זה אמור היה להיות משחק של "להיות או לחדול"- לא משחק עונה על הכתר, לא מאבק יוקרה בין שתי הראשונות בליגה הלאומית, משחק של נוק-אאוט שבו המפסידה יכולה לחלום על תואר אחד. האליפות. ולהשאיר למנצחת את החלום על "דאבל" או גביע. הציפיות היו מעל ומעבר ולא במקרה. לראשונה מזה תקופה ארוכה, מילאו כ-700 צופים כל פינה ביציעי מגרש "קצף" ובשוליהם. בפרט, כאשר השבת חופשית מכדורגל לבוגרים וחובבי הכדורגל, בעיקר החיפנים שבהם, משוועים לכדורגל איכותי, אפילו בליגה לנוער.
בשורה התחתונה, מכבי חיפה העיפה את יריבתה למאבק הצמרת. ניצחה אותה 0:2 מצמד שכבשה בהארכה ולכך עוד נגיע. קבוצתו של איתי מרדכי (מנהל ערן לוין) ראויה היתה שישאוה על כפיים, ולא רק בגלל הניצחון ההירואי. בעיקר כדי להקל במשהו על תשישותם של שחקניה שהגיעו לשריקת הסיום בזחילה. ממש כך ו"תרמה" לכך קבוצת הבוגרים שנאלצה בלית ברירה להשתמש בשירותי גיבורי השבת. האבסורד הגיע עד כדי כך שמרדכי נאלץ לוותר בעל כורחו על אחד מכוכביו, ישראל זגורי שנותר בצד, אפילו לא לבוש. על פי התקנון מותר לשתף שלושה 'חריגי גיל' ומבין הארבעה בחר המאמן את זיו אוסון, אור בן- חמו ושלומי אזולאי.
הצצה לעבר תנאי הפתיחה, מלמדת עד כמה הניצחון על מכבי נתניה, שלא הפסידה השנה ובכל משחקיה כבשה שערים, ענק. המגן גיא ליפקה הנמצא בטירונות צה"לית, אינו מתאמן כבר חודש. ביום רביעי קיבל "צו 8" לקבוצה הבוגרת במשחקה מול הפועל באר שבע בגביע הטוטו. שיחק 90 דקות והיום עוד 120. הבלם סארי פאלח, אף הוא מנוטרל עקב הצבא, שיחק עם הבוגרים כמחצית והיום עוד 120 דקות. הטוראי השלישי שבחבורה, סינטאיהו סלליך, כמעו ושכח שהוא שחקן כדורגל. מזה ארבעה שבועות לא נמצא במסגרת אימונים והמאמץ האדיר שהשקיע מול נתניה הספיק ל-70 דקות סוחטות.
המגן השמאלי טאלב טואטחה "תרם" שעה וחצי בגביע הטוטו והיום שעתיים נוספות. כך גם אור בן- חמו האנרגטי שהשלים 210 דקות בתוך 60 שעות. אפילו לא שלושה ימים לילד. גם חנא נסאר שיחק 45 דקות בבוגרים ולו היה "מעט יותר מזל". בנוער הרוויח שתי דקות (!) כשהוחלף בדקה ה- 118. אחל'ה צ'ופר, הא ? אליהם ניתן לצרף את הבלם זיו אוסון שחזר לפני זמן קצר מהשבתת פציעה ומצא עצמו משחק בגביע הטוטו ובנוער 120 נוספות. לחלוץ חסיב אבו רוקון שחזר לפני שבועיים לאימונים אחרי פציעה שהשביתה אותו לחצי שנה, הספיקו 35 דקות ובנוסף לזגורי, הבלם השני, גבריאל גרינר סובל אף הוא מפציעה ונעדר משני המשחקים האחרונים.
ואם אחרי כל סיפור מצבת הפצועים, הנעדרים והתשושים, חשבתם שבכך הסתיימו תלאות הקבוצה החיפנית, מהדקה ה- 43 נאלצה לשחק בנחיתות מספרית בעקבות הרחקתו של שלומי אזולאי בצהוב שני. איוב מהתנ"ך יכול היה בשקט להתגאות בצרות הללו... והוא שאמרנו, חיפה השתמשה בנשק "יום הדין"- ההקרבה עד טיפת הזיעה האחרונה. הבלוטות נותרו במינוס רציני. נתניה כאמור, התגלתה כקבוצה טובה מאד וללא ספק תעניק פייט רציני לחיפנים המבקשים לשמור על הכתר. לרוע מזלה, ההיסטוריה פועלת לרעתה. את ניצחונה האחרון ב"קצף" קטפה לפני עשר שנים ומאז רק הפסדים ואיזה תיקו אחד גנוב. שחקניה לא הצליחו לנצל את העייפות החיפנית המצטברת, בשעה שבהרכבה כלל לא נכללו שחקנים שנזקקו לסיוע ל'אמא'.
שתי הקבוצות הפגינו משחק אגרסיבי שגרם לכך שהזדמנויות גדולות לא תהיינה. בדקה ה- 43 "בום בראש" לחיפה, שלומי אזולאי שכבר ספג כרטיס צהוב עקב נגיעת יד, התעמת עם השופט ומצא עצמו מחוץ למגרש. בעשרה שחקנים, חיפה הקפידה להצר את חלוצי נתניה המסוכנים, יצאה למתפרצות שעה שסינטאיהו סלליך הביך פעמיים את הגנת האורחים. ערן רוזנבאום יכול היה לקנות את עולמו בדקה ה- 85, מי שקנה אותו היה זידאן עמאר שהוכנס בדקה ה- 105 מתוך מחשבה שחוסנו הגופני ורעננותו, יזעזעו את הגנת נתניה העייפה.
שתי דקות במגרש, כדור קיפץ במרכז ואוסמה שעבאן, אף הוא רבע שעה במשחק, גבר בנגיחה על בלם נתניה, החלוץ החיפני רץ בצמוד לבלם השני ובהגיעו לעמדה נוחה בעט מימין לשמאל ורשת נתניה נעה לראשונה- 0:1 לחיפה. בדקה ה- 119 שוב אוסמה שעבאן חוטף כדור, רץ יחד עם אור בן- חמו מול האין הגנה הנתנייתית שנותרה מאחור, מסירה קדימה והקשר התשוש הצליח לכבוש את שערו הראשון העונה- 0:2 שהקפיץ את כל החיפנים עד לעננים, וכששבו משם שמעו את מאמנם, איתי מרדכי זועק לעבר מי שרצה לשמוע: " השנה אנחנו לוקחים את הגביע". מי אנחנו שנשבור למאמן המצליח את המילה ? אחרי שבע שנים הגיע הזמן שהגביע יחזור לארון הירוק. נתניה ? היא תיאלץ לנסות שוב בשנה הבאה אחרי שמאז עונת 95/96 לא שתתה שמפניה. זבש"ה.
הרכב חיפה: רם שטראוס, גיא ליפקה, סרי פאלח, זיו אוסון, טאלב טואטחה, חנא נסאר (שאדי שעבאן/118), אור בן- חמו, מוחמד דרוויש (אוסמה שעבאן/80), סינטאיהו סלליך (חסיב אבו-רוקון/70- זידאו עמאר/105), שלומי אזולאי, עלי עדאווי (ערן רוזנבאום/60).
