עד כמה שמבקשים להזיז הצידה את "שיא רצף הניצחונות" של ליגת העל (11) ולהתרכז אך ורק במשחק המסקרן בין מכבי תל אביב למכבי חיפה- כמעט בלתי אפשרי. הוא ירחף מעל בלומפילד לצד שלוש הנקודות המבקשות שיאמצו אותן, כל קבוצה לחיקה. המעברים שחיפה עושה בין אירופה לליגה שלנו הצליחו עד כה במאת האחוזים. חמישה הפסדים באירופה מול חמישה ניצחונות במשחקי הליגה. שחקני מכבי חיפה למדו לעשות את הסוויץ' בין שני המפעלים, עד כה בהצלחה. לא נתנו לאכזבות מההפסדים ה'מכובדים' להרדים את עצביהם. מכבי תל אביב "נפלה מהשמיים" מאחר ומשחק מולה תמיד מעניין, מעניין גם כאשר אין עימות חזיתי בטבלה. עניין של מסורת. וזה עוד לפני ששתי הקבוצות הללו קבעו שמלבדן אף אחרת לא תופיע בליגת האלופות. חיפה פעמיים, ת"א פעם אחת. כמו בטבלה. חיפה מסורתית יותר בגביע אירופה.
והיא מחפשת להפוך את המסורת גם בליגת העל. בינתיים ל"צהובים" יתרון משמעותי במספר הזכיות באליפות מקום המדינה (14) ולחיפה רק 11, אבל אם יחול שינוי מסוים, יהיה זה בהפרש השערים בין השתיים שנקבע ב- 124 משחקי ליגה, כולם בליגת העל. ת"א מוליכה במספר הניצחונות 39:47 ותוצאות תיקו היו 38 אך בעקבות ניצחונות חיפנים גבוהים הצטמצם הפרש השערים ל- 169:175 (עדיין לזכות ת"א) ואותו חיפה מבקשת לשנות בשנים הקרובות. מבין 15 הקבוצות בליגת העל, רק למכבי ת"א יתרון על חיפה. כאמור, חיפה מגיעה לבלומפילד המאיר לה פנים בדרך כלל, אחרי הופעה חיוורת במינכן. אל דאגה, לא יהיה שום קשר בין שני המשחקים. בדרך כלל, אין קשר בין תוצאות משחקיה של חיפה באירופה לבין משחקיה מול מכבי תל אביב שנערכו מספר ימים אחר כך. ניצחו את ויטסה ארנהיים 1:2 וכעבור מספר ימים את ת"א 0:3 בחוץ. הביסו את אולימפיאקוס אתונה בקפריסין 0:3 וארבעה ימים אחר כך שוב ניצחון חוץ על ת"א 0:1. ניצחו את פרטיזן בלגרד בבלומפילד 0:1 וחזרנו לסיים בתיקו 1:1 עם ת"א ואחרי התיקו 0:0 במוסקבה, מול צסק"א שבו לקריית אליעזר לשחזר את התוצאה מול ה"אחות הקטנה".
רק במשחק אחד חיפה שבה עטורת תהילה מאירופה ו"נפלה שדודה" בפני אבי נמני וחבורתו- ועוד בקריית אליעזר. רישמו את התאריך כי הוא דו- משמעי: 9 בנובמבר 2003 .חיפה מנוצחת 1:0 בבית אחרי הופעה תמנונית מדהימה של ניר דוידוביץ בולנסיה (0:0) והופכת את החודש הלפני אחרון בלוח השנה האזרחי לנקודת ציון. בנובמבר 1993 ירתה מכבי תל אביב את יריית הפתיחה לעבר השיא הכי מדובר כרגע. היא ניצחה ב- 11 משחקי ליגה רצופים ומי עצר אותה ? מכבי חיפה הגיעה לרמת גן מהמקום השני ולעיני קהל שיא בליגה הישראלית עד כה (43,000) גם שיחקה החל מהדקה הראשונה בעשרה שחקנים, אחרי שאלון מזרחי הורחק. הסתיים 1:1 ואיש לא האמין שאי פעם תקום קבוצה נוספת שתשחזר את ההישג הנפלא. קמה. ועוד איך קמה. בנובמבר 2005 מכבי חיפה ניצחה את מכבי נתניה והשוותה את השיא. גם היא נבלמה במחזור ה- 12 ודווקא מול סכנין (2:2). כל האירועים מתנקזים לחודש אחד ואולי ממנו גם תצא בשורה נוספת. אלון חרזי, שותף לכל שיאי חיפה, ודאי לא יתנגד להוסיף תואר לספר הזהב שלו. כזה אין לו.
ואיזה הבדל בין מה שכולם מצפים לראות ביום שני לבין מה שהיה בעבר. רק טעימה קלה, מתאים גם למי שחוסך בקלוריות. את עונת 68/69 חיפה פתחה בארבעה הפסדים רצופים ולאחר מכן הצליחה לא להפסיד במהלך 16 משחקים רצופים עד...מכבי תל אביב. במשחק השלמה שנדחה עקב השתתפות ת"א באליפות אסיה, דרור ברנור כבש שער בודד ועצר את דהירת החיפנים. היו עוד מספר מקרים ששתי הקבוצות הניחו מקלות בגלגלי היריבות המסורתית אך להם לא תהיה השפעה על מה שיתרחש ביום שני בערב מול יציעים עמוסים לעייפה. רק מכבי חיפה (ואולי ה"דרבי") מסוגלים למלא את בלומפילד. ת"א מכירה בעליונות החיפנית. ה"ירוקים" העניקו העונה משהו חדש לכדורגל הישראלי. אין יותר נפילות מנטליות בעקבות אירופה. עסק לא פשוט אבל מי שיודע מאין הוא בא ולאן הוא רוצה ללכת, מצליח. חיפה יודעת שהיא חייבת לנצח ולנצח כדי להבטיח אליפות נוספת, כי רק ממנה תגיע פעם נוספת להתמודדות על הכרטיס לליגת האלופות. בשנה הבאה (טפו..טפו...) לא תעמוד לשחקניה הזכות להתלונן שחוסר ניסיון פגע בהם. החיסרון יהפוך ליתרון.
חיפה תנסה גם הפעם לשלוט במהלכי המשחק ולקבוע את קצבו. בכל עשרת המשחקים עד כה עשתה זאת בהצלחה, בעיקר במחציות השניות כאשר היריבות לא עמדו ב'קצב האירופי' שיובא לארץ. משמעות גדולה תהיה לשער ראשון. לא שיסתום את הגולל על סיכויי הקבוצה שתפגר בתוצאה- המשחק יהפוך מרתק יותר. בניגוד לעבר שבו האוירה במשחקים שאבה המון אקשן מהיריבות ביציעים, אופיין של שתי הקבוצות השתנה, הן בגלל הבדלי הרמה ויותר בגלל אישיותם של השחקנים. כמו באירופה, המשחק מסתיים וכולם חוזרים להיות חברים של כולם. האוהדים ? שיתווכחו מכאן ועד להודעה חדשה. האיבה ששררה בעבר בין שני המועדונים נעלמה לחלוטין. כל כתבות העבר שעסקו ב- 0:10 המפורסם ודומיו, הוסתרו בבוידעם. טבולים בנפטלין. חיפה מרוכזת כולה בכדורגל נטו וניתן למדוד את אורך רוחה במספר הכרטיסים הצהובים שספגה בליגה- 13 בעשרה משחקים. נתון מדהים, בפרט אם משווים אותו להופעה באירופה: 2 אדומים ו- 25 צהובים ב- 11 משחקים. כי מול קבוצות עדיפות, וניתן היה לראות את התופעה במינכן, כאשר כושרה הגופני פחת, מספר העבירות רבו. בישראל, לפחות עד כה, חיפה מרוכזת בניסיון לכבוש (לפחות שער בכל משחק) ובמקביל להרחיק את חלוצי היריב משערה (ספגה 7). אין לה זמן לחשוב על הגנה מעובה או ל"הרוס" לצופים את ההנאה.
המאמן אלישע לוי שהצליח עד כה להישמר מהפסד לתל אביב (ניצחון ושתי תוצאות תיקו) יודע ששחקניו יחפשו את הנקודות ולא את ה"שיא". אם יגיע בעקיפין, מה טוב, אבל חיפה של השנה עולה לכל משחק, בית וחוץ, במגמה התקפית מובהקת. זאת מעלתה. בבלומפילד כמו בבורדו. יש לו את כל הכלים כדי שקבוצתו תפגין את הכדורגל המשובח ולא בכדי המשחק נבחר על ידי הטלוויזיה כמ"משחק המרכזי". יש בו פוטנציאל אדיר של יכולת, סקרנות, כישרון וחיפוש אחר הקבוצה הראשונה שתצליח לבלום את דהירת הקטר החיפני. והוא בכלל חושב להמשיך לדהור... בלומפילד יספק את הסחורה.
