אכטונג ברכט, עוזר מאמן קבוצת "רד-בול" זלצבורג שתתמודד ביום רביעי הקרוב מול מכבי חיפה, רשאי לראות את עצמו כאיש הכי מתוסכל במגרש ה"קופסא" בנתניה. האוסטרי החביב הטריח את עצמו, סחב מחברת רבת דפים מזלצבורג הרחוקה, מרחק אלפי קילומטרים ובסופו של דבר יכול היה להסתפק בפתק קטן, כמו שפעם אמא שלנו שלחה אותנו חזרה למכולת, כאשר שכחה פריט או שניים. עד כדי המשחק היה דל באירועים, לפחות במחצית הראשונה. אזהרה מראש: אין לראות במשחק הזה שום אמת מידה ליכולתה של חיפה ביום רביעי הקרוב. כל קשר מקרי בהחלט. בראש וראשונה, וזה הצד החיובי במשחק, אחרי שני אימונים על מגרש סינטטי, אפשר ששחקני חיפה כבר לא רגילים לשחק על משטח דשא...ה"מרגל" האוסטרי ודאי לא יאהב זאת.
אותו אכטונג ברכט יחזור לזלצבורג וידווח למאמנו: "פיטר מסיללה היה מצוין". ומסיללה בכלל לא שיחק... אכן, ה"כפיל" בדמותו של טאלב טואטחה, מגן קבוצת הנוער שכמעט ולא שיחק בנוער וכנראה גם לא ישחק, הפך לבשורה היחידה ממשחק היום. אט-אט הולך וכובש לו מקום של קבע בתודעת הצופים שלמסיללה ה"אורגינלי" יש מחליף לעת מצוקה. מי ש'קיטר' על שחרורו של רוני גפני, מקבל (טפו..טפו...) מגן עתיד בשמאל. עדיין יש לו בעיות שיפור במשחק ההגנה, סגירות ושאר ירקות שאפשר לסמוך על אלישע לוי שיתקנם לאורך השנה, אבל בכל הנוגע לכושר גופני, תנועה וטאץ' בכדור- מצוין. אלישע לוי ערך אף הוא ניסיונות. מחד ביקש בכל מאודו לנצח, מאידך ראה צורך להעניק לחלק משחקניו מנוחה לקראת ה"דבר האמיתי" (לא בכל יום ניתן צ'אנס להיכנס לבית האלופות) ובסך הכל לא רווה נחת משתי המחציות.
על הראשונה, הס מלהרחיב את הדיבור. בעיטה בודדת אחת למסגרת (!) מרגלי בוקולי בדקה ה- 42 ושלא תחשבו שהיו אחרות שהסתובבו ליד הקורות או חיפה החטיאה. פשוט לא היו, לא הוכנו וכך שני החלוצים הקדמיים, שלומי ארבייטמן וירו בלו נותרו מנותקים מקווי האספקה שלהם והתפוקה בהתאם. ארבייטמן עוד כבש שער נפלא, בלו עדיין רחוק מכושרו לפני שנתיים. השבר הקשה ברגלו הבליט את חוסר ביטחונו ואם חשבנו שהצמד בגלנטורן החזיר לו אותו, טעינו בגדול. בדקה ה- 63 הגיע למצב שכל חלוץ חולם עליו, מול השוער מימין, הסתבך ולא כבש ולמאמנו לא נותר אלא להבין שהחלוץ הצעיר לא במיטבו והחליפו מיד בישראל זגורי.
קשה היה לשפוט את משחק ההגנה של חיפה. ניר דוידוביץ ספג את השער היחיד ובשאר דקות המחצית הראשונה כלל לא הוטרד. מחליפו, אמיר אדרי בכלל פיהק.. צמד הבלמים שי מימון ודקל קינן עליהם "מאיימים" כל הזמן באיזה יאנקו גדל קומה וכבד שערים, לא נאלץ להוכיח תיאום. היחיד שסיכנם היה אלנתן סלמי (שגם כבש שער נאה), בזלצבורג אפשר יהיה להתייחס אליהם טוב יותר. הלוואי שגם שם יישארו חסרי עבודה. אל אלון חרזי שחקני פ"ת כלל לא ניסו להתקרב- ידעו שמהאגף שלו לא יוציאו מים. עקב אכילס של חיפה היה הקישור. ברבע השעה הראשונה פתיחה חזקה שנועדה להמם את היריב בשער מהיר, בירם כיאל דחף, יניב קטן היתל, גולסה ובוקולי נעלמו. במחצית השנייה הוכנסו ג'ון קולמה, ליאור רפאלוב, גדיר וזגורי, שלושת האחרונים בקושי הורגשו. היחיד ששינה מעט את פני המשחק, ג'ון קולמה. ה"גרזן הירוק" הרס לקשרי פתח תקווה הצעירים שהתבססו על לחימה, את הטיילת, סידר לחיפה את התנועה במגרש ולקינוח הגיש כדור פז לארבייטמן שלא בזבז אותה ושלח את הכדור לרשת.
לפתח תקווה קבוצה נחמדה. הרבה התלהבות ורצון, פה ושם ניסיונות לעקוץ את חיפה. להצביע עליהם כמי שינצחו השנה את מכבי חיפה בליגה, כאשר זו תתפנה מאירופה ותופיע בהרכב ה"מסורתי" שלה ? לא להגזים. חשוב לציין את שני השערים, נקודות אור במשחק האנמי. אחרי שבוקולי ניסה לסכן את שוער המשנה צליל חתוכה, פ"ת יצאה להתקפה מהירה מאד. אלי אברבנאל הותיק שלח לעומק את סלמי שגבר על טואטחה ובוקולי שלא התמקמו טוב, חלף על פני דוידוביץ ושלח מימין לפינה הנגדית- 0:1 שהצדיק, כי בדקה אחת שתי הקבוצות בעטו לראשונה לשער !! חיפה השתלטה על המגרש מיד עם חידוש המשחק ובאחת הפעמים הבודדות שהניעה כדור בסבלנות, זכתה בפרס: רפאלוב מסר רוחבית לבוקולי שהכניס כדור עומק לקולמה. זה ניצב בודד בצד שמאל, מסר מדויק לארבייטמן שהבזיק אל בין חיבורי הקורות- 1:1 ושער שמיני לחלוץ בגביע הטוטו. חיפה ניסתה ללחוץ כדי לסחוט את מלוא הנקודות, ללא הצלחה וללא הזדמנויות. הרכב מכבי חיפה: ניר דוידוביץ (אמיר אדרי/46), אלון חרזי, דקל קינן, שי מימון, טאלב טואטחה, בירם כיאל (ג'ון קולמה/ 46), אייל גולסה (ליאור רפאלוב/ 46), גוסטבו בוקולי, יניב קטן (מוחמד גדיר/ 46), שלומי ארבייטמן, ירו בלו (ישראל זגורי/ 65). הרכב הפועל פתח תקווה: צליל חתוכה, אלי אברבנאל, גל כהן, עמנואל מטיאס (אודי חנין/ 80), ג'ורג' צרבו, עומר בן- חיים (ארמון בן- נעים/ 73), שחר בלילטי (כפיר דר/ 58), קובי דג'אני, דור הלוי (רפי דהן/ 58), אלנתן סלמי, אוסמן בשירו (איימן אבו- סאלח/ 68).
