דבר אחד בטוח, כאשר קבוצת הייצוג מספר אחת של ישראל יוצאת למשחק חוץ באירופה: היא לא נוסעת לשחק בונקר. למרות שלא בושה לשחק על נקודה. ראינו לפני שבועיים את אינטר הגדולה מצופפת את כל שחקניה ברחבת שערה ועוד בביתה (!) מול ברצלונה ומצליחה לסחוט 0:0. כנראה שז'וז'ה מוריניו החליט שמספיקה לו נקודה בפתיחת הקמפיין מול מחזיקת גביע אירופה. חיפה מחוייבת לדרך שהיא צועדת בה מאז ומתמיד. להוציא את שנות השבעים החלשות, בהן נחשבה לקבוצה הגנתית משהו, בשאר העשורים ובעיקר בעשור הנוכחי, ה"ירוקים" קבוצה תוקפנית ולא חשוב אם מדובר במשחק בבלומפילד או ב"אולד טראפורד" וב"אנפילד". אין לה כלים למשחק הגנתי וגם המאמן אלישע לוי מבין שמשחק הירואי כפי שניר דוידוביץ הפגין בולנסיה (0:0) תופסים פעם בחיים, מכסימום פעמיים.
איך שעולם משתנה לו. בעונה הראשונה שמכבי חיפה השתתפה במפעל אירופי ואחרי שהפסידה בבית לפארמה, יצאה לגומלין באיטליה וראובן עטר אמר לי פייס טו פייס: " לא מבין מה הבעיה, אנחנו לא מתבטלים בפניהם ועם כל הכבוד שאנו רוחשים לאספרייה, זולה וחבריהם, המטרה שלנו לנצח ולעבור לשלב הבא". בימים כתיקונם, הצהרה כזאת ראויה לאבחון רפואי. בדיעבד, מספר 10 צדק. לא בגלל שלחיפה לא היה מה להפסיד ובסופו של דבר ניצחה ועפה רק בגלל פנדלים. הרוח והמטען שהנה אנחנו סיימנו את הסאגה של הכדורגל הישראלי של "להפסיד בכבוד".
וזאת כבר מסורת ולא בכדי אמר הבוקר גוסטבו בוקולי, לקראת ההמראה לצרפת, ש"נעשה הכל כדי לחזור לפחות עם נקודה ואני גם מאמין שניתן לעשות זאת". בלי גרם של יוהרה, ללא מילימטר של פחד. פשוט וחלק, ככה נוסעים למשחק חוץ באירופה. אגב, גם בישראל שחקני מכבי חיפה לא מצטיינים במיוחד בהצהרות, גם כאשר הם פוגשים יריב ישראלי. הדור הנוכחי לא ידע את יוסף, אבל מאז ומתמיד, גם כאשר הקבוצה הייתה "על הקרשים" נתנו לה כבוד. זכרו לה חסד נעורים. ההרגשה ערב המשחק בבורדו דומה בדיוק לזו שאפפה את הקבוצה ערב המשחק השני מול אולימפיאקוס בהופעה הראשונה בבית האלופות. חיפה, אחרי הפסד "מכובד" מול מנצ'סטר יונייטד (5:2) לעיני 68 אלף צופים, בהם רבבת ישראלים נרגשים, הגיעה ל"ביתה הקפריסאי" בניקוסיה.
הפחידו אותנו שהיוונים יקרעו לנו את הצורה. הם הביסו את באייר לברקוזן 2:6 ולרשותם עמדו מספר שחקנים מטילי אימה. האוהדים החיפנים לא עשו במכנסיים, נטלו את הפקאלעך ועשו דרכם בים ובאוויר לאי השכן. ושם המתינו להם אלפי יוונים משולהבים, מקומיים ואורחים שהתעמתו עם החיפנים. בשורה התחתונה, חיפה ניצחה 0:3 ואירופה יצאה מכליה למראה הסינדרלה בכחול- לבן שהדהימה, וזה רק היה הקדימון להמשך. לא תמיד תוכל קבוצה ישראלית לכבוש תריסר שערים בבית האלופות, סביר להניח שגם האלופה הנוכחית תתקשה לשחזר. ההפסד הביתי לבאיירן מינכן לא התחיל בסוף, כאשר הגרמנים ניצלו מתנה חיפנית וכבשו את השער הראשון. גם ההחטאות בפתיחת המחצית השנייה לא גרמו לנזק בסיום. העובדה שחיפה לא הצליחה לנצל את 20 הדקות הראשונות כדי להצהיר "אתם טובים ומנוסים יותר- אני קטנה אבל מסוכנת", גרמה לשחקני באיירן להבין שאם חיפה לא רוצה לשלוט, הם יעשו זאת במקומה.
לא צריך היה לראות שלואיס ואן- חאל הכין שיעורי בית מצוינים. כדאי גם לפקפק בדברים הנשמעים מפי הצרפתים ש"איננו מכירים את חיפה". הוא ידע שיניב קטן מהווה את הברומטר והציב עליו שמירה אזורית של שני שחקנים שכל הזמן התחלפו ביניהם. גם פיטר מסיללה זכה ל"קשר עין" מהמגן הימני. ושוב, הזהירו אותנו מרובן וריברי, ודווקא הם לא עוללו צרות צרורות. ההופעה באירופה היא לא הליכה לסד עינויים באיזה בית כלא באיראן. נוסעים לשחק כדורגל, לעשות את המכסימום, לנסות להפתיע שועי משחק ולחזור הביתה לליגה שלנו.
זה למעשה מה שמכבי חיפה עשתה כשהגיעה בפעם הראשונה למשחק מול פריס סן- ז'רמן (1998) בגביע למחזיקות גביע. אחרי ששישה משחקני מכבי חיפה היו שותפים לסנסציה מספר אחת של הכדורגל שלנו בכל הזמנים- ניצחון בפארק דה פראנס על צרפת הגדולה (2:3), התכנסו 30 אלף צופים, באותו מקום וראו את ניר דוידוביץ מצטיין, את מרקו סימונה מכניעו רק בפנדל סמוך לסיום ואת יוסי בניון משווה עם שער חוץ שעזר בגומלין. ובחיפה (איזה צירוף מקרים, יממה אחרי התאריך בו ישוחק המשחק בבורדו- 30 בספטמבר), המתינו לצרפתים ואלה לא לקחו בחשבון איזה "ילד" שלא היה רשום במחברת של הסקאוט. יניב קטן החליף את איברהים דורו בדקה ה- 76 וכעבור שתי דקות מסר לאלון מזרחי שקבע 1:2.
הסתיים 2:3 לחיפה ומאז דוידוביץ, קטן וחרזי "מתים על צרפתיות". לניצחון על פריס סן ז'רמן הצטרף ניצחון נוסף בשלב הבתים בגביע אופ"א (2006)- על אוקזר בבלומפילד (1:3) ובסך הכל, חיפה הוכיחה שביום נתון, יש לה את הכלים לשחק בשוויון כוחות מול קבוצה עדיפה עליה. אם בוקולי וחבריו מאמינים, מי מסוגל ל"שבור להם את המילה" מלבד הקבוצה היריבה שזקוקה לשלוש הנקודות הביתיות במאבק על המקום השני.
