה- אחרי 8 משחקי חוץ ה"ירוקים" עם עטר, ברקוביץ, חזן, קנדאורוב, רוני לוי, אלון מזרחי ושות' ניצחו 5 פעמים בלבד !! בכל מקרה, האלופה לא תסתער אך ורק על "שיאים" חדשים, כי בראש וראשונה עליה להמשיך ולנצח כדי לזכות בתואר נוסף, להמשיך ולהפגין עליונות ולשמור על המרקם הנדיר שנוצר בשנה וחצי האחרונות. נעקוב אחריהם.
ספיישל דובדבן: כל שערי הזכות- שערי ניצחון !
ואם חשבתם שה"סיפור גמור"- מה תגידו על הישג נדיר של מכבי חיפה, באמת יוצא דופן: כל 35 שערי הזכות הינם שערי ניצחון ! ההפסד מול מכבי תל אביב (1:0) קלקל במעט את מצב הרוח אבל קבע עובדה שקשה למצוא כמוה בתולדות הכדורגל הישראלי לדורותיו. וזה קורה בגלל שחיפה טרם סיימה ולו משחק אחד ללא הכרעה. בנקודת הזמן הנוכחית (מחזור 16), תופעה שכדאי לעקוב אחריה.
