כבר יהיה מי שיכתיר את משחק הליגה שהוקדם בחמישה ימים, בין הפועל תל אביב למכבי חיפה כ"משחק העונה". כך זה כל שנה. במחזור הרביעי "משחק עונה", גם במחזור העשירי והעשרים וכשמגיעם לדבר האמיתי, המילים נגמרות ונשארים עם משחק העונה ללא מרכאות. הפעם, בבלומפילד, המפגש יהיה שונה במשהו, לא בהרבה. שתי הנציגות הבכירות של ישראל בגביעי אירופה (חיפה עם 71 הופעות והפועל עם 57) יניחו לשעה וחצי את התרגשותן מההופעות במחזורי הפתיחה של ליגת האלופות (בה הפועל ת"א רק חולמת לשחק) והליגה האירופית (גם כאן מכבי חיפה הגיעה לשלב הכי רחוק- שמינית הגמר אחרי שלב הבתים וניצחון בשלב 1/32 מול צסק"א).
לכאורה, תל אביב אמורה להגיע למשחק במצב רוח מרומם בהרבה מזה של חיפה שהפסידה לבאיירן מינכן 3:0 בשעה שה"אדומים" גברו על סלטיק הסקוטית ממנה נותר רק השם. אך העובדה שהסקוטים הופיעו בתלבושת שכללה את הצבע הירוק, עשויה להדליק אצל אלי גוטמן תקוות שירוקים תמיד מפסידים, בעיקר בבלומפילד. די במקרה, אחרי שני המחזורים הראשונים באירופה, לשגרירה מספר 1 מעיר הכרמל ולסגניתה מהכרך הגדול הפרש שערים כמעט זהה בזירה האירופית. לכאורה נתון סטטיסטי שמאחריו ניצבים מספרים המבטאים את הרוחות הנושבות במועדונים שנאבקו אשתקד על הבכורה. חיפה כבשה 112 שערים וספגה 98 לעומת 73 שערים לזכות הפועל שספגה 50 בלבד. תמיד חיפה נחשבה יצירתית והתקפית יותר, מה שיעמוד למבחן ביום שני במשחק בין שתי קבוצות שלא נוצחו עד כה העונה בליגה. לת"א כבר 0:0 באמתחת, אצל חיפה יותר מעניין, כבשה וספגה בכל משחק מול העולות החדשות.
התבוסה לגרמנים לא הנחיתה את מצב הרוח של חיפה לתהום. אחרי האכזבה הראשונית, שחקניה התעשתו, הבינו את גודל המעמד ההיסטורי וכעת ימשיכו ל"זפזף" בין התחנות השונות בדרכם, ליגה, גביע אירופה, גביע הטוטו ובהמשך גם הגביע. מטבע הדברים, קיימת אשלייה שהפועל תגיע מאוששת יותר. כדאי לשחקני מכבי לדעת שאחרי כל הופעה באירופה בעבר, כאשר היריבה שציפתה לה הייתה הפועל תל אביב- חיפה לא הפסידה. יותר נכון, ניצחה בארבעה משחקים (שלושה מהם בבלומפילד) וסיימה אחד בתיקו. מאידך, זאת תהיה הפעם הראשונה שהאלופה תגיע למשחק מול סגניתה אחרי הפסד בגביע אירופה. ב- 28 בספטמבר 1993 אחרי הניצחון הביתי הדרמטי על טורפדו מוסקבה (1:3 בקריית אליעזר) החיפנים ניצחו בבלומפילד 0:1. ב- 28 בספטמבר 1995 אחרי תיקו ביתי מול ספורטינג ליסבון- שוב חיפה הגיעה לבלומפילד וניצחה 1:3. ב- 24 באוגוסט 2000 אחרי תיקו ביתי נגד מוז'יר מבלארוס (0:0) הושגה תוצאה דומה מול הפועל ת"א, גם בחיפה .
הפעם הרביעית (13 בנובמבר 2002), חיפה שבה מאתונה עם תיקו 3:3 נגד אולימפיאקוס שהבטיח לה את המקום השלישי בבית האלופות (ממנו הגיעה לגביע אופ"א) ו'קפצה' לבלומפילד כדי לנצח את בעלת הבית 1:2. וגם בפעם החמישית והאחרונה (16 בספטמבר 2004), חיפה ניצחה ב...בלומפילד את דנייפרופטרובסק האוקראינית 0:1 ובאותו שבוע ניצחה את הפועל 0:1 בקריית אליעזר. אם כל כך טוב, מדוע לשנות את ההיסטוריה ? אל דאגה, בחיפה קונים את החלק הזה בשתי ידיים. הבעיה שבצד השני נמצאת קבוצה שטרם שכחה את העונה שעברה ואת רמת השיא שחיפה קבעה ב"משחק העונה" בחיפה (0:1 משער של יניב קטן) שהקשר בין התוצאה לאירועי המשחק, מקריים בהחלט. חיפה שלטה ב- 85 מדקות המשחק הגורלי, הבטיחה לעצמה את תואר האליפות שקיבל חותמת שבוע לאחר מכן בניצחון על מכבי נתניה. שניים מאותם "חותמים" , המגן דדי בן- דיין והחלוץ איתי שכטר נמצאים כרגע במחנה האדום המחפש ניצחון נוסף על ירוקה נוספת, אחרי סלטיק..
יציעי בלומפילד יהיו עמוסים, גם כאשר רבים מאוהדי הקבוצות נופשים עם משפחותיהם. עבור החיפנים ששיחקו לעיני 40,000 אוהדים הופעה בבלומפילד מזכירה צניחה של הופעת זמר בקיסריה לעומת הופעה ב"זאפה" התל אביבי. הזמרים משקיעים אותם כוחות, הזירה משתנה. חיפה מאוהבת בבלומפילד, אם ניתן לתרגם אהבה בספורט. מאז הוקם בתחילת שנות ה- 60 שיחקה בו 135 פעמים במשחקי ליגה מול קבוצות רבות שהפכו אותו לאכסנייה, קבועה בדומה להפועל ת"א או זמנית (מכבי תל אביב, בני יהודה, שמשון, בית"ר ירושלים ואחרות). ה"ירוקים" ניצחו ב- 48 מהמפגשים, הפסידו ב- 46 ועוד 41 סיימו בתיקו. גם הפרש השערים חיובי, זעיר אך חיובי- 156:158. המשימה של חיפה, להמשיך ולשמור על המאזן המושלם בליגה (הקבוצה היחידה). המשימה של הפועל- לנסות לנצח את החיפנים אחרי שאשתקד לא עשו זאת ולו פעם אחת, ניצחון לחיפה ושתי תוצאות תיקו ואם תרצו, חיפה גם העיפה את הפועל מהגביע אחרי ניצחון בפנדלים (גם זה בבלומפילד). רק בגביע הטוטו הפועל ניצחה 0:2 והעיפה את האלופה בפנדלים.
הפעם המאבק אינו על יוקרה אלא על נקודות. בחיפה מדברים על הליגה במושגים של "הלחם שלנו"- ללא ספק, ניצחון נוסף בבלומפילד על הפועל תל אביב, אחרי 14 שקדמו לו יוסיף המון ויחד עם זאת, בפעם האחרונה שחיפה ניצחה את ה"אדומים" במבצרם בליגה הייתה ב- 2 בינואר 2005, קצת יותר מדי זמן לקבוצה הנחשבת ל"שר החוץ" של הליגה. ועוד משהו: בלהט המשחק מול באיירן נשכחו שלוש עובדות. יניב קטן חגג את ההופעה ה- 50 בגביע אירופה, דקל קינן חגג יומולדת 25 ולא פחות מ- 13 שחקנים (למעט יניב קטן) הצטרפו למועדון המאד מצומצם של שחקנים ישראלים ששיחקו וישחקו בבית האלופות. מספיק סיבות למסיבה.
