" אם היינו מפסידים רק 4:2 הייתי חוזר לישראל במצב רוח טוב יותר. השער החמישי בפנדל, קלקל במשהו את החגיגה"- דברי אוהד חיפני מושבע ששבר חסכונותיו כדי להיות עם מכבי חיפה ברגע השיא של המועדון, הופעת בכורה בבית האלופות ועוד היכן, ב"אולד טראפורד". אין לאותו אוהד הסבר 'מדעי' מה שונה ה- 4:2 מהחמישייה שקבוצתו ספגה, כפי שאין ל- 40 אלף הצופים שהגיעו לרמת גן מול באיירן מינכן הרגשה טובה בעקבות ה- 3:0. לדברי רבים מהם, ביציאות מהמגרש, 1:0 היה משאיר אותם עם תחושה טובה יותר.
התופעה אינה חדשה. אם בשנות השבעים הציע מאמנה דאז, ג'וני הרדי, בבדיחות הדעת לקצר את משך המשחקים ל- 85 דקות, אחרי שקבוצתו ספגה שערים מכריעים בחמש הדקות האחרונות במספר משחקי ליגה רצופים- באירופה, ותקנו אותי אם אני טועה, אין יותר מדי קבוצות שספגו קרוב ל- 30% משערי החובה בעשר הדקות האחרונות !! במספרים: חיפה ספגה 98 שערים ב- 71 הופעות בכל המסגרות, ב- 21 מהם כבשו היריבות 29 שערים בין הדקות 80-90 ובאיירן מינכן רק חיזקה את הנתון המדהים הזה שמשמעותו אינה קשורה לכושר גופני או עומס, אולי מעט לריכוז, אבל בוודאות ה- DNA החיפני מלמד על רצון לכבוש בכל משחק. בעידן האירופי, בשום משחק חיפה לא שיחקה למען "הפסד בכבוד" כדי שכמה פרשנים בגרוש יהללוה.
גם מאמנים פחות התקפיים "נדבקו" בחיידק הזה ולא במקרה לזכותה של חיפה 112 שערי זכות באירופה. שלא כמו תרנגולת עיוורת המחפשת ומוצאת פה ושם גרגר, אצל ה"ירוקים" זו דרך חיים ובלעדיה, אופייה וסגנונה עלולים לספוג נוק-אאוט. אם נתלים באלון הכי גבוה, כאשר חיפה הגיעה למנצ'סטר, ה"שדים האדומים" נמצאו בתקופה נפלאה כאשר לא ספגו במגרשם הביתי שערים לאורך זמן והנה הגיעה אלופה ישראלית צנועה ולא הסתפקה בשער אחד (זה של יניב קטן בפתיחה) אלא הוסיפה אחד מרגלי רפי כהן. מעללי עשר דקות הסיום גרמו לחיפה יותר מדי פעמים לשלם ביוקר על הרצון לכבוש, בעיקר שערי חוץ ופחות שערי כבוד. כולם ודאי זוכרים את השער האכזרי מכולם, זה של הארלד בראטבק מרוזנבורג. וזה אחרי שחיפה שבה מנורבגיה עם שער חוץ (2:1).
אותם הדברים משוייכים גם לסקנדינבית השנייה, מאלמו (שבדיה) נגדה לא הספיקו לחיפה שני שערי חוץ והובלה בבלומפילד (1:2) כדי לעבור לשלב הבא. פטר אבלסון (89) חנק את חלומות חיפה ובשורה התחתונה, כיסו של הנשיא יעקב שחר ספג מכה קשה של כמעט 60 מיליון ש"ח שלא לדבר על נזק ספורטיבי. כי הופעה בבית האלופות על חשבון רוזנבורג, אמורה היתה להבטיח הופעה אוטומטית כעבור שנה בבית האלופות, פעם שנייה ברציפות. רק שחקני חיפה לדורותיהם, אלה שהיו שותפים לרגעי הספיגה הכואבים, יכולים להסביר מדוע אינם מסוגלים להגן על שערים עוד דקה- שתיים עד לשריקה הסופית. גם מול מינכן, בפיגור בן שער, אלישע לוי יכול היה להכניס את שי מימון כבלם שלישי ולשמור על אופציה של שער שוויון אפשרי. העדיף "ללכת בתלם" ושילב את ארבייטמן ורפאלוב בתקווה...הצמד שתומס מולר כבש בסיום, לא קשור לחילופים.
למעט שלושה משחקים בגביע למחזיקות גביע ז"ל, מול טורפדו מוסקבה (ניצחה את חיפה במוסקבה 0:1 משער של סרגיי בוריסוב בדקה ה- 87 ), פריס סן ז'רמן (סיימה בתיקו 1:1 כאשר מרקו סימונה קובע 0:1 שלוש דקות לסיום ויוסי בניון השווה כעבור דקה) וס.ו.ריד (ניצחה בביתה 1:2 משער של גראלד שטראפנר בדקה ה- 88), חיפה לא הצליחה להתגבר על הפיגורים. את טורפדו ניצחה בגומלין 1:3, את הצרפתים 2:3 (כאשר בדקה ה- 87 ג'יי ג'יי אוקוצ'ה השווה ועם 2:2 החיפנים היו בחוץ) ואת האוסטרים 1:4 בקריית אליעזר. בשני משחקים אחרים, חיפה הודחה עקב שערים שספגה בקלות מדי. כשהתארחה אצל ויטסה ארנהיים ההולנדית, הרבה לפני שמגנה חיים מגרלשווילי נחת שם, חיפה נקלעה למצוקה אמיתית. גם פיגרה 2:0 ועוד שניים משחקניה הבכירים, ואליד באדיר ואדורם קייסי הורחקו בתוך שלוש דקות. קבוצה אחרת סוגרת כדי לשמור על הקיים, בתקווה שניתן לתקן בגומלין בבית. חיפה ניסתה ל"גנוב" שער חוץ ולא במקרה ספגה בדקה האחרונה מרגלי מתיו אמוהה הענק. בבית, חיפה הצליחה להוליך 0:2 משערים של אבישי ז'אנו וראובן עטר, כשהלכה בלית ברירה קדימה, שוב הגיח הענק הלוחש וסתם את הגולל על סיכוייה עם שער ב...דקה ה- 90.
אותם הדברים לגבי המשחק מול ליברפול (2006). מול 40,000 אנגלים רועשים ששרים "לעולם לא תצעדי לבד", החיפנים הדהימו והוליכו 0:1 משער של גוסטבו בוקולי, ספגו אמנם שוויון מקרייג בלאמי, גיבור הדרבי האחרון של מנצ'סטר (כבש צמד לרשת היונייטד) אך ה"אדומים" היו רחוקים מכושרם ולחיפה ניתנה הזדמנות לתוצאה סנסציונית . ההזדמנות הוחטאה לאחר שאיזה רכש צ'יליאני, מארק גוזנזאלס נכנס וכבש בדקה ה- 88. גם בגומלין שנערך באוקראינה חיפה לא נפלה ביכולתה (1:1) אבל חסר לה הגרוש ללירה בגלל גונזאלס שניצל רצון חיפני ללכוד ציפור נוספת... את אותה תכונה, להעניק ליריבה יתרון משמעותי, חיפה הפגינה גם בתחילת דרכה במפעלים האירופים. פארמה הגדולה, האמיתית, הגיעה לקריית אליעזר וירקה דם מול מחזיקת הגביע הישראלית. בדקה ה- 89 נקבעה בעיטה חופשית ותומס ברולין השבדי שיגר אותה לרשתו של רפי כהן שהפך לגיבור המשחק השני בו חיפה ניצחה 0:1 ואלמלא חוסר הצלחתה מהנקודה הלבנה, השמיים היו הגבול.
עד כמה הרצון לנצח ולכבוש בכל מחיר "בוער בעצמותיה" ניתן ללמוד מהמשחקים במוסקבה מול לוקומוטיב (1999) ובליסבון נגד ספורטינג (1995). בראשון, על מגרש מושלג וקפוא, חיפה הצליחה להחזיק מעמד במשך מחצית אחת, מבלי לספוג. הטעות החיפנית, ואיש לא חשב על כך, בשעה שניר דוידוביץ ירד עם חבריו לחדר ההלבשה המחומם, השוער הרוסי רוסלאן ניגמטולין (היום שוער מכבי אחי נצרת) נותר במגרש והמשיך להתאמן. דוידוביץ ספג שער ממרחק 40 מ' מרגלי ז'אזה דז'אנשייה הגיאורגי, חיפה המשיכה (!) לחפש שער חוץ וגם כאשר ספגה את השני (77) עדיין לא הבינה שנותרו לה 90 דקות (או יותר) לתקן בחיפה. אז בא השער השלישי, כולם של אותו חלוץ וחלום חצי הגמר עבר מן העולם. לא חראם ?
ולהבדיל אלפי הבדלות, כי מדובר בדקות פתיחה, חיפה הגיעה לליסבון במערך שהיא משחקת מול בית"ר תל אביב או עירוני אשדוד. לא התחשבה שלספורטינג עבר , הווה ועתיד מבטיחים, לא חשבה שמדובר במשחק חוץ- פשוט באה לנסות לנצח וכבר אחרי שמונה דקות פיגרה 2:0. נגמר בנס עם ארבעה כדורים ברשת. הצמד מול באיירן מינכן יקוטלג מן הסתם יחד עם שני משחקים אחרים, שניהם בגביע אופ"א, בהם הקריסה העידה שלרגע חיפה שכחה שאי אפשר לתקן את הרושם שבוע לאחר מכן. ב- 2002 אחרי שסיימה בבית האלופות במקום השלישי ונדחקה לגביע אופ"א (הלוואי גם השנה ), הובסה על ידי א.א.ק אתונה 4:0 כאשר עד לדקה ה- 80 היוונים הוליכו 0:1 ושני שערים הובקעו בתוך דקה בתוספת הזמן. אז, חיפה כבר היתה תשושה ונדמה היה שפחות או יותר צמד לא יגרע מהמוראל. השחקנים דווקא לקחו ללב.
ופעם שנייה, אף היא במשחק "בית" ברוטרדאם, אחרי הופעה הירואית בולנסיה (0:0), חיפה פיגרה 2:0 הגיעו דוד אלבלדה ומיגל אג'לו ובדקת הסיום השלימו ניצחון מוחץ 0:4. תודו, הפסד נשאר הפסד, אך בקבוצה כמכבי חיפה שאינה מרבה להפסיד בזירה המקומית (טפו...טפו...) גם הפסד מינימלי לא יזיק. מאד מעניין יהיה לצפות במשחק בבורדו, ובהמשך בארבעת המשחקים הנותרים, כדי לראות אם לחיפה יש את היכולת לבטל את תופעת הספיגה בעשר הדקות האחרונות. כמובן שלאיש לא יהיה איכפת אם תספוג אחרי שתוליך בבטחה...
