משום מה, וזאת מחלה ישראלית כרונית, תמיד נוהגים לדבר על הצד השלילי שבכדורגל. אפילו הדגים אינם מוכנים שיעטפו אותם בנייר עליהם היה כתוב שהפסד בזלצבורג רשום על הקיר ממול. * הליגה האוסטרית כבר נפתחה וזה יתרון לזלצבורג * המגרש הסינטטי 'יהרוג' את חיפה שאינה מורגלת אליו * המאמן הוס סטיבנס מנוסה יותר מאלישע שלנו * הילדים של חיפה חסרי ניסיון ולא יעמדו בלחץ מה בדיוק נשאר מארבעת ה"לאווים" הללו ? אוויר. ולא שמכבי חיפה הגיעה בחשש, הסתגרה בהגנה כאילו הייתה אלופת איי פארו וגנבה שני שערים. היא שיחקה הרבה יותר טוב מהמארחת (על המגרש הסינטטי !!) וחזרה עם מקדמה רצינית לגומלין. אם אלישע לוי וסטיבנס דיברו על סיכוי של 50:50, אחרי ההופעה ברד-בול ארנה, חיפה הטתה מעט את הכף לזכותה.
במכבי חיפה, להבדיל מהנביאים והחולמים באספמיה מחוץ למועדון, אין זמן לשבת ולקונן על עייפות ועל גורמים נוספים שלא קשורים למשחק עצמו. לדוגמא: ההפסד לרוזנבורג ברמת גן, בגלל אותה דקה אומללה שבאיירן מינכן הפסידה את גביע אירופה למנצ'סטר יונייטד (והגרמנים ספגו צמד שערים), כבר הפך את האצטדיון הלאומי ללא ידידותי ולא מביא מזל. נכון, חיפה גם הפסידה חמישה גמרי גביע במקום הזה (שלושה מהם בפנדלים) אבל היא גם זכתה בארבעה...אז איך להסתכל על משטח הדשא הזה- מימין או משמאל ? ובאוסטריה כבר ניצחנו עד לפני שבוע ? פעמיים הפסדנו לזלצבורג ולריד, פעם תיקו בגראץ והנה, ניצחון תוך הפגנת כדורגל שובה עין ולב.
אלישע לוי, למזלו, אינו מחובר לכלום מלבד לקבוצה. אז דיברו שהמגרש הסינטטי יהיה בעוכרי קבוצתו. לקח את בחוריו לשני אימונים ב"קצף", מתחם האימונים של מחלקת הנוער, התאמן פעמיים , הבין את הפרינציפ וחזר ל..כפר גלים. גם הוא הבין שהאוסטרים אולי "ייקים" אבל לא מטורללים לשחק על דשא סינטטי שיבער תחת רגליהם של השחקנים. ניחא, חיפה הגיעה למשחק בודד אבל זלצבורג חייבת להמשיך ולשחק בארנה שלה כל הזמן. בסופו של דבר, הכדורגל שוב ניצח. ועכשיו ל"עייפות". מי לא עייף בימינו ? הולכים למכולת וחוזרים עייפים, נוסעים לים וחוזרים 'שחוטים'. מדינה שביולי- אוגוסט עייפה וסחוטה. לפני הכל, מאד חשוב לא לבנות על החום והלחות האיומים. הנורבגים של רוזנבורג והשבדים של מאלמו הגיעו לכאן פחות או יותר באותה תקופה ויצאו ברכוש גדול. לא בגלל הכדורגל שהפגינו כמו בגלל המזל.
הפעם לא ניתלה באילנות גבוהים מאירופה. שם הכל אחרת מבחינת סגלי קבוצות. 25-30 שחקנים לכל משימה. לנו יש את ה"ביצה הירוקה" ומסתבר שאינה טובענית בכלל. לא מפתיע. לחיפה היו ניצחונות מפוארים בזירה האירופית, נתמקד בעיקרים ונראה שעם כל העייפות והלחץ, עם הרבה יכולת ואמונה, גם זלצבורג תוכל לצאת כשרגלה על התחתונה. 26.9.1998- מכבי חיפה מסיימת בתיקו 0:0 מול מכבי תל אביב, אז אחת מהטוענות לכתר. כעבור חמישה ימים משחק מול פריס סן- ז'רמן בקריית אליעזר (יניב קטן זוכר ?). המאמן דושאן אוהרין לא שמר על כוחות שחקניו למשחק הזה. דוידוביץ, בנאדו, אלירן אלקיים, אלון חרזי, קייסי, קופל, בניון, הרומטקו ואלון מזרחי שותפו גם וגם. רק אבישי ז'אנו שיחק במקום שוקי נגר ואיברהים דורו על חשבון הבלם הארגנטינאי הקטור אלמנדוס, לו זו הייתה הופעת בכורה וסיום גם יחד. איזו דרמה התפתחה עד ל- 2:3 האגדי ? להשמיע לכם הקלטה עם תיאור שער הניצחון ?
30.10.1993- מכבי חיפה ניצחה את הפועל באר שבע 1:2. כעבור ארבעה ימים שיחקה מול פארמה הגדולה במגרשה. בהרכב החיפני מול "שועלי הנגב" שיחקו 10 שחקנים שנאלצו להתמודד בכבוד לא 90 דקות אלא 120 וגם לנצח 0:1. מיותר לציין שעם כל הכבוד להפועל עכו, ויש המון כבוד, לא היא שסחטה כליל את כוחותיה של חיפה. לזלצבורג לא כדאי לבנות על שיתופם של כל שחקני ההרכב החיפני בדקות כאלה ואחרות. והיה גם את המשחק מול מנצ'סטר יונייטד (אוקטובר 2002). שלושה ימים לפני כן חיפה גברה בקריית אליעזר על מכבי נתניה 1:2, טסה לקפריסין והביסה את ה"שדים האדומים" 0:3. רק במשחק הליגה הבא, קרסה מול בית"ר ירושלים. הפועל רעננה רשאית להתעודד... בין ההרכב ששיחק מול נתניה לזה ששיחק נגד מנצ'סטר לא נראו הבדלים גדולים. רק ז'וטאוטאס, פראליה ובאדיר נחו. גם אלה ששיחקו מול עכו נהנו ממנוחה, על המגרש.
כך ניתן להמשיך ולמנות עוד ועוד משחקים, עד שיבינו שגם היום ( גם האוסטרים שיחקו בשבת ולא ניצחו), הכל נתון ברגליהם של שחקני מכבי חיפה. עייפים או לא- עיני המדינה נשואות לעברם ומדינה אסור לאכזב. שלא לדבר על המחויבות לנשיא יעקב שחר ולמועדונו. שלא לדבר על שחקני זלצבורג: הם גם עייפים כמונו, גם נוסעים למרחץ הלחות הרמת גני וגם מפגרים בתוצאה כתוצאה מהפסד ביתי.
