ג'ון קולמה (פציעה) וגוסטבו בוקולי(ניתוח בקע) ייעדרו מסגל מכבי חיפה לקראת המשחק מול אחי נצרת. מאידך, המגן פיטר מסיללה ששב לארץ, התאמן ויטול חלק במשחק. על פי התחזיות המוקדמות, הפגרה בת השבועיים אמורה הייתה לאפשר לשחקני מכבי חיפה לנוח. חד וחלק: מנוחה כללית מאותה פתיחת עונה תוססת ורועמת. 9 מחזורי ליגה, 10 משחקים בגביע אירופה ואם רוצים מעט "מלח"- חמשת משחקי גביע הטוטו. על הנייר הכל היה נחמד. בעיקר לאייל גולסה שהרוויח שבועיים נוספים להחלמה מלאה, אך מאידך גוסטבו בוקולי נפצע ויעבור השבוע (שישי) ניתוח בקע במפשעה, פיטר מסיללה נסע למשחק נבחרתו המתכוננת למונדיאל כמארחת ולבירם כיאל ומוחמד גדיר "היה עסק" עם מוטי איווניר, מאמנם בנבחרת האולימפית.
במכבי חיפה לא מתרגשים מהעובדה שאיווניר שילב את שני ה"ילדים" יחד בקושי 90 דקות בשני המשחקים. במשחק הראשון ה"מומחה" איבחן שגדיר לא שורף את הדשא, כהגדרתו, והחליפו כעבור 34 דקות ובגומלין נתן לשניהם מספר דקות מועט. ככה זה כאשר שני פיצקעלך מסתובבים עם צלחת אליפות ומאמנם לא... גם ולדימיר דבאלישווילי וג'ורג' טאקסיירה זכו לכותרות, למזלם הם אינם קוראים עברית וגם אלה שקוראים ומתרגמים להם פורצים בצחוק היסטרי. רק שלא תכאב להם הבטן ואלישע יפסידו שחקנים. לאלישע לוי יש "כאבי ראש" לא קלים. מצד אחד, הפגרה הכפויה אפשרה לפצועים להחלים ומצד שני, האם הפגרה תגרום נזק למומנטום של האלופה והמוליכה ? עד שייפתח המשחק בשבת הקרובה, נסתובב בהרגשה ששתי תוצאות ה-0:0 מול באר שבע בגביע הטוטו, מלמדות לכאורה על קהות החוד.
לא מני ולא מקצתיי. ההרכבים המטולאים עימם חיפה הופיעה לצמד משחקי ההשלמה בגביע הטוטו, ראויים לבבת עינו של המאמן החיפני- לא למדידת כושרה האמיתי של חיפה ששיתפה ים של שחקני נוער. בשלב זה, חיפה אינה מביטה לעבר שיא המשחקים בהם קבוצה ניצחה ברציפות. נכון לעכשיו מעייניה נתונים לעבר מכבי אחי נצרת והמטרה היא בראש וראשונה לנצח גם את ה"עולה הרביעית" מליגת המשנה. לא קל היה לחיפה מול עכו (1:2), רעננה (1:3) והפועל רמת גן(1:3) שנפלו מהחיפנים בכל הקשור למשחק השדה, אך הן הצליחו להקשות, לכבוש ולאלץ את חיפה למאמץ רב. בלם בית"ר ירושלים, שמעון גרשון, קרא למשחקים הללו 'הגרלה קלה' אבל השנה חיפה ניצחה כבר גם "גדולות" כהפועל תל אביב ובית"ר ירושלים. זוכרים את פסטיבל ה"אין ניצחונות" אשתקד על מי שכונו גדולות ? טענו שאלישע לוי לא מסוגל לנצח אותן והוא , בשקט האופייני ניצח רק "גדולה" אחת (הפועל תל אביב) במשחק העונה והניף את הצלחת.
בכל אמות המידה, חיפה עולה על אחי נצרת. הביתיות, היכולת, במעמד, העוצמה, הניסיון, רמת המשחק, הכושר הגופני. ה"קלף" של אחי נצרת- הכבוד בעצם הוצאתה מטופס הטוטו. גם הפועל עכו נעלבה מהצעד של הנהלת הטוטו ואת משחק הלחימה המופתי של שחקניה ראינו. רק שער של שלומי ארבסייטמן בדקת הסיום מנע סנסציה כבר במחזור הראשון. מוכרחים להודות על האמת, השנה מבחר ההפתעות קטן ביותר וחיפה לא תרצה לספק את הראשונה בסדרה. בעבר, משחקים מהסוג הזה הפילו את חיפה לקרשים ומנעו ממנה תארים נוספים. בשנה וחצי האחרונות, כל שחקן שעולה לשחק במדים הירוקים (לא להתבלבל, גם האורחים אימצו את הצבע) מתייחס באותה צורה לכל יריב. לכן ההצלחות- עקב הרצינות הגדולה. השקלול של הותיקים לא לחזור ל"ימי קריית גת העליזים" ורצונם של הצעירים הרבים המבקשים להוכיח שמקומם בהרכב, יוצר תמהיל של קבוצה שלא תמיד משחקת מצוין אך תמיד משקיעה הכל. והשנה, כשחיפה משקיעה הכל היא גם מנצחת את הכל.
עד היום אחי נצרת שיחקה מול מכבי חיפה שלוש פעמים. בכולן הפסידה (2003/04) בהפרש של שני שערים ומעלה. החיפנים כבשו לרשתה 9 שערים וספגו שניים- מרגלי גוסטבו בוקולי, עד לפני חמש שנים כדורגלן נצרת. היעדרו של בוקולי משאיר זירה חופשית לשחקני שתי הקבוצות, בעיקר אלה מחיפה שאיש מהם לא הבקיע מול אחי נצרת. ואליד בדיר, שי בירוק, אליניב ברדה, ג'ובני רוסו כבר לא בירוק, אדורם קייסי משמש כמנהל וחאלד סולימאן הבקיע בשעתו שער עצמי. מי שיכבוש, ייכנס ל"מוזיאון המפגשים" בין השתיים. כרגע חיפה (עם ניצחונות רצופים) מדורגת רביעית בין הקבוצות שפתחו את העונה עם ניצחונות רצופים. לפניה מכבי תל אביב מודל 54' שניצחה ב- 10 משחקים, מכבי חיפה של רוני לוי (2006) עם 11 ניצחונות וכמוה מכבי תל אביב של אברהם גרנט (1994) שהרצף לא הספיק לה מול הקבוצה הנפלאה של חיפה שזכתה בתואר ללא הפסד. ההישג של "חבורת אלישע" אחרי תשעה מחזורים, טוב מזה של רוני לוי לפני שלוש שנים. 27 נקודות זהות אבל הפרש השערים היום (6:20) טוב משהיה אז (6:18). נעים להשוות כאשר הכל נשאר במשפחה.
