אחרי שתרמה את תרומתה הצנועה לחגיגות ה- 100 של תל אביב, ומכבי חיפה אינה מפזרת בדרך כלל נקודות ברוחב לב, ההפסד ל"אחות הקטנה" העלה את חיפה בדרגה נוספת בכל הקשור להתנהגות אחרי אובדן נקודות. לא קיטורים, לא האשמות, לא בכי על שריקות כאלה ואחרות- כולם ללא יוצא מהכלל במועדון חברו לקו הסברה "אחיד" שנראה היטב גם במצלמות הטלויזיה: "היינו חלשים מאד, לא הגענו ליכולתנו הרגילה, לא בעטנו לשער והפסדנו כי לא היינו טובים". כבר שמעתם ניתוח פשוט כל כך מקבוצות אחרות ? אפילו המבקרים הגדולים ביותר, וכאלה ממתינים בעשרות בפינה, לא העזו לדבר בגנותה של חיפה מעבר להתייחסות למשחק הספציפי הזה. אחרת ייתפסו באופסייד, כי איך זה היללו ושיבחו את ה"ירוקים" מאז חודש יולי וכעת, בגלל 90 דקות יהפכו חברבורותיהם ויעשו צחוק מעבודתם ? ממילא הם מזגזגים כל השנה.
בכל העולם "מקובל" שקבוצות גדולות מפסידות לפעמים. זה קרה לריאל מדריד מול אלקורקון מהליגה השלישית בגביע ועוד 4:0, קרה לברצלונה ואפילו מנצ'סטר אינה חסינה. איפה הבעיה של מכבי חיפה ? היא כרתה לעצמה את ה'בור' בכך שבעונת 1993/94 סיימה עונה שלמה בת 39 מחזורים ללא הפסד. זאת ההוכחה הניצחת שגם אם מדובר באירוע נדיר, שיאים נוצרו כדי לנפצם. אך ברור לכולם שתופעה כזאת אולי תחזור רק בדור הבא. ולכן, בעקבות ההפסד למכבי תל אביב (הראשון של אלישע לוי בעידן שלו בחיפה) כבר ממתינה סכנין כדי לבדוק אם תוכל לנצל את אפקט הדומינו הפוקד בדרך כלל קבוצות עייפות, שבעות ומאוכזבות. חיפה אינה עונה על שום קריטריון מאלה וכל מה שנותר לה כעת הוא להבין מדוע שיחקה חלש ועם כל הכבוד, לא המנצחת גרמה להם לשחק רע.
מה צפוי לקרות בשבת הקרובה ? עצם העובדה שהמשחק מול בני סכנין לא הוצא מטופס הטוטו, כבר מדברת בעד עצמה. והטפסים הודפסו עוד לפני ההפסד בבלומפילד. כך שיש מי שמאמין שחיפה מסוגלת לשמוט נקודות ראשונות בקריית אליעזר. היא צריכה רק להוכיח את ההפך. אשתקד, אחרי ההפסד הראשון למכבי נתניה, אחרי שמונה משחקים ללא הפסד, חיפה לא הצליחה להתאושש וסיימה כעבור שבוע בתיקו מול העולה החדשה מקריית שמונה, גם זה בחיפה. איבוד חמש הנקודות לא מנע המשך השליטה החיפנית בליגה. בכלל, בשנים האחרונות במכבי חיפה הרגילו אותנו לסדרות ארוכות ללא מפחי נפש. בעונת 2005/06 החיפנים רצו 18 מחזורים ללא הפסד, חטפו אותו מול הפועל פתח תקווה באם המושבות (3:1) אך כעבור שבוע כבש שלומי ארבייטמן מול בני יהודה והביא מזור.
גם עונה לפני כן (04/05) החיפנים דהרו ורמסו כל מה שזז- 20 מחזורים ללא הפסד ואז כמו בשבת, 1:0 מול מכבי תל אביב בבלומפילד. בעונה הראשונה עם אברהם גרנט על הקווים, הרבה לפני שחלם להדריך את צ'לסי ופורתסמות', הירוקה רצה 19 מחזורים ללא אובדן שלוש נקודות מלאות וכמעצור שימשה היריבה העירונית, הפועל חיפה שהביסה את המוליכה 0:3. למכבים זה היה הפסד צורב בדרך לתואר נוסף ותו לא. יוקרה זה דבר חשוב, אך ברגע שנכנסים לסינדרום אליפויות, גם "דרבי" הופך למשוכה נוספת ולא הרה אסון. ואם עד כה הובאו עונות שבהן לא הייתה משמעות להפסדים ארעיים, עונת 1995/1996 היא דוגמא קלאסית מדוע לא תמיד רצף ניצחונות אינו ערובה להישגים. החיפנים, עם סוללה ענקית של שחקנים מהשורה הראשונה, איל ברקוביץ, חיים רביבו, אלון חזן, רוני לוי, סרגיי קנדאורוב, משה גלאם ועוד ועוד, פתחו את העונה עם 12 משחקים ללא הפסד. נעצרו אצל הפועל חיפה 2:1 שניצחה אחרי 19 שנים ללא ניצחון ב"דרבי", לא לקחו ללב ולריאות והשלימו סדרה נוספת ללא הפסד בת 11 מחזורים. כל זה לא הספיק לחיפה לזכות בתואר האליפות.
והייתה גם עונה נוספת, עם אמציה לבקוביץ כמאמן (88/89) שחיפה פתחה עם 14 משחקים ללא הפסד (גיורא אנטמן ניצב בשער חיפה), לשבוע אחד הפנים החיפניות נפלו נוכח הפסד להפועל פתח תקווה 2:0 (בשורותיה שיחק ניר לוין שישב על ספסל מכבי ת"א ביום שני). ה"משברון" הוליד שלוש תוצאות תיקו בעקבות ההפסד אך בסך הכל, מאז השארת הנקודות ב"אורווה"- חיפה המשיכה במסע משלה, לא הפסידה ב- 15 משחקים רצופים ב"נאגלה השנייה" וסיימה עם תואר שלישי. פחות יציבה הייתה הקבוצה של עונת 1985/86 וזה עלה לה בתואר. אמנם, בגלל שגיאת שיפוט בבלומפילד, אבל את העונה הזאת כאשר שלמה שרף אימן עונה שלישית ברציפות, חיפה פתחה עם 9 משחקים ללא הפסד, נוצחה בשכונת התקווה בידי בני יהודה משער עצמי של רוני רוזנטל ואחר כך הפליגה למסע ללא סיום מוצלח עם ניצחון, הפסד, ניצחון והפסד נוסף.
הדוגמא הכי קיצונית שאין לרצף הצלחות משמעות לגבי סיום העונה מתקבלת מעונת 1969/70 כשחיפה כביכול שעטה לעבר התואר הראשון שלה. לאורך 13 מחזורים שום קבוצה לא הצליחה לגבור עליה. המאמן המנוח אדמונד שמילוביץ הציב קבוצה הגנית למופת. הגנת ברזל שידעה לשמור על סדרה של שישה ניצחונות (רובם 0:1) ושבע תוצאות תיקו. אוהדי חיפה לא ביקשו יותר מאשר לראות את עצמם מדי יום א' ראשונים בטבלות העיתונים וגם הפסד הבכורה לבית"ר תל אביב 1:0 מפנדל, לא הצניח את רמת הציפיות. ואז הגיע ההפסד השני ברציפות להפועל כפר סבא (משער של יצחק שום) 1:0 וכעבור שבוע הפסד שלישי רצוף, הפעם ב"דרבי" (2:1) וכל מגדל האשליות קרס. כי עם הגנה לא הולכים היום למכולת. חיפה מודל 2009 קבוצה התקפית מאד, גם באירופה, ואם לראשונה לא כבשה השבוע בליגה, אלישע לוי ימצא את התרופה בעקבות המכה. כי ברגע שעם חמישה-שישה שחקנים קדימה מאזן ההתקפות במחצית השנייה נשאר על אפס- הייתה בעיה. והדגש על הייתה...