כדאי להתחיל לחיות נכון ובריא. הכי כדאי להסתכל על שחקני מכבי חיפה באימונים ובמשחקים. יפים ואמיצים, עייפים אך מרוצים. ומדוע שתהיינה להם תלונות ? מקום ראשון בליגה, רבע גמר גביע הטוטו ו...משחק נעילה מול בורדו הצרפתית שכבר הבטיחה את מקומה בשלב הבא. לורן בלאן, מאמנה המצליח יעמיד הרכב ניסיוני וחסר ניסיון מול מכבי חיפה ? אז מה ? צעירים חסרי מנוח ? לחיפה יש יותר צעירים בעלי מנוע בהרכב הראשון והיא שיחקה לפני חודש וחצי בבורדו והוכיחה שגם מול ההרכב הטוב ביותר, הצרפתים נשמו לרווחה מה- 0:1 הקטן שניצחו בנגיחה מקרית בשלהי המשחק.
אז פוביה אירופית לא התגלתה במפעל הזה מזווית הראיה של מכבי חיפה ולמעט המשחק בטורינו, בכל המשחקים הייתה שוות כוחות עד דקות מסוימות ברבע האחרון של המשחקים ורוב השערים נכבשו אי שם. גם טקס הפרידה מאלון חרזי, אשר יחד עם יניב קטן הפכו לשחקנים הבודדים שטעמו פעמיים מה"מתוק הזה" ירגש עד דמעות. לכך תוסיפו את העובדה שחיפה תנסה לברוח מהכותרת שעלולה ללוות אותה לאורך עשרות שנים- "הקבוצה היחידה שלא כבשה ולא צברה נקודות" ודי באלה כדי להגיע לרמת גן. תמיד יהיו כאלה שינסו לגמד את המעמד וליצור רושם שהוא שולי וחסר חשיבות כי שתי הקבוצות כבר לא תיפגשנה יותר העונה. אז כותבים שאלפים מבקשים למכור את כרטיסיהם בגלל חוסר עניין ובעצם שוכחים שלהבדיל מקהלים אחרים בארץ, אוהדי חיפה אינם אוהדי הצלחות בלבד. אחרת מה טעם היה לאלף פלוס להגיע למינכן ?
כולם מסכימים ומאוחדים, מעין קונצנזוס, שאין אוהדים "מפוטמי הצלחה" כאוהדי חיפה. 6 אליפויות בתשע השנים האחרונות, שתיים לבית"ר (בעזרת שלושה שחקנים בכירים שעברו מ...מכבי חיפה) ואחת למכבי תל אביב, באדיבותה של ...מכבי חיפה ש"עזרה" לה בגלל הפרש השערים, מכירת איגביני יעקובו באמצע העונה ופציעת המנוע, ריימונדס ז'וטאוטאס. סנטה קלאוס במהדורה ישראלית. תחשבו לרגע, וזה לא היה חלום רחוק, חיפה יכולה הייתה לזכות בתשע אליפויות רצופות !! כמה מקלדות היו נזרקות לפח, כמה פרשנים בגרוש היו הופכים לאבק- חיפה מחזיקה את כולם בחיים ואינה נרתעת שה"חתולים" שהיא מאכילה שורטים אותה. לפחות היא מחוסנת. לורן בלאן, מאמנה של בורדו אינו מזלזל בחיפה. הוא הגיע לישראל עם ההרכב השני ועם צעיריו, כמו שכל מאמן אחר היה עושה לו הבטיח מקומו בשלב הבא ולפניו משחקים קשים בגביע אירופה, בליגה, בגביע וגיוס כוכביו לנבחרות השונות.
" הם חייבים לצבור דקות משחק במפעל היוקרתי הזה וזו גם הזדמנות לראות שחקנים צעירים עם כישרון מתפקדים במסגרת החשובה" הדגיש הצרפתי ובעצם 'גנב' לאלישע לוי את המילים מהפה. ראוי לזכור כי בניגוד לבלאן, ואן-חאל וצ'ירה האיטלקי, אלישע לוי יצא למערכה עם שחקנים חסרי מושג מה טומנת להם הליגה המפתה שמעט מאד שחקנים ישראלים הופיעו בה. שניים-שלושה מחיפה, עוד כמה ממכבי תל אביב שלא הגיעו מאז 2003 לשום מקום, אפילו לא בישראל. לכן המשחק מול בורדו חשוב מאין כמוהו ולא חשוב ההרכב הצרפתי שיעלה ביום שלישי. ממילא, גם חיפה תחסר את יניב קטן וגוסטבו בוקולי, כך שבכל מצב ההרכבים לא יהיו מושלמים. כאילו שמישהו תקע כף שתמיד חיפה תופיע בהרכבה המלא. בנקודת הזינוק של חיפה בליגת האלופות (מישהו בכלל, מחוץ למועדון מסוגל לחוות את ההמנון היחודי?) הופיעה ב"אולד טראפורד" המבהיל ללא שניים מכוכביה, הקשר הנפלא ז'וטאוטאס והחלוץ יעקובו איגביני. כמו בורדו, חיפה כונתה אז "קבוצת תיירים", בהקשר שונה כמובן. לא נשמעו קריאות שוד ושבר מצד האנגלים שלא נעלבו, אפילו לא הוגשה תלונה לאו"ם שמא מדובר בפעולת תגמול למנדט הבריטי ששלט בארץ ישראל. אז שיחקו אייל אלמושנינו ורפי כהן. קולטים מי שיחק בצ'מפיונס ? לא איל ברקוביץ שמעולם אפילו לא הריח את המפעל הזה, ועוד הרבה כדורגלני צמרת שההישג הזה חסר להם ברזומה. ולא נראה שאלון חרזי מוכן לוותר למענם על דקה אחת מהחוויות שחווה במנצ'סטר, לברקוזן, אתונה, בורדו, טורינו ומינכן.
כל אחד ששיחק בצ'מפיונס נושא מעין עיטור גבורה של הכדורגל הישראלי דל ההישגים. עבור אלישע לוי שהספיק בשנה וחצי האחרונות להגיע למעמדים שותיקים ממנו כבר לא יגיעו, המשחק מול בורדו הוא נדבך נוסף ולא סרח עודף. נשיא המועדון, יעקב שחר הספיק להתבטא שאם בעונה הבאה חיפה תשוב למפעל, תוצאותיה תהיינה שונות והוא בטוח אינו חייב להצטדק בפני אלה שעדיין לא עשו כלום עבור הכדורגל הישראלי. סתם הסתתרו מאחורי מקלדת ומיקרופון וזימרו להנאת הקהל. רק שבמקרה הזה הקהל נהנה מהחוויה, למרות ההפסדים, וה"זמרים" לא. זבש"ם. כמו שבלאן מחפש את הטוב שברע, כך אלישע לוי. בין סכנין להפועל פתח תקווה ינסה לנגוס בפעם הראשונה בדובדבן שעל הקצפת ומיד אחר כך ישוב ללחם ולמרגרינה. אם תסתובבו בקרבת שחקני מכבי חיפה, ולא ליד מקורבים עלומי שם שכמובן אינם קיימים בפועל, לא קשה יהיה לקלוט את הכבוד שהם רוחשים למעמד הכי רם בכדורגל האירופי. יש להם את האכזבה הפרטית ככדורגלנים שעשו הכל כדי לכבוש ולזכות בנקודות, אך הצעירים שבהם יודעים היטב שאין בימה מכובדת ונצפית יותר עבורם, כמי שמתכננים לעבור לשחק ב"גדולות", מאשר משחק בליגת האלופות.
לא צריך ללכת רחוק. ארבע דוגמאות קטנות לדברים שמתקבלים אחרת אחרי הופעה בליגת האלופות. השוער דודו אוואט הגיע לאירופה מקבוצה אחרת בישראל ? אם היה נשאר בהפועל חיפה- היום היה לה שוער מצטיין ולא מאיורקה או סנטנדר היו נהנות ממנו. ומה עם קפיצת הענק של איגביני יעקובו ? הגיע ילד בן 17 שבגיל 19.5 זכה כבר בשתי אליפויות עם מכבי חיפה , הצטיין בליגת האלופות וממנה טס לאירופה ולנבחרת ניגריה הגדולה. וגם ז'וטאוטאס עבר את רצועת הים ונחת ביוון יחד עם המאמן יצחק שום. מצחיק לשמוע כיום את המאמן שום שהסתובב מתוסכל עד שהגיע למכבי חיפה. עד אז הוא היה רא"ל למאמנים שרצו המון קילומטרים על הקווים עם אפס תפוקה. אברהם גרנט הכין לו קבוצה לתפארת, שום קטף את הפירות והופ, אחרי שנה ואילך הוא ביוון, בבולגריה ואיפה לא. "אצלי הקבוצה לא שימשה תפאורה" מתגאה הקנאקר הגדול תחת כל עץ רענן. יעני, לתקוע לאלישע לוי. רק שוכח להזכיר שממוצע הגיל אצלו היה קרוב ל- 27 עם שחקנים בעלי שם וניסיון ולאלישע עדיין ישנם 3-4 שחקנים בהרכב עם "חלב על השפתיים".
בכל מצב, מכבי חיפה כבר ניצחה עוד לפני שריקת הפתיחה. אין וגם לא תהיה קבוצה ישראלית שהצליחה למכור כ- 120 אלף כרטיסים לשלושה משחקים בליגת האלופות. עבור אוהדי מכבי תל אביב שיכלו לקפוץ לרמת גן עם פיז'מה ופאפוצ'עס, גם מרחק זה היה רחוק. זהו, אין יותר למי להשוות. העיקר ללגום ביום שלישי יין בורדו. ולא חשוב ההרכב. כמו בחמשת המשחקים הקודמים, חיפה תשאף לנצח ולסגל הקיים כל ניצחון יהיה היסטורי. יאללה, לעבודה.
