שריקת הסיום של הנורבגי טרייה הוג הריצה את מחשבותיי מיד לעבר ה"שיא השלילי" שקבוצה כלשהי השיגה בצ'מפיונס-ליג, אי פעם. טבוע בד.נ.איי שלי לחפש רק את הדברים הטובים במועדון מספר אחת בישראל, כנראה עניין של הרגל בדור האחרון. הפעם משהו "הריח" לא טוב מהעובדה שחיפה טרם הצליחה לחלץ נקודה מצמד משחקי הבית והחוץ שלה. גם לא הבקיעה שער זכות. אל מי פונים במצבי מצוקה כדי שיפתור את הסוגייה. הפעם ל"דוקטור" עוזי דן מעיתון "הארץ" מומחה מספר אחת לענייני העולם. אין לו הרבה הזדמנויות לחפש ב"גוגל הפרטי" שלו משהו שלילי על חיפה, הפעם כן. היה דבר כזה ? נתקלת בתופעה דומה בעבר ? שאלתי אותו כשזיעה קרה מכסה את מצחי. מסתבר שהיה. דן שלף מיד את אנדרלכט הבלגית שלפני ארבע שנים נמצאה במצב דומה. אפס נקודות ושערים אחרי ארבעה מחזורים. אלא שמיד צץ הגזר: בסופו של דבר, הבלגים הצליחו לנצח במחזור הסיום ולא להפוך לנקודת ציון להיסטוריונים. מכירים את זה ? כשמחפשים מי קבע תקדים, לטוב ולרע, רשום שחור על גבי לבן.
אחרי שעוזי דן סיים עם השליפה, הבנתי שהמשחקים במינכן מול באיירן וברמת גן נגד בורדו, לא יהיו לפרוטוקול בלבד. גם בגלל שחיפה עדיין לא איבדה את הסיכוי התיאורטי להשתלב במקום השלישי (ורק ניצחון במינכן ישאיר לה אותו) ובעיקר, מול בורדו שכבר הבטיחה עלייתה לשמינית הגמר תהיה לחיפנים הזדמנות אחרונה, אם חס ושלום גם במינכן תתחוללנה 'צרות'. לא נעים היה לעמוד אמש חשוף ביציע ברמת גן, פחות נעים היה לצפות בהופעה לא מרעננת מול יובנטוס. כמי שעמד גם מול רוזנבורג, התנחמתי. אז היה גם מרגיז והרס לא רק ערב אחד. שחקני מכבי חיפה איחרו הבוקר להשכים וגם לא הייתה להם סיבה לקפוץ מהמיטה. את הנקודות ממילא האיטלקים לא יחזירו ומה נאמר ונכתב עליהם, מזמן כבר לא חשוב להם. כמו במערכון של הגשש שבו פועל הניקיון עונה במקום עולה חדש ולבסוף, כאשר זהותו מתגלית עונה: מה חשוב, ממילא אתם שואלים אותן שאלות... מסתבר שגם לרע מתרגלים מהר, הרבה יותר מהר מאשר לטוב.
לאלישע לוי תהיה עבודה הרבה יותר קלה, עם שובה של הקבוצה לאימונים. אם עד היום נאלץ להסביר למי שרצה להקשיב, ולא רק כדי לפקוח עיניים, שקבוצתו מצליחה לעבור בהצלחה את ה"גשר" שבין ליגת האלופות לליגה, מעתה יצטרך למצוא הסבר כיצד נוהגים בדרך ההפוכה. גם את זה חיפה 'הסבירה' בהצלחה. אז קרה שערב אחד כל הקבוצה תפסה יום רע במיוחד. סו וואט. במינכן מרוצים עם ארבע נקודות שיש להם אחרי ארבעה משחקים ? בברצלונה התלהבו מההפסד הביתי לקאזאן ? במנצ'סטר יוצאים מהכלים למראה ה- 3:3 הביתי מול צסק"א מוסקבה? על ליברפול עם צמד ההפסדים אין להרחיב. אז גם למכבי חיפה מותר להפגין ערב רע. וגם כאן לא נראתה הגנה מבוהלת, קישור רך ומורא מהשם. מה שהשתנה, קצב המשחק וחוסר האונים לייצר מצבי הבקעה. כל הפרמטרים הללו לא היו בשלושת המשחקים הקודמים. מיותר להזכיר שחיפה לא הצליחה להבקיע מול יובנטוס, בורדו ומינכן, והיו לה כתריסר הזדמנויות מצוינות לעשות זאת.
"הקבוצה מחיפה צעירה מאד" אמר צ'ירו פרארה, מאמן יובנטוס. זה לא "ליקוק" כפי שנוהגים לכנות אצלנו מחמאות ממאמני קבוצות גדולות. זאת עובדה. אין בכל 32 הקבוצות המופיעות בשמונת בתי האלופות, מגוון כל כך רחב של שחקנים צעירים וחסרי ניסיון בזירה החזקה הזאת. בינינו, מי צריך לדחוף את מי ? דוידוביץ את משומר? משומר את טאקסיירה, הפורטוגלי את קינן ? מסיללה את קולמה ? הקולומביאני את בוקולי או האחרון את עותמן ? ומה עם ארבייטמן ודבאלישווילי ? מי ידחוף אותם ? חיפה נראתה כמו רכבת שהקטר שלה הוא יניב קטן, היחיד בהרכבה ששיחק אי פעם בליגת האלופות. עשרה מבין אחד עשר השחקנים שפתחו,לא כולל שלושת המחליפים, גדיר, רפאלוב וזגורי, לא כולל הנעדרים המרכזיים, בירם כיאל ואייל גולסה, מעולם לא שיחקו בליגת האלופות ולא מגיעים יחד למספר ההופעות של שחקנים מרכזיים בקבוצות החזקות. רק בעונה שעברה חלקם הגדול העמיד על המזנון בסלון הבית את צלחת האליפות הראשונה.
התהילה מגיעה לרגליהם מהליגה המקומית (מעניין עד מתי יפמפמו לנו שהיא חלשה ? אולי עד לרגע שעורכי עיתונים יחליטו להפסיק לשלם לכתבים משכורות כי מדוע לשלם כסף על כדורגל שאיננו ?) ויפה דרש אלישע לוי כשאמר שהוא מעדיף מדי שבוע משחקים מול יריבות כהפועל תל אביב, בית"ר ירושלים ואחרות, מבלי לפגוע באף אחת מה"אחרות", כי רק כך ניתן להגיע להישגים גם באירופה. בגומלין מול "יובה" חיפה שיחקה כקבוצה "ישראלית". מה לעשות, ברלוסקוני לא מסכים שנחליף מקומות עם מילאן שלו. לא כך נראו פני הדברים בסיבוב המשחקים הראשון. לא רק שהיינו שווי כוחות, היו קטעים רחבים של יתרון בשדה, מקור לגאווה. הפעם, באופן נדיר, כל האשמה נופלת על חיפה. הרגילה את כולם לרמת משחק גבוהה, שנמשכה גם בליגה, ולפתע ממעמד של פייבוריטית מול יובנטוס (זה השינוי הענק!) לא מילאה את הציפיות. לעסוק בקלוצקשעס מי היה צריך לשחק או מתי, זאת הפריביליגיה היחידה השמורה לאלישע לוי. מחר עלול איזה פרשן הזוי להגיע לביתו ולדרוש ממנו חלק ממשכורתו בטענה שהמאמן המצליח "גנב את מוחו".
איזו מהומת אלוהים התרחשה כאן בשבוע שלפני המשחק. בינינו, הרי אין כמו להציג בפני מאן- דהוא את הקטעים עליהם כתב או אמר. בדיעבד כולם חכמים, כולם נבונים. בפועל, הארכיונים הפכו ל"בית קברות לפכתבים ופרשנים". ממש כך. מזכיר לי שאחרי ההגרלה מול זלצבורג, לא היה מקור אחד שטען בתוקף שחיפה לא תצליח להעפיל בית האלופות. אם בא לכם לעודד ירידה מהארץ, תראו לאלה שאמרו וכתבו את יציר כפיהם ולשונם. חיפה, כמו גדולה, ניצחה בשני המשחקים בהציגה יכולת נפלאה ומשכנעת ואז המזגזגים, כמו שבשבת רוח: "בסך הכל אוסטריה, מי זאת זלצבורג ?. כמה טחנו ששלומי ארבייטמן חייב לשחק מול יובנטוס יחד עם דבאלישווילי ? הנימוקים יכולים לשמש קטעים עתירי רייטינג ב"צחוק מהעבודה" ותסמכו על שלום אסייאג, אוהד ירוק, הוא כבר יידע מה לעשות. אלישע לוי שתק וחייך. הוא מסוגל גם לתכנן משחק וגם להעיר ישנים מתרדמתם? הרי כל ילד מאוהדי מכבי חיפה צפה במשחק הראשון, ב- 21 באוקטובר, בטורינו המאיימת, כבר שם השניים שיחקו יחד. הלוואי שהיו מגיעים לשליש מהמצבים שם. אז איפה בהירות המחשבה ? איפה העצירה לרגע, וכך מזכירים לנו , לעצור ולהתרענן לפני שתקרה תאונה, איפה הצמידות לעובדות ? ככה לקבל כסף בקלות ולא לזכור ? המאמן, מדי יום/שעה יושב עם עוזרו דרסיליה ו"שוברים את הראש" כיצד ומדוע.
שלא לדבר על המחשבה ששחקן זר, בחלק הקדמי של חיפה יכול היה לחולל נפלאות. ונשיא המועדון, יעקב שחר, מקשיב ועונה באדיבות שלא רק שאיזה "קאנון" יכול היה להגיע, ספק אם היה עוזר. כי, מה לעשות, בניגוד לטניס, כדורגל אינו ראוי לסוליסטים. הרבה חלוצים מצוינים מבאיירן, בורדו ויובנטוס כבשו מול מכבי חיפה ? תחזיקו חזק: אפילו לא אחד !!! לא ריברי, לא אמאורה, לא טרזגה, לא ולא והרשימה ארוכה. "כולה" הגנה של מכבי חיפה, לא ברזל מעורבב בבטון. ועליהם אי אפשר להצביע שאין מאחור שחקנים בעלי ניסיון במעמדים כאלה. עד המונדיאל הגיעו. בקיצור, חברים וחברות. זה היה ערב לא מוצלח, מאכזב עם עוד מעט שכר לימוד בצידו. לא מנחם, יחד עימנו נמצאות בסירה אחת עוד 16 קבוצות שלא תעפלנה לשמינית הגמר. עכשיו המשימה ב- 180 הדקות האחרונות (או שלא...) לצבור נקודה ולכבוש כדי שלא יזכירו את מכבי חיפה מדי שנה. אדרבא, שיזכירו, רק בהקשר אחר לחלוטין. ואם נגיע בשנה הבאה, התמונה תהיה שונה. כי ה"ילדים" המתרוצצים כיום, כבר יהיו מחוסנים הרבה יותר.
